שר הבריאות, יעקב בן יזרי אומר כי טענות ההסתדרות הרפואית בדבר תפקוד מערכת הבריאות בזמן הלחימה בצפון, אינן נכונות, מוטעות ואף מטעות, כלשונו "לדאבוני, עולה מהן ריח של ניסיון להרוויח כותרת על גבה של מערכת הבריאות, ולזאת לא אתן יד".

"מערכת הבריאות תפקדה למופת בזמן הלחימה, על כל רבדיה וכשר ההבריאות אני מוריד בפניהם את הכובע. כשר הבריאות אני לא אתן שיהפכו את מערכת הבריאות לשק חבטות של ארגון אינטרסנטי המבקש להסיר מעל עצמו את האחרויות וזאת על גבו של משרד הבריאות", אומר בן יזרי .

ההסתדרות הרפואית בישראל גיבשה לאחרונה דו"ח חמור על תפקוד מערכת הבריאות בתקופת מלחמת לבנון השנייה. בדו"ח שנחשף אמש (יום א') בערוץ 2 נכתב כי "בבדיקת תפקוד מערך בתי החולים בתקופת המלחמה מצאנו שתי בעיות מרכזיות. האחת, סוגיית פרופיל המטופלים וויסות המאושפזים, השניה, שאלת מיגון מוסדות אלה". מהדו"ח עולה כי פרט לבית החולים בנהריה, אף בית חולים בצפון אינו ממוגן.

במהלך תקופת המלחמה בצפון הארץ נפגעו 5675 חיילים ואזרחים באזורי קו העימות. מנתוני משרד הבריאות עולה כי 2728 מהם נפגעי נפש ו – 2993 נפגעו פגיעות פיזיות. 107 מתוך הנפגעים היו במצב קשה, וכולם טופלו ב – 13 מרכזים רפואיים שונים: נהריה, "זיו" בצפת, "רמבם", "כרמל" ו"בני ציון" בחיפה, "פוריה" בטבריה, "העמק" בעפולה, "האנגלי" ו"האיטלקי" בנצרת, "הלל יפה" בחדרה, "בלינסון" בפתח תקווה ותל השומר. כמו כן טופלו חלק מהנפגעים במרכזים לטיפול בנפגעי חרדה.



מחוז הצפון מונה 1.2 מליון תושבים, ומחולק ל – 5 נפות הפרושות על פני 4,500 קמ"ר. באזור קיימות 97 רשויות מקומיות, הכוללות 15 ערים, 15 מועצות אזוריות ו – 67 מועצות מקומיות. בסך הכל מונה מחוז הצפון 437 יישובים.



מעגל הפעילות של מערכת הבריאות בשעת משבר מורכב ממספר נדבכים. הראשון, תפקוד המערך ה"שיגרתי" של בתי החולים – בבתי החולים מאושפזים חולים, ללא קשר למצב הלחימה, ויש להעניק להם טיפול רגיל תוך הימצאות במצב שאינו רגיל, המחייב היערכות מיוחדת.

בדו"ח חמש המלצות:

יש לוודא כי כלל המידע הקשור לשעת חירום יהיה זמין, אחיד ומעודכן הן עבור מקבלי ההחלטות והן עבור האזרחים. על משרד הבריאות לרענן נהלים שונים ולוודא קיומם, טרם המלחמה ובמהלכה וכן לוודא יישומם, זאת בכל הפנים הקשורים לטיפול רפואי. לקבוע ולקיים תהליך למידה והפקת לקחים, עם כלל הגורמים הרלוונטיים, הן במהלך שעת החירום (עד כמה שניתן) והן לאחריה. להקים מינהלת מאוחדת, הכוללת גורמים רבים ככל שניתן על מנת לסייע למשרד הבריאות בקביעת הנהלים, כך שיותאמו למצב בשטח, ביישומם ובהעברת מידע בזמן אמת. תחת המינהלת יעבדו מספר צוותי פעולה בנושאים שונים, על פי הצרכים שידרשו ושיתגלו במהלך העבודה המשותפת של המינהלת. להסדיר נושאי אחריות מקצועית, צווי ריתוק ושכר רופאים במסגרת הסכמים קיבוציים מיוחדים לרופאים, או לכל הפחות, לאפשר בהסכמים כלליים פתרונות בוועדת חריגים למגזרים חיוניים.