השפעת ההופעה החיצונית על יחסי גומלין בין- אישיים נחקרה רבות בעבר. מרבית המחקרים הוכיחו שקיים תהליך של סטריאוטיפיזציה המוביל לכך ש"יפה" משתווה ל"טוב". מסתבר כי אנשים נוטים להתייחס לאנשים יפים באופן שונה לחלוטין, בהשוואה לאנשים ממוצעים ביופיים או מכוערים. חוקרים מכנים את התועלות יוצאות הדופן להן זוכים האנשים היפים בשם "פרמיית היופי".



במחקר שערכו ד"ר יערית בוקק-כהן, מהמחלקה לכלכלה ומנהל עסקים וד"ר ניצה דוידוביץ', מהמחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית יהודה ושומרון, נבחנה השפעת הופעתם החיצונית של מרצים במוסדות להשכלה גבוהה על הערכות הוראתם.



המחקר שנערך במכללה האקדמית יהודה ושומרון בחן 1,388 סטודנטים שדירגו 55 מרצים ומרצות לאורך תקופה של 4 סמסטרים(2005-2006). הופעתם החיצונית של המרצים דורגה ע"י הסטודנטים הלומדים בכיתתם, ולאחר מכן חושב המתאם בין דירוגים אלו לבין דירוגי הוראתם אשר התקבלו באותו קורס בסמסטר הקודם. החוקרות ביקשו מהסטודנטים להתייחס לשאלה נוספת במשוב: "באיזו מידה נחשב המרצה לאדם יפה?".



60% מההבדלים בין משובי המרצים הגברים שהוערכו על ידי הסטודנטיות הוסברו בשל הופעתם החיצונית לעומת אחוז זניח של 4% בקרב הסטודנטים. לגבי הערכת מרצות בידי סטודנטים משני המינים, לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק.