היום פורסם הדו"ח השנתי של נציב תלונות הציבור, בדיקות שעורך מבקר המדינה על סמך תלונות אזרחים.
בדו"ח מציין המבקר כי בשנת 06 התקבלו במשרדו 9,928 תלונות. שיאן התלונות הוא עדיין המוסד לביטוח לאומי, לאחריו משטרת ישראל, משרד המשפטים, מע' בתי המשפט, מש' האוצר, התמ"ת החינוך, הבריאות והבינוי ושיכון. בין הרשויות המקומיות, עירית ת"א עומדת בראש פירמידת התלונות, לאחריה עירית ירושלים, שירותי בריאות כללית, רשות השידור, חברת עמידר, חברת דואר ישראל, מנהל מקרקעי ישראל ועוד.
מרבית 909 התלונות כלפי הביטוח הלאומי הן על גימלאות, קיצבאות, דמי ביטוח, הכרה בתאונות עבודה וקביעת שיעורי נכות, השגות על תשלום תגמולים לחיילי מילואים ונפגעי טרור, נוהלי עבודה של ועדות רפואיות ושירות לקוי לאזרח.
נגד המשטרה הופנו 628 תלונות. בעיקר נסבו התלונות על טיפולה בנושאי בריונות, השגת גבול ועוד. כמו כן על ניהול חקירות משטרתיות, סגירת תיקי חקירה ללא הצדקה, השגות על דוחות תעבורה, הליכי מעצר ותנאי מעצר, אי הענות לבקשות למחיקת רישומים פליליים, התנהגות שוטרים ושירות לקוי לציבור.
406 תלונות הופנו נגד משרד המשפטים. מרבית התלונות עסקו בתפקודם של הרשמים – רשם החברות, רשם ירושות ורשם העמותות. התלונות עסקו בהשגות על החלטות פרקליטות, מח"ש ופרקליטות המדינה, וכן על עיכובים בקבלת החלטות של גופים אלה.
374 תלונות הוגשו נגד התנהלות מערכת בתי המשפט. על ליקויים בעבודות מזכירויות בתי המשפט, אובדן תיקים, אי קבלת זימון לדיונים ועוד.
270 התלונות שהופנו כלפי משרד החינוך, עסקו בתלונותיהם של תלמידים והורים על התנהגות מורים ומנהלים. עובדי הוראה התלוננו על תנאי עבודתם, על ליקויים בטיפול בבקשות להכרה בתאריך וכן תלונות על סוגיית הקצבה והבטחת ההכנסה לתלמידי ישיבות.
המבקר - הפה של האזרח הקטן מול אימפריית הבירוקרטיה.
אם עד עתה צפינו בהתגוששות שמנהל המבקר השופט בדימ' מיכה לינדנשטראוס, אל מול ענקי השחיתות השלטונית, דו"ח נציב תלונות הציבור מציג את מאבקו חסר הפשרות של המבקר, המשמש פה לאזרח הקטן אל מול אימפריית הבירוקרטיה הישראלית. בדו"ח חושף המבקר את הלחץ שהוא מפעיל על המימסד למלא את החוק ככתבו וכרוחו ואינו מרפה עד לסיום הטיפול הראוי בעיניו בכל תלונה שנמצאה מוצדקת. מצד שני, המבקר אינו מהסס גם 'להזיז' מעט את החוק היבש ולהזכיר לרשויות כי לעיתים מי שניצבת מולם היא בסה"כ קשישה בת 80+ עם ברכיים כואבות.
המבקר: עבור אשה בת ה 80 מותר לכופף את החוק
המבקר מספר את סיפורה של אשה בת 80+ אשר בשל בעיות בברכיים זכתה לתג נכה עבור רכבה. באוגוסט 05 פנתה למשרד הרישוי בחיפה כדי לחדש את תג הנכה. המשרד דחה את בקשתה בנימוק כי הבירור בענין מגבלותיה הרפואיות טרם הסתיים. האשה פנתה שוב ושוב למשרד לבירור מדוע אינה מקבלת את התג אך לא קיבלה הסבר מניח את הדעת. היא ציינה כי בשל נכותה היא חונה בחניית נכים אך משום שתוקפו של התג פג, היא סופגת דוחות חניה רבים.
