בית הדין הארצי לעבודה הורה לשלול קצבת 'תלויים' משתי אלמנות, ידועות בציבור. בית הדין קבע כי דין נשים אלו שהתאלמנו ומתגוררות עם בן זוג כידועות בציבור כדין נשים שנשאו מחדש בנישואים דתיים ואין להפלות בין אלו לאלו, קבעו השופטים בראשות נשיא בית הדין הארצי השופט סטיב אדלר.
כל הבחנה בין אלו המקרים בהפליה יסודה ומחטיאה היא את כוונת המחוקק אשר עיגן את מעמד הידועה בציבור בסעיף ההגדרות לחוק הביטוח הלאומי בקובעו את המונח 'אשתו' - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו, ובכך ראה את מעמד הידועה בציבור כשקול לזו הנשואה.
השתיים, סמדר בוארון פינק ונועה קריב, מתגוררות מספר שנים כידועות בציבור עם בן זוג לחיים ולפינק אף נולדו שני ילדים. אך הן המשיכו לקבל את קצבת ה'תלויים' שלהן מתקופת האלמנות. לאחר חקירה של המוסד לביטוח לאומי הוחלט לשלול את קצבתן. הן פנו לבתי דין אזוריים ושם נקבע כי יש להמשיך לשלם להן את הקצבה. זאת בנימוק כי "המחוקק לא קבע מפורשות את עובדת פקיעת זכאותה של אלמנה לקצבת תלויים או שאירים עם הפיכתה לידועתו בציבור של גבר אחר, להבדיל ממצב בו נישאה מחדש".
בעקבות ערעור של המוסד לביטוח לאומי הפך בית הדין הארצי את ההחלטה וקבע כי יש לשלול מהן את הקיצבה. בהחלטה כתב השופט יגאל פליטמן כי "משחזרה האלמנה והקימה משק בית וחיי משפחה במשותף עם בן זוג לחיים, אזי מקבלת האלמנה תמיכה מחדש בכלכלת הבית ולכן, נוכח תכלית תשלום הקצבה, כאמור, אין היא זכאית להמשך קבלת קצבת התלויים".
עוד נכתב בהחלטה כי המשך תשלום הקיצבה היה יוצר אפליה בלתי מוצדקת בין "הפסקת תמיכה כספית לאלמנה שנישאה כדת וכדין לבין אי הפקעת הקצבה לאלמנה אשר הקימה תא משפחתי חדש אולם לא עיגנה זאת בטקס נישואים".
השופט הוסיף כי "אי הפקעת הזכאות לקצבת תלויים מאלמנה שהקימה בית חדש עם ידוע בציבור תיצור מצב אבסורדי בו מחד, המחוקק אינו מכיר במוסד הידועים בציבור ולכן אינו מפקיע מאלמנה הזכאית לקצבת תלויים את קצבתה אף אם חזרה והקימה בית עם הידוע בציבור, אולם מנגד כן מכיר במוסד הידועים בציבור ומעניק קצבת תלויים לאישה אשר בן זוגה לחיים, הידוע בציבור, נפטר מן העולם..."
לדברי השופט פליטמן "כל הבחנה בין אלו המקרים בהפליה יסודה ומחטיאה היא את כוונת המחוקק אשר עיגן את מעמד הידועה בציבור בסעיף ההגדרות לחוק הביטוח הלאומי בקובעו את המונח 'אשתו' - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו, ובכך ראה את מעמד הידועה בציבור כשקול לזו הנשואה".
כאמור בהחלטה נקבע כי שתי האלמנות אינן זכאיות יותר לקבל קיצבת שארים ותלויים מהמוסד לביטוח לאומי. השופטים הוסיפו עם זאת, כי "ככל שנותר עדיין חוב של גמלה של המשיבות למוסד, מן הראוי שהמוסד יפעיל שיקול דעתו על פי סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי ולא ימהר לגבותו".
כל הבחנה בין אלו המקרים בהפליה יסודה ומחטיאה היא את כוונת המחוקק אשר עיגן את מעמד הידועה בציבור בסעיף ההגדרות לחוק הביטוח הלאומי בקובעו את המונח 'אשתו' - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו, ובכך ראה את מעמד הידועה בציבור כשקול לזו הנשואה.
השתיים, סמדר בוארון פינק ונועה קריב, מתגוררות מספר שנים כידועות בציבור עם בן זוג לחיים ולפינק אף נולדו שני ילדים. אך הן המשיכו לקבל את קצבת ה'תלויים' שלהן מתקופת האלמנות. לאחר חקירה של המוסד לביטוח לאומי הוחלט לשלול את קצבתן. הן פנו לבתי דין אזוריים ושם נקבע כי יש להמשיך לשלם להן את הקצבה. זאת בנימוק כי "המחוקק לא קבע מפורשות את עובדת פקיעת זכאותה של אלמנה לקצבת תלויים או שאירים עם הפיכתה לידועתו בציבור של גבר אחר, להבדיל ממצב בו נישאה מחדש".
בעקבות ערעור של המוסד לביטוח לאומי הפך בית הדין הארצי את ההחלטה וקבע כי יש לשלול מהן את הקיצבה. בהחלטה כתב השופט יגאל פליטמן כי "משחזרה האלמנה והקימה משק בית וחיי משפחה במשותף עם בן זוג לחיים, אזי מקבלת האלמנה תמיכה מחדש בכלכלת הבית ולכן, נוכח תכלית תשלום הקצבה, כאמור, אין היא זכאית להמשך קבלת קצבת התלויים".
עוד נכתב בהחלטה כי המשך תשלום הקיצבה היה יוצר אפליה בלתי מוצדקת בין "הפסקת תמיכה כספית לאלמנה שנישאה כדת וכדין לבין אי הפקעת הקצבה לאלמנה אשר הקימה תא משפחתי חדש אולם לא עיגנה זאת בטקס נישואים".
השופט הוסיף כי "אי הפקעת הזכאות לקצבת תלויים מאלמנה שהקימה בית חדש עם ידוע בציבור תיצור מצב אבסורדי בו מחד, המחוקק אינו מכיר במוסד הידועים בציבור ולכן אינו מפקיע מאלמנה הזכאית לקצבת תלויים את קצבתה אף אם חזרה והקימה בית עם הידוע בציבור, אולם מנגד כן מכיר במוסד הידועים בציבור ומעניק קצבת תלויים לאישה אשר בן זוגה לחיים, הידוע בציבור, נפטר מן העולם..."
לדברי השופט פליטמן "כל הבחנה בין אלו המקרים בהפליה יסודה ומחטיאה היא את כוונת המחוקק אשר עיגן את מעמד הידועה בציבור בסעיף ההגדרות לחוק הביטוח הלאומי בקובעו את המונח 'אשתו' - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו, ובכך ראה את מעמד הידועה בציבור כשקול לזו הנשואה".
כאמור בהחלטה נקבע כי שתי האלמנות אינן זכאיות יותר לקבל קיצבת שארים ותלויים מהמוסד לביטוח לאומי. השופטים הוסיפו עם זאת, כי "ככל שנותר עדיין חוב של גמלה של המשיבות למוסד, מן הראוי שהמוסד יפעיל שיקול דעתו על פי סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי ולא ימהר לגבותו".