בג"צ הורה למדינה להשיב עד 6 באפריל מדוע לא ישולם פיצוי הוגן למגדלי האווזים בעקבות סגירת הענף. ההחלטה ניתנה בעקבות עתירה של 45 מגדלי אווזים לשעבר נגד שר החקלאות בתביעה לפצות אותם בעקבות הפסקת פיטום האווזים בישראל.
העתירה הוגשה באמצעות עו"ד משה שחל. החקלאים, רובים מאזורי הפריפריה בבקעת בית שאן וחבל התענך, איבדו את מקור פרנסתם בעקבות החלטת הממשלה לסגור את ענף האווזים. בעתירה טוענים המגדלים שלאורך שנים עודדה אותם המדינה להשקיע מכספם הפרטי ולהרחיב את הענף וסייעה להם בהדרכה וייעוץ מקצועי ובעקבות ההחלטה הם הפכו מיצואנים מצטיינים למובטלים.
עוד נטען בעתירה כי מגדלי האווזים הם ברובם אנשים מבוגרים ללא תעסוקה חלופית. סגירת מקור פרנסתם הביאה אותם אל סף פשיטת רגל. הם מבקשים מבג"צ שיורה לממשלה לשלם להם פיצוי הוגן על אובדן מקור פרנסתם בשל הפגיעה בחופש העיסוק וזכות הקנין שלהם והשקעותיהם שירדו לטמיון.
חקלאי הונגריה וצרפת הגדילו את היקפי הגידול כדי לספק לשוק העולמי את החוסרים שנוצרו עם הפסקת היצוא הישראלי. בקרוב יתחיל יבוא הכבד מהונגריה. היקף צריכת הבשר וכבד האווזים בישראל מוערך בכ-50 מיליון שקל.
נזכיר כי ההחלטה על סגירת ענף האווזים התקבלה בדיון שערכה הממשלה ב-2 באוקטובר 2005. באותו דיון החליטה הממשלה לדחות את הצעת משרד החקלאות, שהוכנה באישור משרד המשפטים, לקיים מחקרים חדשניים על ידי המדען הראשי של משרד החקלאות כדי לעמוד בדרישת בג"צ לצורך הכנת תקנות חדשות שיאפשרו המשך קיום הענף שהוקם עם קום המדינה. כזכור, בג"צ לא אסר על פיטום האווזים, אלא דרש להכין תקנות חדשות שיקטינו את סבל האווז, תוך בחינת ההתפתחויות בענף בעולם, מעקב אחר פעילות השוק המשותף בנושא ואיסוף מידע עדכני בתחום וכן לגבש כללי פיקוח על תהליך הפיטום.
באותה ישיבה שבה הוחלט על סגירת הענף דרשו ראש הממשלה דאז, אריק שרון והשרים ציפי לבני, יצחק הרצוג ושלום שמחון לפצות את החקלאים בצורה מלאה. בלחץ האוצר נרשם בפרוטוקול "סיוע" במקום "פיצוי". קבלת הסיוע מותנית בהשקעות חדשות של החקלאים שרובם ממילא במצב קשה ואינם מסוגלים לפתח בכספם משק חדש.
ראשי ארגון מגדלי האווזים קובעים ש"הממשלה דאגה לאווזים, אבל מתעללת ומתאכזרת למגדלים. גם חקלאים הם סוג של בעל חיים שצריך להגן עליו מהתעללות של האוצר. החלטת הממשלה לסגור את הענף היא ארוע ראשון מאז חידוש ההתישבות בארץ ישראל שבו נסגר ענף חקלאי בהוראה "שלטונית". זכותה של המדינה לשנות את ערכיה, אבל חובתה לפצות את מי שנפגעו מהחלטה זו. כואב לנו כמגדלים שבקרוב יהיה יבוא של כבד אווז מהונגריה, בעוד שאנו הופכים מובטלים".