בביקוריי האחרונים בבריטניה, צרפת וארה"ב, המשכתי במאמציי להפנות את תשומת לבה של דעת הקהל העולמית והאמריקנית לסכנות הנובעות מחימושה הגרעיני של איראן.
במהלך פגישותיי בארה"ב, בהן נפגשתי עם סגן נשיא ארה"ב ריצ´רד צ´ייני ונציגים בכירים של הממשל האמריקני, עם מועמדים בולטים של שתי המפלגות במרוץ לנשיאות, רודי ג´וליאני וברק אובמה, עם סטודנטים וקהל גדול של תומכי ישראל נלהבים, שבתי והדגשתי את חשיבותו ומשקלו של לחץ כלכלי ודיפלומטי על המשטר בטהרן. עמדתי על כך שיש לפעול במהירות כל עוד יש משמעות לפעילות זו.
מצאתי אוזן קשבת בקרב מנהיגים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, המכירים בסכנה המוחשית של איראן מחומשת בנשק גרעיני. מצאתי אצלם אף נכונות לפעול לסיכול סכנה זו, בהאמינם שלחץ כלכלי אכן יכול לגרום לאיראן או לנטוש את תוכניות הגרעין שלה או לערער את המשטר של אחמדיניג´אד עצמו.
לחצים כלכליים – האופציה המיידית
בשיחותיי עימם, שבתי והבהרתי שבנושא האיראני פתוחות בפני הקהילה הבינלאומית שלוש דרכים:
האחת, "שב ואל תעשה", מה שיבטיח שאיראן תפתח נשק גרעיני. זו היא אופציה שבשום מצב איננו יכולים לקבלה או להשלים עמה.
השנייה, שימוש באמצעים צבאיים לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית. בעוד שאין לבטל אפשרות זאת, יש לשמרה כאופציה אחרונה.
השלישית, היכולת להפעיל לחצים חזקים שאינם צבאיים והם כלכליים בעיקרם.
המשטר האיראני רגיש ביותר ללחצים כלכליים אלה. למעלה מ-80% מהכנסות הממשלה מתקבלות מיצוא הנפט; ייצור הנפט התכווץ ב10% כל שנה בשלוש השנים האחרונות, וזקוק נואשות להשקעות חדשות. איראן מסבסדת בשיעור ניכר את הגז לאוכלוסיה; והתעשייה האיראנית זקוקה להשקעות הון וטכנולוגיות חיצוניות זרות. כשבוחנים נתונים אלה, מגיעים למסקנה שהמשק האיראני פגיע מאוד.
לפני שלושה חודשים נקט האו"ם צעד עונשי מזערי, בהטילו סנקציות מוגבלות על איראן. אך אפילו סנקציות מוגבלות אלו חשפו את פגיעותה של הכלכלה האיראנית. כתוצאה מכך, ספג אחמדינאג´ד ביקורת חסרת תקדים מבית, מפלגתו הפסידה מכוחה בבחירות למועצה האיראנית העליונה, ומחיריהם של מוצרים רבים האמירו.
למרות שעדיין לא ברור אם האו"ם ימשיך בהרחבת מדיניות הטלת הסנקציות, בשל אי שיתוף הפעולה של סין ורוסיה בתהליך בידודה של איראן, עדיין יש מקום לעידודה של לפעילות בינלאומית מסוג זה.
משרד האוצר האמריקני מנסה להנהיג מערכת בנקאות בינלאומית שתעריך מחדש את הסיכונים שחברות נוטלות על עצמן בעשיית עסקים עם איראן. מהלך זה זוכה להצלחה רבה ומצר את הפעילות הכלכלית של זרים באיראן.
מנקודת ראותי, יש מכשיר נוסף שיכול להוליד לחץ כלכלי עצום על איראן, והוא - משיכת ההשקעות מאיראן.
המסר לארה"ב – למנוע השקעות באיראן
אזרחים אמריקנים רבים מושקעים היום באיראן באורח עקיף , באמצעות קרנות הפנסיה ותוכניות חיסכון. כסף אמריקני מושקע באיראן גם באמצעות חברות אירופיות הסוחרות עם איראן. אם תופנה תשומת ליבו של הציבור האמריקני לעובדה זו, והוא מצידו יתבע שהשקעותיו לא תגענה לאיראן, יהיה בכך מסר חזק ואפקטיבי מאוד נגד הכלכלה האיראנית.
המשמעות המעשית של לחץ מסוג זה לגבי איראן - משיכת ההשקעות - יכולה להיות הרסנית. יותר ויותר חברות תחסלנה את פעילותן הכלכלית באיראן, ופחות חברות תיכנסנה לפעילות כלכלית בה. כתוצאה מכך תפחתנה גם השקעות ההון החיצוני והטכנולוגיות המושקעות בה. איראן תועמד בפני הברירה הקשה לקיים את מדיניותה או להסתכן בקריסה כלכלית. יש להבין, שמהלך זה יכול להיות אפקטיבי כבר בטווח הקצר.
מעט אנשים במערב יודעים שהם תומכים באופן עקיף במשטר הטרור האיראני, המסית להשמדת-עם (ג´נוסייד). אין בלבי ספק שכשאנשים אלה יגלו את מידת מעורבותם במשק האיראני, הם ישאפו להפסיק תמיכה עקיפה זו.
מאמצים ברוח זו נעשים כיום ע"י הממשל האמריקני כלפי מדינת רשע נוספת – סודן.
בדרפור מתרחש בעצם ימים אלה מרחץ דמים איום שתוצאתו הקונקרטית היא - השמדת-עם.
משיכת ההשקעות מאיראן ומסודן היא מוצדקת, ממש כשם שעשויה הייתה להיות מוצדקת, לו ניתנה לנו אז הברירה, כלפי המשטר הנאצי בשנות ה-30. עלינו לפעול היום כלפי איראן מתוך זיכרון מצב הדברים המר שבו להורינו ולסבינו לא הייתה בחירה. היום יש לנו בחירה ויש לנו כושר פעולה.
הסנדלר אינו יכול להיות יחף
נוכל לתבוע מאחרים להימנע מהשקעות באיראן רק אם נתבע זאת קודם כל מעצמנו. הסנדלר במקרה זה אינו יכול ללכת יחף. לפיכך, הבאתי בפני הכנסת הצעת חוק שתוציא אל מחוץ לחוק השקעות ישראליות בחברות המשקיעות באיראן.
יש החוששים מקמפיין ישראלי של משיכת השקעות ברוח זו בטענה שנשק זה הופנה פעם כלפי ישראל, ושבעמדתנו זו אנו יוצרים תקדים שבמוקדם או במאוחר יופנה כלפינו שוב. אבל לא הנשק פסול אלא היעד שכלפיו הוא הופנה.
בניגוד לסודן ואיראן, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ושוחרת שלום, המנסה להגיע להסדרי שלום עם אויביה במשך כל השנים. לא ממנה צריך למנוע השקעות אלא מאלה שרוצים למחוק אותה מעל פני האדמה.
לכן, עלינו להניע את העולם החופשי לעימות עם הסכנה הטמונה במדיניותה הגרעינית של איראן כל עוד הדבר בידינו. זהו מהלך שעיקרו בחירה בחיים ובשלום.
המסר של נסיעתי לארה"ב היה בהיר וחד: משיכת ההשקעות מאיראן הוא לחץ כלכלי מעשי, מהיר ובר ביצוע, שיכול לאלץ את איראן לעבור למדיניות אחרת, ובדרך זו לחזק את בטחון ישראל והעולם.