אחרי תקופה ארוכה עושים בימים אלו הטנקיסטים שוב אימונים כמו פעם. "זו חזרה לטנקאות הבסיסית", אומר לנו סא"ל איציק כהן סמח"ט חטיבת השריון מרכבה סימן 4 , בעודו נותן פקודות לחימה במתחם האימונים הגדול בבקעת הירדן. "אחרי שנות לחימה רבות באיו"ש, ובעזה", הוא מגלה "נתגלו פערים גדולים בכשירויות. או שאיבדנו את היכולת להתאמן מחוסר זמן, או שלא עשינו זאת. זו פעם ראשונה בשנים האחרונות שאנו עושים אימון כמו שצריך. במלחמה האחרונה למדנו שעבודה עם חי"ר היא שונה. כשהתאמנו לפני 8 שנים, הכול היה שונה. סוג הציוד, סוג האיום, אופן הפעולה ובראש ובראשונה שיתוף הפעולה בין היחידות השונות שהגיע לידי ביטוי מעשי כל כך, במלחמה האחרונה"



בשיחה קשה שלא להבחין בכך שכמעט כל מילה שנייה אצלו היא 'אימונים', אימונים בכל רמה שהיא. אימונים ברמת הפרט, ברמת המחלקה, ברמת הגדוד וכו'.



משיחות עם חילי סדיר שהשתחררו לאחרונה וחיילי מילואים ותיקים עולה תמונה עגומה שעכשיו שוקדים לשקמה. אפילו אימון בסיסי כמו צמ"פ (צוות, מחלקה, פלוגה) לא נעשה כיאות בשנים האחרונות.



את סא"ל איציק אנו תופסים לשיחה קצרה בבקעת הירדן. לפני מספר ימים, ירדו הוא וחבריו מרמת הגולן, אליה עוד ישובו "אנחנו מתאמנים עכשיו בכל מקום. להיות ערוכים, דרוכים ונכונים ליום פקודה".





אתה מאמן את חיילך בטנק המתקדם ביותר. זה נותן הרגשת ביטחון או התחושה שהפגיעות הקשות שהיו בטנקים במלחמה עשו את שלהם לחיילים?



"אנחנו מאמנים את האנשים לעשות את הכול בצורה הכי טובה. בסופו של יום, אם מסתכלים על המלחמה לא היו הרבה פגיעות יחסית לכמות הטנקים והלוחמים. זהו הטנק הכי ממוגן בעולם. אבל מעבר למיגון, צריך לתת ללוחמים כלים טובים. מה צריך לעשות כדי לא להיפגע? איך לנוע נכון? איך להפעיל עשן, איך אתה מפעיל את החי"ר? את כל אלו צריך ללמוד וכמובן (הוא כבר פוחד להגיד את המילה אז אני עושה זאת עבורו) "להתאמן". נכון. עוד ועוד ועוד".



במלחמת לבנון השנייה (זה השם בינתיים) היו סא"ל כהן ולוחמיו בגזרת הסלוקי. הם ספגו אבידות בימים האחרונים ודווקא מתוך כך הוא יודע איך לאמן כעת את הלוחמים. "התובנות המשותפות הם כעת להגיע יחד ללחימה. יחד עם גדוד החי"ר שאיתו התאמנת, יחד עם גדוד ההנדסה שלצידו לחמת באימון. אז הכול נעשה פתאום קל, ידידותי ומובן מאליו".



השמש כבר שקעה וסא"ל כהן, בחדר המבצעים כואב את השנים האחרונות: "חסרה הייתה לנו בשנים האחרונות תרבות של אימונים. פעם עשינו הכול לקראת אימון. 4 חודשים פעילות מבצעית, אחר כך אימונים. ולקראת האימון, תחקירים, הכנות, עוד ועוד. זה לא קרה בשנים האחרונות. כל הזמן היינו בפעילות. היום אני דוגל באימון תרבותי, עוד תחקיר, עוד תדריך, עוד מסדר בכל הרמות מג"ד, מח"ט ואפילו עם הרמטכ"ל אם צריך. אני רוצה שהדור הבא של המפקדים, יהא מוכן אחרת ולכן אני כל כך הרבה משקיע".



בקרוב יקבל סא"ל כהן פיקוד על חטיבת שריון אחרת " לא המרכבה. אבל הכול טוב רק תזכור מתי זה טוב. אם תתאמן".