ממדי העוני בישראל הגיעו בשנים האחרונות לרמה גבוהה, והם גבוהים גם בהשוואה בין-לאומית. ממחקר שנערך בבנק ישראל, עולה כי בשנת 2005 תחולת העוני של נפשות, לפי המדידה היחסית המקובלת בישראל, המשיכה לעלות והגיעה ל-24.7 אחוזים (כולל ערביי ירושלים). עם זאת לאחר עלייה מתמשכת בשנים האחרונות הסתמנה ירידה מסוימת בתחולת העוני, ובשנה שהסתיימה באמצע 2006 היא הגיעה ל-24.4 אחוזים.
לפי מדדים המשקפים את היכולת לרכוש סל של מוצרים חיוניים או סל קבוע, תחולת העוני ירדה כבר ב-2005, לאחר עלייה בשלוש השנים הקודמות הירידה בעוני לפי מדדים חלופיים אלו משקפת את שיפור מצבם של חלק מהאוכלוסיות החלשות עקב הצמיחה הכלכלית.
40 אחוזים מהעניים מצליחים לצרוך מעל קו העוני, כנראה ע"י שימוש באשראי או בחסכונותיהם. ואולם, שיעורי העוני הגבוהים לאורך שנים מקשים על אוכלוסיות חלשות לשמור על רמת חיים סבירה, ולפיכך תצרוכתם של כ-60 אחוזים מהעניים גם היא מתחת לקו העוני.
תחולת העוני של ילדים לפי ההגדרה היחסית עלתה בשנת 2005 בשתי נקודות אחוז, לשיא של 35.2 אחוזים, שיעור גבוה גם בהשוואה בין-לאומית אשר טומן בחובו פגיעה ברמת חייהם בהווה וכן בתהליך היווצרות הונם האנושי, החשוב לרמת החיים העתידית שלהם.
תחולת העוני גבוהה במיוחד במגזר הערבי, בפרט במגזר הבדואי (66.4 אחוזים), ובמגזר החרדי בעיקר נוכח מעורבותם הנמוכה בשוק העבודה. האוכלוסיות הערבית והחרדית מהוות ביחד 60 אחוזים מכלל העניים. מהסתכלות רב-שנתית עולה שממדי העוני החריפו במיוחד בקרב הקבוצות שבהן היה העוני מלכתחילה גבוה, ובפרט בקרב האוכלוסיות הערבית והחרדית.
עליית תחולת העוני בקרב אוכלוסיות אלה מסבירה את רוב השינוי בתחולת העוני הכללית. העוני באוכלוסיות החלשות גדל בעיקר בשל הקיצוצים הנרחבים בתשלומי ההעברה החל מ-2002, זאת בשל הישענותן הנרחבת על תשלומי ההעברה, ובשל הירידה במעורבותן בשוק העבודה. עם זאת מעורבותן של חלק מהקבוצות החלשות, למשל מעוטי ההשכלה, בשוק העבודה גדלה מעט בסוף התקופה.