ראש המועצה המוסלמית העליונה, השיח' עיכרמה סברי, גינה בדרשת יום השישי במסגד אל-אקצה (4 באפריל 2007) את ההצהרות הישראליות לאחר פסגת ריאד לפיהן לא תהיה חזרה לגבולות 67', לא לנסיגה מירושלים ולא למימוש שיבת הפליטים. סברי שאל: האם נותר דבר שעליו ניתן לנהל מו"מ? מה נשאר למו"מ? האם ניתן לנהל מו"מ על ירושלים? האם הפלשתינים בגולה יסכימו לנהל מו"מ על זכותם לשוב למולדתם? בעניין זה הזכיר סברי את פסק ההלכה שפרסם לפני שבע שנים, בו קבע, כי השיבה היא זכות הלכתית שלא ניתן לוותר עליה.



בסוגיית החפירות הארכיאולוגיות בעיר העתיקה, אמר סברי כי חל איסור על פלשתינים לעבוד אצל היהודים בחפירות בשער המוגרבים, בסילוואן ובמתחם אל-אקצה. "עבודה זו נוגדת את ההלכה האסלאמית והיא חטא גדול", הדגיש.



בכנס לציון הולדתו של הנביא מוחמד (6 באפריל 2007) בכפר כנא אמר השיח' ראיד סלאח, מנהיג התנועה האסלאמית בישראל, כי האסון הגדול ביותר שקרה לאומה האסלאמית הוא כיבוש מסגד אל-אקצה וירושלים ע"י ישראל. סלאח קרא לעולם הערבי והאסלאמי להכריז על מצב חירום, במשתמע לשחרור ירושלים. עוד הוסיף סלאח והדגיש, כי כל מי שמדבר בלשון תבוסתנית על ירושלים ואל-אקצה הוא בבחינת בוגד באללה ובנביאו ובוגד במוסלמים, בערבים ובפלשתינים.



ובתוך כך קובעת תנועת החמאס מבהירה בסוף השבוע (7.4.07), כי לא תהיה כל פשרה בתביעת השיבה של הפלשתינים לשטח למדינת ישראל. בהודעת החמאס נאמר, כי "לאיש אין זכות לוותר ולנהל מו"צ על זכות שיבת הפליטים הפלשתינים לאדמות מהן גורשו בשנת 1948 ואף לא לפליטים עצמם. אפילו אם הפליטים יוותרו על זכות השיבה ייחשב, הוויתור שלהם יהיה בטל ומבוטל".