המבקר פנה לאגף הרישוי ושם נמסר לו כי היא אכן הגישה בקשה לחידוש התג הזמני. הרופא באגף סבר כי הנושא עדיין בבירור אצל רופאה ולכן כתב לה שכאשר הבירור יסתיים עליה למסור את התוצאות לאגף ועניינה יידון. האשה הזדרזה למסור את המסמכים הרפואיים אך עתה החליט רופא האגף כי דרגת נכותה אינה מזכה אותה בתג. החוק קובע כי לא ניתן לערער על החלטת רופא האגף.
המבקר פנה שוב למשרד הרישוי והסב תשומת לבם לגילה המתקדם של האשה ולסבל שמסבות לה ברכיה. בעקבות כך נמסר מאגף הרישוי כי למרות שאין לאשה זו זכות לערער על החלטת הרופא "נוכח מצבה הרפואי יתבקש הרופא לשוב ולשקול את מצבה". המבקר מציין כי בעקבות בחינה נוספת של הרופא, ניתן לאשה תג נכה לצמיתות. הנציבות אף הסבה את תשומת לב משרד הרישוי כי בניגוד להסדרים חקיקתיים בתחום התעבורה, אדם שנפגע מהחלטה של אגף הרישוי אינו יכול לערער עליה.
חיפוש משטרתי הוביל לנזיפה כלפי השוטרים ומפקד התחנה
פרשה נוספת בה טיפל המבקר היא התאנות המשטרה אל תושב רחובות.
ב 30 בדצמבר 05 התקיימה מסיבה בדירת תושב רחובות. במהלכה יצא לשאוף אויר במרפסת. שני שוטרים שעברו במקום הורו לו להכנס לתוך הדירה. ומשלא מילא את בקשתם הם עלו לדירה ודרשו לערוך בה חיפוש. בעל הדירה סירב לאפשר זאת. השוטרים הזעיקו תגבורת ולדירה הגיעו עוד שישה שוטרים. כל שמונה השוטרים ערכו חיפוש בדירה ואף דרשו מכל הנוכחים להציג תעודות מזהות וגם עיכבו את אחד החוגגים לחקירה.
בעל הדירה התלונן למבקר המדינה על החיפוש שנערך בדירתו ללא סיבה וללא צו חיפוש כמו כן התלונן כי "השוטרים התעמרו בו ובחבריו ללא הצדקה, השביתו את השמחה וביישוהו לפני חבריו".
המבקר מציין כי מפקד התחנה ברחובות טען שהשוטרים הוזמנו בעקבות תלונה על מטרד רעש בבנין סמוך לבנין שבו מתגורר בעל הדירה. השוטרים טענו כי החליטו לערוך חיפוש בדירה "משום שכמה מהנוכחים קיללו אותםן, ואז נזרקה לעברם סיגריה בוערת מהמרפסת. לטענת מפקד התחנה התנהגותם האמורה של האורחים היתה בבחינת תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, מעשה שהוא בגדר פשע ולכן החיפוש היה כדין".
הנציבות עם זאת לא סברה כי בנסיבות אלו יש "יסוד סביר" לעריכת חיפוש בדירת המתלונן. הנציבות פנתה ליועצת המשפטית של משטרת ישראל וזו הודיעה כי אכן לא היתה עילה לעריכת חיפוש.
סופו של דבר, לשוטרים נערך בירור משמעתי ונרשמה הערת מפקד בתיקיהם האישיים. נוסף על השתתפו שוטרי התחנה בכללם שוטרי הסיור והבלשים בהדרכה בנושא נוהל עריכת חיפוש.
מפקד תחנה התנצל על חקירה 'פוליטית'
תלונה נוספת של אזרח הניבה התנצלות מפקד תחנת משטרה. במאי 05 זומן חבר מועצת עיריה ויו"ר ועדת ביקורת באחת העיריות ללשכתו של מפקד תחנת משטרה בעיר. זאת זמן קצר לפני תחילת מסיבת עיתונאים אותה כינס אותו יו"ר ועדת ביקורת. במסיבת העיתונאים עמד אותו יו"ר להציג מימצאים בענין מינוי מנכ"ל העיריה לתפקידו. היו"ר ציין בתלונתו למבקר המדינה כי למרות שמסר למשטרה כי מסיבת העיתונאים עומדת להתחיל בכל רגע, הוא נדרש להגיע בדחיפות ללשכת מפקד התחנה עוד לפני המסיבה.
