בנות כיתות ז-ח בבית הספר "עשה חיל" שבאפרת, החלו בפרוייקט ייחודי להנצחת נספי השואה, באמצעות איסוף מיליון וחצי כפתורים. כפתור עבור כל ילד שנרצח בשואה.
בהודעה מטעמן הן מסבירות מדוע בחרו בכפתורים:
* הכפתור הוא אביזר בסיסי בפרטי לבוש שונים של כל אדם לכל כפתור צורה מיוחדת, צבע מיוחד וכדומה, דבר המרמז על השוני והייחוד שהיה לכל אחד ואחד מהנספים.
* הכפתור הוא אביזר בבגד אשר מגן עלינו, ובכך אנו מבטאים את חוסר ההגנה שהילדים היו נתונים בו.
* צורתו העגולה של הכפתור רומזת לנו על מעגל החיים אשר נקטע אצל הילדים בטרם עת.
* הכפתור הוא עגול ושלם הגרמנים שרצחו את הילדים קרעו משפחות שלמות.
בפרסום מציינות הילדות כי מטרתן לקבל כפתורים עם סיפורים הקשורים לשואה. לאו דווקא בהקשר לילדים. בתמורה הן מתחייבות להקים בביה"ס ארכיון מכל הסיפורים על - מנת לעזור לתלמידים להבין נושא זה מקרוב. הן אף הביעו שאיפה להקים מיצג או אנדרטה לזכר מיליון וחצי הילדים מכל הכפתורים שייאספו , ו"בכך לעלות את כבודם האבוד ואת ילדותם האבודה. מקום זה יזכיר לכולנו את הילדים שנספו בשואה".
בהודעתן הן מבקשות סיוע ועזרה "מכל מי שנושא זה חשוב לו", ולשלוח אליהן כפתורים וסיפורים לכתובת: בית הספר "עשה חיל" גבעת הגפן אפרת 90435 עבור פרוייקט מיליון וחצי כפתורים.
יצוין כי בנות בית ספר אפרת שואבות את השראתן מפרוייקט דומה שנערך בחטיבת הביניים אשר ב - Withwell Tennessee בדרום ארצות הברית.
מדובר בפרוייקט איסוף שישה מיליון אטבים משרדיים כנגד כל יהודי שנספה. את הרעיון הגו שני מורים, סנדי רוברטס ודויד סמיט, אשר חיפשו דרך להמחיש לתלמידים את המספר הבלתי נתפס של שישה מיליון יהודים שנרצחו בשואה.
הילדים פרסמו ברחבי העולם בקשה לתרום להם אטבים משרדיים. לתרומות הרבות שהגיעו אליהם נלוו סיפורים רבים כולל אלו של ניצולי שואה.
הילדים נימקו את בחירתם באיסוף דווקא אטבי נייר בכך שבתקופת מלחמת העולם השניה, הביעו נורווגים רבים את הזדהותם עם היהודים באמצעות נשיאת אטבים כאלה על בגדיהם.
פרוייקט לימודי השואה בחטיבת הביניים בטנסי כלל אלמנטים נוספים כמו התנסויות להמחשת אירועים מחייהם של היהודים במלחמת העולם השניה. בין היתר עברו הילדים התנסות שבה נדרשו לארוז תרמיל ובו 10 פריטים בלבד, לצעוד בצעדה במשך כמה ק"מ, אחר כך לצעוד כשהם קשורים אחד לשני. כמו כן עברו הילדים חיפושים בכליהם והוחרמו להם חפצים. התנסות נוספת היתה כליאתם במשאית להובלת בקר.
בהודעה מטעמן הן מסבירות מדוע בחרו בכפתורים:
* הכפתור הוא אביזר בסיסי בפרטי לבוש שונים של כל אדם לכל כפתור צורה מיוחדת, צבע מיוחד וכדומה, דבר המרמז על השוני והייחוד שהיה לכל אחד ואחד מהנספים.
* הכפתור הוא אביזר בבגד אשר מגן עלינו, ובכך אנו מבטאים את חוסר ההגנה שהילדים היו נתונים בו.
* צורתו העגולה של הכפתור רומזת לנו על מעגל החיים אשר נקטע אצל הילדים בטרם עת.
* הכפתור הוא עגול ושלם הגרמנים שרצחו את הילדים קרעו משפחות שלמות.
בפרסום מציינות הילדות כי מטרתן לקבל כפתורים עם סיפורים הקשורים לשואה. לאו דווקא בהקשר לילדים. בתמורה הן מתחייבות להקים בביה"ס ארכיון מכל הסיפורים על - מנת לעזור לתלמידים להבין נושא זה מקרוב. הן אף הביעו שאיפה להקים מיצג או אנדרטה לזכר מיליון וחצי הילדים מכל הכפתורים שייאספו , ו"בכך לעלות את כבודם האבוד ואת ילדותם האבודה. מקום זה יזכיר לכולנו את הילדים שנספו בשואה".
בהודעתן הן מבקשות סיוע ועזרה "מכל מי שנושא זה חשוב לו", ולשלוח אליהן כפתורים וסיפורים לכתובת: בית הספר "עשה חיל" גבעת הגפן אפרת 90435 עבור פרוייקט מיליון וחצי כפתורים.
יצוין כי בנות בית ספר אפרת שואבות את השראתן מפרוייקט דומה שנערך בחטיבת הביניים אשר ב - Withwell Tennessee בדרום ארצות הברית.
מדובר בפרוייקט איסוף שישה מיליון אטבים משרדיים כנגד כל יהודי שנספה. את הרעיון הגו שני מורים, סנדי רוברטס ודויד סמיט, אשר חיפשו דרך להמחיש לתלמידים את המספר הבלתי נתפס של שישה מיליון יהודים שנרצחו בשואה.
הילדים פרסמו ברחבי העולם בקשה לתרום להם אטבים משרדיים. לתרומות הרבות שהגיעו אליהם נלוו סיפורים רבים כולל אלו של ניצולי שואה.
הילדים נימקו את בחירתם באיסוף דווקא אטבי נייר בכך שבתקופת מלחמת העולם השניה, הביעו נורווגים רבים את הזדהותם עם היהודים באמצעות נשיאת אטבים כאלה על בגדיהם.
פרוייקט לימודי השואה בחטיבת הביניים בטנסי כלל אלמנטים נוספים כמו התנסויות להמחשת אירועים מחייהם של היהודים במלחמת העולם השניה. בין היתר עברו הילדים התנסות שבה נדרשו לארוז תרמיל ובו 10 פריטים בלבד, לצעוד בצעדה במשך כמה ק"מ, אחר כך לצעוד כשהם קשורים אחד לשני. כמו כן עברו הילדים חיפושים בכליהם והוחרמו להם חפצים. התנסות נוספת היתה כליאתם במשאית להובלת בקר.