בימים בהם אנו עוסקים ביציאה מעבדות לחרות ומצרה לרווחה, עקורי גוש קטיף נמצאים במצב ארעי חמור שהולך ונעשה יותר ויותר קבוע. התמונות המופיעות לימין הכתבה ממחישות עד כמה המצב הקשה הזה מתקבע בשל העיכוב במעבר לישובי הקבע זאת לנוכח התפקוד הלקוי של משרדי הממשלה והרשויות האחראיות.
לקראת החג שוחחנו עם יו"ר ועד מתישבי גוש קטיף ליאור כלפה וניסינו ללמוד ממנו מעט יותר על מצבם של המגורשים המתגוררי באתר הקראוילות ולהבין מהן ההשלכות של השהיה שם.
כלפה הסביר לערוץ 7 כי בניצן מתגוררות מספר קבוצות ממגורשי גוש קטיף, עם אחת מהן לדוגמא נחתם הסכם פיצויים כחמישה חודשים לפני הגרוש ואולם רק לפני כחודשיים רכשה הממשלה את הקרקע עבור מגורי הקבע שלהם מה שיגרום לעיכוב של עוד כשנתיים או שלוש שנים לפחות עד לסיום תהליך ההתישבות הישוב הקבע.
קבוצה אחרת של יותר ממאתים משפחות ממגורשי נווה דקלים טרם הגיעו לסיכומים עם המשרדים המטפלים בשל הערמת קשיים על חלק ממשפחות הקהילה.
מצב אי הודאות, והרגשה שכדברי כלפה "אין תקוה באופק" יחד עם חוסר אכפתיות מצד השלטון גורם לתושבים לנסות ולשפר את המחיה במקום על ידי תוספות שונות ומשונות כפי שניתן לראות בתמונות. ההרחבות האלו נעשות מכספי הפיצויים מה שיקשה על בניה בעתיד מה גם שהרבה פעמים הארעיות פוגעת בדימוי העצמי וגורמת למצוי בה להשאר במצב זה באופן קבוע כפי שארע לתושבי המעברות משנות החמישים.
גם במישור הציבורי המגורשים סובלים מהבירוקרטיה הממשלתית, דוגמא ניתן לראות בנושא התעסוקה. קימים כבר סיכומים, עם מי שהיה מנכ"ל משרד התמ"ת והיום מנכל משרד רוה"מ רענן דינור להקמת מרכז מסחרי במקום אבל חוסר תאום בין מנהל מקרקעי ישראל משרד הפנים ומשרד התמ"ת מעכב את הביצוע ולכן תושבי המקום הקימו עסקים פיראטיים על כל המשתמע מכל כפלה מוסיף ואומר" עדיף עסקים כאלה על פני ישיבה בבטלה בבית".
כלפה מסכם את דבריו בכך שבמקום טיפול נקודתי בבעיות המתעוררות באופן של"טלאי על טלאי" הממשלה צריכה להכין תכנית אב ממשלתית שנותנת תשובה אינטגרטיבית לטיפול במגורשים .
לקראת החג שוחחנו עם יו"ר ועד מתישבי גוש קטיף ליאור כלפה וניסינו ללמוד ממנו מעט יותר על מצבם של המגורשים המתגוררי באתר הקראוילות ולהבין מהן ההשלכות של השהיה שם.
כלפה הסביר לערוץ 7 כי בניצן מתגוררות מספר קבוצות ממגורשי גוש קטיף, עם אחת מהן לדוגמא נחתם הסכם פיצויים כחמישה חודשים לפני הגרוש ואולם רק לפני כחודשיים רכשה הממשלה את הקרקע עבור מגורי הקבע שלהם מה שיגרום לעיכוב של עוד כשנתיים או שלוש שנים לפחות עד לסיום תהליך ההתישבות הישוב הקבע.
קבוצה אחרת של יותר ממאתים משפחות ממגורשי נווה דקלים טרם הגיעו לסיכומים עם המשרדים המטפלים בשל הערמת קשיים על חלק ממשפחות הקהילה.
מצב אי הודאות, והרגשה שכדברי כלפה "אין תקוה באופק" יחד עם חוסר אכפתיות מצד השלטון גורם לתושבים לנסות ולשפר את המחיה במקום על ידי תוספות שונות ומשונות כפי שניתן לראות בתמונות. ההרחבות האלו נעשות מכספי הפיצויים מה שיקשה על בניה בעתיד מה גם שהרבה פעמים הארעיות פוגעת בדימוי העצמי וגורמת למצוי בה להשאר במצב זה באופן קבוע כפי שארע לתושבי המעברות משנות החמישים.
גם במישור הציבורי המגורשים סובלים מהבירוקרטיה הממשלתית, דוגמא ניתן לראות בנושא התעסוקה. קימים כבר סיכומים, עם מי שהיה מנכ"ל משרד התמ"ת והיום מנכל משרד רוה"מ רענן דינור להקמת מרכז מסחרי במקום אבל חוסר תאום בין מנהל מקרקעי ישראל משרד הפנים ומשרד התמ"ת מעכב את הביצוע ולכן תושבי המקום הקימו עסקים פיראטיים על כל המשתמע מכל כפלה מוסיף ואומר" עדיף עסקים כאלה על פני ישיבה בבטלה בבית".
כלפה מסכם את דבריו בכך שבמקום טיפול נקודתי בבעיות המתעוררות באופן של"טלאי על טלאי" הממשלה צריכה להכין תכנית אב ממשלתית שנותנת תשובה אינטגרטיבית לטיפול במגורשים .