בפגישה נמסר לו שעליו 'להזהר בלשונו' במסיבת העיתונאים מפאת מעמדו של מנכ"ל העיריה. היו"ר התלונן כי המשטרה התערבה בענינים פוליטיים.
בירור שערכה נציבות תלונות הציבור העלה כי "אין הוראות ונהלים או פקודות משטרה המסמיכים את מפקד התחנה לזמן את יו"ר ועדת הביקורת לשיחה בלשכתו בנסיבות האמורות".
המבקר כותב בדו"ח כי עצמאותו של יו"ר ועדת ביקורת בעיריה היא ענין רב חשיבות ויש להמנע ככל האפשר מביצוע פעולות שעשויות להגביל אותו במילוי תפקידו. סופו של דבר מפקד התחנה זומן לבירור בענין 'הליקויים בתפקידו, שיש בהם התערבות אסורה בהליכים פוליטיים דמוקרטיים." נוסף על כך המשטרה התנצלה לפני המתלונן.
הביטוח הלאומי ישנה את הטפסים
אשה שהגישה תביעה למזונות בביטוח לאומי נדרשה לנדב 'פרטים מיותרים' בטופס. בתלונתה למבקר טענה האשה כי נדרשה לפרט פרטים כגון : יבשת, מוצא, השכלה ובעלות על רכב, אשר לדעתה אינם נדרשים ופוגעים בצנעת הפרט.
המבקר מציין כי הבדיקה העלתה כי אין מיידעים את התובעים הנדרשים למלא פרטים כי מדובר ברשות וכי אי מילוי הפרטים לא יפגע בטיפול בתביעה. עוד כותב המבקר: "זכותו של כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו היא זכות יסוד חוקתית". לפיכך כאשר אדם נדרש לתת פרטים יש לחובה למסור לו גם אם הוא מחוייב במסירתם, מהי מטרת מסירת הפרטים, למי הם יימסרו ולאיזה צורך. הנציבות אף הבהירה ליועץ המשפטי של ביטוח לאומי כי בקשת פרטים אישיים שאינם דרושים לצורך קבלת החלטה בנושא התביעה ומבלי ליידע את התובעים שאינם חייבם לספקם, אינה מתיישבת עם חוק הגנת הפרטיות.
בדו"ח מציין המבקר כי "בשל חשיבות הנושא וההשפעה שעשויה להיות לתיקון טופסי התביעה על מאגר הנתונים של המוסד, החליטה מינהלת המוסד להקים ועדה שתבחן את הנשוא ותגיש הצעות לתיקון הטפסים". בנוב 06 דנה מינהלת ביטוח לאומי בדו"ח הועדה הנ"ל והורתה על עריכת תיקון בטפסי התביעה.
הציבור נותן אמון במשרד המבקר
המבקר כותב בדו"ח כי היקפם של הדוחות בשנתיים האחרונות משקף את הגידול הניכר במספר התלונות המוגשות לנציב תלונות הציבור בעת האחרונה ואת תחומי פעילותה הנרחבים של נציבות התלונות במשרד מבקר המדינה, שהיא הכתובת המרכזית לאזרח בריבו עם רשויות השלטון , בצד המערכת השיפוטית, שסמכויותיה ותפקידיה הם במישור אחר. הגידול הניכר במספר התלונות המוגשות לנציבות מצביע על אמון הציבור בה. גידול זה מחייב להגדיל את תקן כוח האדם בנציבות, וחובה עלינו לתת את הדעת על כך שכן הצפי הוא גידול ניכר מאד גם בעתיד, במספר התלונות שיוגשו לנציבות לבירור".
עוד כותב המבקר כי יש עדיין ציבורים בחברה הישראלית אינם מודעים לקיומה וסמכויותיה של נציבות תלונות הציבור והנציבות עושה להגברת המודעות של ציבורים אלה, בייחוד באזורי הפריפריה של המדינה, בדבר זכותם להביא לפני נציב תלונות הציבור את טרוניותיהם וקובלנותיהם על עוולות שנעשו להם".