שר העלייה והקליטה, השר זאב בוים, אמר בכנס ירושלים כי תמך בתוכנית ההתנתקות כי ראה בכך צעד נכון לעשות, "היו לי פה ושם השגות או סימני שאלה והם התחזקו בעקבות הביצוע", אמר.
לדבריו, "לא רק ראש הממשלה מהרהר על תוצאות ההתנתקות אלא חלק גדול מאלה שתמכו בהתנתקות ושהיום תוקפים אותה, ונמצאים באופוזיציה, "אני רוצה להזכיר שגם הם תמכו בהתנתקות, כמעט כל מי שתוקף את התוכנית היה מתומכיה", הדגיש.
השר בוים אמר כי תומכי התכנית לא תמכו בה 'תמיכה נלהבת חסרת סימני שאלה', אך היו דברים שבאותה עת לא ידעו לתת תשובות. "אני חשבתי שהתוכנית תגרום לכך שמדינת ישראל תפסיק לשלוט על מיליון ו-300 אלף ערבים ברצועה. שהמדינה שלנו תהיה מדינה יהודית לא דו לאומית ולא מדינת כל אזרחיה. אני גם חשבתי שברצועה הקטנה הזאת אין אופק ציוני-התיישבותי-אסטרטגי. הקמתם במרוצת השנים של 17 ישובים יפים, שאליהם התכנסו ממיטב החברה הישראלית, אינה מעידה כי היה אופק התיישבותי אסטרטגי במקום הזה" אמר.
בוים הדגיש כי מההתחלה היו בתוכנית סימני שאלה שאחרי זה התבררו 'כדפקטים רציניים בתוכנית'. "אנחנו הפסדנו את ציר פילדלפי, זו הייתה שגיאה לוותר על השליטה בפילדלפי".
הוא הוסיף כי מדינת ישראל ידעה לבצע התנתקות בצורה ראויה, כך שגם המגורשים וגם המפנים מצאו דרך מאוד מיוחדת כדי להימנע משפיכות דמים וממלחמת אחים. "נמנעה מלחמת אחים, אך לעומת זאת מה שקרה בעמונה היה שגיאה מצד הממשלה בדרך שבה הדבר הזה בוצע", אמר. "מה שקרה עם הציבור המגורש זו בעיה חברתית. נשללה הלגיטימיות האידיאולוגית של ציבור המגורשים, של ארץ ישראל השלמה השייכת לעם היהודי".
הוא ציין כי החברה הישראלית ראתה בציבור זה נטל במקום נכס. "הביטויים לכך רבים. כגון פיצוי שאולי לא מתאים, של אי התחשבות בציבורים מיוחדים. לא הייתה נדיבות של המדינה ובקרב מקבלי ההחלטות לעניין הזה. אם ידעו לעשות את הגירוש בצורה ראויה, הנטיעה מחדש של המגורשים אינה לתפארתה של מדינת ישראל", אמר.