מנהל מחלקת ריאות במרכז הרפואי זיו בצפת, ד"ר זוהר אליאל, אומר כי למרות מקרי השחפת שהתגלו לאחרונה בישראל, הבהלה מפני השחפת הינה מוגזמת. לדבריו הבהלה נגרמת בעקבות המיתוס הדרמטי של המחלה מתחילת המאה העשרים שבה לא היו תרופות למחלה.
הוא מסביר כי כיום יש תרופות כך שסיכויי ההחלמה מהשחפת הינם גבוהים מאוד, כמו כן סיכוי לחלות במחלה אקטיבית בשחפת הינה קטנה.
שליש מאוכלוסיית ישראל נושא את חיידק השחפת, אך רק 5% יחלו במחלה במהלך חמש השנים הראשונות להדבקה. ככל שחולף הזמן ממועד ההדבקה כך פוחתת הסבירות לחלות במחלה.
ד"ר אליאל אומר כי מחלת השחפת שוב קיימת כיום ברחבי העולם וזאת בעיקר בשל התפשטות מחלת האיידס. עוד אומר ד"ר אליאל כי בישראל עלתה שכיחותה של מחלת השחפת בעקבות העלייה מארצות חבר העמים , שם 50% מהאוכלוסייה נושאת את החיידק .
הוא מוסיף כי לאורך השנים פתחו חיידקי השחפת עמידות לטיפול המקובל כיום ולכן הסכנה הגדולה הינה מחיידקי שחפת אלו- שפתחו חסינות לתרופות ולטיפולים.
הד"ר מציין כי משרד הבריאות פתח מרכזים לטיפול בשחפת בהם ניתן טיפול מבוקר ומוקפד ביותר בנושא השחפת המתקיימים בתוך הקהילה. זאת מאחר והטיפול בשחפת חייב להיות מדויק ובמידה והטיפול אינו נכון עלול החיידק לפתח עמידות מפני הטיפול .
"הטיפול בחולי השחפת כולל מספר סוגים של תרופות אנטיביוטיות מיוחדות. הטיפול יעיל בתנאי שהתרופות האנטיביוטיות נלקחות בכמות המומלצת בעקביות ולתקופה ממושכת של שישה חודשים לפחות", מסביר ד"ר אליאל ומדגיש כי הפסקה בנטילת התרופות עלולה לגרום להישנות המחלה ונטילת רק חלק מהתרופות עלול לגרום להתפתחות חיידקים עמידים לתרופות.
מחלת השחפת מועברת מאדם לאדם על ידי חיידקים באוויר. ההדבקה במחלה הינה הדבקה טיפתית, כלומר, החיידק מועבר בין חולה שחפת פעילה לאדם שאינו חולה במחלה, דרך הפרשות דרכי הנשימה. תנאים להדבקות במחלה הם ריכוז החיידקים ברוק של החולה, ומערכת החיסון של האדם.
התסמינים של מחלת השחפת הם: שיעול, חום, חולשה קשה, העדר תאבון, אנמיה, ירידה דרסטית במשקל, ורקיקת דם מדרכי הנשימה.
מחלת השחפת פוגעת לרוב בריאות אך עלולה לפגוע גם באיברים אחרים כמו במוח, כליות ועמוד השדרה. ד"ר אליאל אומר כי מחלת השחפת הינה מחלה קשה וקטלנית אך קשה להדבק בה, וכי רק אחוז קטן של הנדבקים בחיידקי השחפת מפתחים בסופו של דבר מחלת שחפת פעילה, בשלב כלשהו של החיים, מכיוון שהמערכת החיסונית של האדם יעילה דיה כדי להלחם ולהדוף התפתחות המחלה במרבית הנדבקים.
"רוב החולים בשחפת הינם בעלי מערכת חיסונית שאינה מתפקדת כהלכה", אומר ד"ר אליאל ומוסיף כי בשל כל המחלה נפוצה בעיקר בקרב- קשישים, סוכרתיים, מטופלים אונקולוגיים , וחולי איידס, אך לא רק הם, מאחר וכאשר המערכת החיסונית כושלת ישנה אפשרות לחיידק השחפת לפעול בגוף ולמלחה לפרוץ.
לסיום אומר הד"ר כי שיפור איכות החיים בישראל והתקדמות הרפואה יחד עם גורמים ממלכתיים הביאו לירידה משמעותית ביותר בתחלואה בשחפת. כיום המחלה נדירה בארץ. לכן, האפשרות להדבק במחלה נמוך.
