יו"ר יד לבנים, אלי בן שם, אמר היום בכנס שנערך באוניברסיטת חיפה בנושא "אחים ואחיות שכולים" כי משרד הביטחון אינו עושה די בטיפול באחים ואחיות שכולים. לדבריו, המצב הקיים שבו מועברים כספים שמגיעים לאחים השכולים דרך חשבון הבנק של ההורים חייב להשתנות וכי על משרד הביטחון לפתוח תיקים אישיים לאחים, בדיוק כמו גם להורים.
מטרתו של הכנס הייחודי שנערך באוניברסיטת חיפה הייתה לדון בפעם הראשונה בשוני ובקושי של אחים ואחיות שכולים. רבים מהדוברים, כמו גם בני משפחות שכולות שהיו בקהל, אמרו שכמעט ולא מדברים על האחים השכולים, למרות שהתהליכים שהם עוברים שונים במובנים רבים מהתהליכים שעוברים ההורים השכולים.
"נפילת אח היא רגע מכונן בחיים הבוגרים של כל אח ואחות שכולים. כל אחד שזה קורה לו מבין שחייו משתנים מאותו היום", אמר העיתונאי רוביק רוזנטל, ששכל את אחיו גידי במלחמת יום הכיפורים. הוא ציין כי השכול של אחים שונה מזה של ההורים בכמה מובנים עיקריים: "החוויות המשותפות של אחים הביאו לכך שחיינו למעשה אותם חיים. אנחנו אותו הדור, וזו פרספקטיבה שונה לחלוטין מזו של ההורים. החוויה שלי הייתה לחיות את חייו המופסקים של אחי ולא רק את שלי. הוא היה צריך לגור איפשהו, היו צריכים להיות לו ילדים, היינו צריכים לחגוג את חג הפסח יחדיו. קורה לי לעיתים שאני הולך ברחוב ורואה אור דולק באחד החלונות ואני אומר לעצמי, אולי פה גידי היה צריך לחיות".
רוזנטל הוסיף כי "תחושת הבזבוז, בזבוז החיים, היא נוראית ובתחושה הזו לא יכולתי לעמוד והרגשתי שאני צריך לחיות גם את החיים שלו. בהתחלה הייתי בטוח שזו הרגשה פרטית שלי, אבל כשדיברתי עם אחים ואחיות נוספים שמעתי את אותה התחושה שוב ושוב".
גם רזי ברקאי, ששכל את אחיו לפני 41 שנים, התייחס לקשיים הייחודים שעוברים על האחים. "זה נושא שהוסתר, לא דיברו עליו, אבל הוא לא הוסתר על ידי משרד הביטחון, או צה"ל או יד לבנים, אנחנו הסתרנו אותו. הרגשנו כי השכול שלנו הוא שכול מכווץ אל מול האובדן הנורא של ההורים. נפל עלינו תיק שמצמיח המון רגשי אשמה", אמר.
את הכנס ארגנו קרן אדלר הפועלת באוניברסיטת חיפה, צה"ל, משרד הביטחון, ארגון יד לבנים חיפה ועיריית חיפה.
מטרתו של הכנס הייחודי שנערך באוניברסיטת חיפה הייתה לדון בפעם הראשונה בשוני ובקושי של אחים ואחיות שכולים. רבים מהדוברים, כמו גם בני משפחות שכולות שהיו בקהל, אמרו שכמעט ולא מדברים על האחים השכולים, למרות שהתהליכים שהם עוברים שונים במובנים רבים מהתהליכים שעוברים ההורים השכולים.
"נפילת אח היא רגע מכונן בחיים הבוגרים של כל אח ואחות שכולים. כל אחד שזה קורה לו מבין שחייו משתנים מאותו היום", אמר העיתונאי רוביק רוזנטל, ששכל את אחיו גידי במלחמת יום הכיפורים. הוא ציין כי השכול של אחים שונה מזה של ההורים בכמה מובנים עיקריים: "החוויות המשותפות של אחים הביאו לכך שחיינו למעשה אותם חיים. אנחנו אותו הדור, וזו פרספקטיבה שונה לחלוטין מזו של ההורים. החוויה שלי הייתה לחיות את חייו המופסקים של אחי ולא רק את שלי. הוא היה צריך לגור איפשהו, היו צריכים להיות לו ילדים, היינו צריכים לחגוג את חג הפסח יחדיו. קורה לי לעיתים שאני הולך ברחוב ורואה אור דולק באחד החלונות ואני אומר לעצמי, אולי פה גידי היה צריך לחיות".
רוזנטל הוסיף כי "תחושת הבזבוז, בזבוז החיים, היא נוראית ובתחושה הזו לא יכולתי לעמוד והרגשתי שאני צריך לחיות גם את החיים שלו. בהתחלה הייתי בטוח שזו הרגשה פרטית שלי, אבל כשדיברתי עם אחים ואחיות נוספים שמעתי את אותה התחושה שוב ושוב".
גם רזי ברקאי, ששכל את אחיו לפני 41 שנים, התייחס לקשיים הייחודים שעוברים על האחים. "זה נושא שהוסתר, לא דיברו עליו, אבל הוא לא הוסתר על ידי משרד הביטחון, או צה"ל או יד לבנים, אנחנו הסתרנו אותו. הרגשנו כי השכול שלנו הוא שכול מכווץ אל מול האובדן הנורא של ההורים. נפל עלינו תיק שמצמיח המון רגשי אשמה", אמר.
את הכנס ארגנו קרן אדלר הפועלת באוניברסיטת חיפה, צה"ל, משרד הביטחון, ארגון יד לבנים חיפה ועיריית חיפה.