למרות זאת מציין ד"ר אליאל לא ניתן למנוע לחלוטין את סיכון ההדבקה מכיוון שחיידקי השחפת מופרשים על ידי החולה לאוויר וסיבה נוספת הינה שישנם חולים, אשר לא מודעים לכך כי הם נושאים את חיידק המחלה ולכן לא נזהרים ומדביקים אחרים.
הוא מסביר כי כיום יש תרופות כך שסיכויי ההחלמה מהשחפת הינם גבוהים מאוד, כמו כן סיכוי לחלות במחלה אקטיבית בשחפת הינה קטנה.
שליש מאוכלוסיית ישראל נושא את חיידק השחפת, אך רק 5% יחלו במחלה במהלך חמש השנים הראשונות להדבקה. ככל שחולף הזמן ממועד ההדבקה כך פוחתת הסבירות לחלות במחלה.
ד"ר אליאל אומר כי מחלת השחפת שוב קיימת כיום ברחבי העולם וזאת בעיקר בשל התפשטות מחלת האיידס. עוד אומר ד"ר אליאל כי בישראל עלתה שכיחותה של מחלת השחפת בעקבות העלייה מארצות חבר העמים , שם 50% מהאוכלוסייה נושאת את החיידק .
הוא מוסיף כי לאורך השנים פתחו חיידקי השחפת עמידות לטיפול המקובל כיום ולכן הסכנה הגדולה הינה מחיידקי שחפת אלו- שפתחו חסינות לתרופות ולטיפולים.
הד"ר מציין כי משרד הבריאות פתח מרכזים לטיפול בשחפת בהם ניתן טיפול מבוקר ומוקפד ביותר בנושא השחפת המתקיימים בתוך הקהילה. זאת מאחר והטיפול בשחפת חייב להיות מדויק ובמידה והטיפול אינו נכון עלול החיידק לפתח עמידות מפני הטיפול .
"הטיפול בחולי השחפת כולל מספר סוגים של תרופות אנטיביוטיות מיוחדות. הטיפול יעיל בתנאי שהתרופות האנטיביוטיות נלקחות בכמות המומלצת בעקביות ולתקופה ממושכת של שישה חודשים לפחות", מסביר ד"ר אליאל ומדגיש כי הפסקה בנטילת התרופות עלולה לגרום להישנות המחלה ונטילת רק חלק מהתרופות עלול לגרום להתפתחות חיידקים עמידים לתרופות.
מחלת השחפת מועברת מאדם לאדם על ידי חיידקים באוויר. ההדבקה במחלה הינה הדבקה טיפתית, כלומר, החיידק מועבר בין חולה שחפת פעילה לאדם שאינו חולה במחלה, דרך הפרשות דרכי הנשימה. תנאים להדבקות במחלה הם ריכוז החיידקים ברוק של החולה, ומערכת החיסון של האדם.
התסמינים של מחלת השחפת הם: שיעול, חום, חולשה קשה, העדר תאבון, אנמיה, ירידה דרסטית במשקל, ורקיקת דם מדרכי הנשימה.
מחלת השחפת פוגעת לרוב בריאות אך עלולה לפגוע גם באיברים אחרים כמו במוח, כליות ועמוד השדרה. ד"ר אליאל אומר כי מחלת השחפת הינה מחלה קשה וקטלנית אך קשה להדבק בה, וכי רק אחוז קטן של הנדבקים בחיידקי השחפת מפתחים בסופו של דבר מחלת שחפת פעילה, בשלב כלשהו של החיים, מכיוון שהמערכת החיסונית של האדם יעילה דיה כדי להלחם ולהדוף התפתחות המחלה במרבית הנדבקים.
"רוב החולים בשחפת הינם בעלי מערכת חיסונית שאינה מתפקדת כהלכה", אומר ד"ר אליאל ומוסיף כי בשל כל המחלה נפוצה בעיקר בקרב- קשישים, סוכרתיים, מטופלים אונקולוגיים , וחולי איידס, אך לא רק הם, מאחר וכאשר המערכת החיסונית כושלת ישנה אפשרות לחיידק השחפת לפעול בגוף ולמלחה לפרוץ.
לסיום אומר הד"ר כי שיפור איכות החיים בישראל והתקדמות הרפואה יחד עם גורמים ממלכתיים הביאו לירידה משמעותית ביותר בתחלואה בשחפת. כיום המחלה נדירה בארץ. לכן, האפשרות להדבק במחלה נמוך.
למרות זאת מציין ד"ר אליאל לא ניתן למנוע לחלוטין את סיכון ההדבקה מכיוון שחיידקי השחפת מופרשים על ידי החולה לאוויר וסיבה נוספת הינה שישנם חולים, אשר לא מודעים לכך כי הם נושאים את חיידק המחלה ולכן לא נזהרים ומדביקים אחרים.