במאמר חריף אותו יפרסם בסוף השבוע הקרוב תוקף ראש מכון צומת, הרב ישראל רוזן, את התנהלותם הנוכחית של בתי הדין הרבניים.
הרב רוזן מודע היטב לכך שדבריו אינם תורמים להרגעת הרוחות סביב החלטת הועדה לבחירת דיינים שקבעה כי רוב מוחלט של הדיינים הנבחרים יהיו מהציבור החרדי. הוא כותב "אני תורם את חלקי להגדלת הלהבות".
הרב רוזן תוקף את החד צדדיות וחוסר השוויון החמור, כפי שהוא מתאר, המתנהל בבתי הדין הרבניים. הוא מזכיר במאמרו את זעקותיהן של "מסורבות גט כלפי סרבנותם של דייני ישראל לחייב ולכפות גט גם במקרים הנחזים כזועקים לשמים. ומאידך גיסא, הדיינים מאפשרים לבעלים לסחוט את נשותיהן, ולהתנות מתן גט בוִיתור על זכויות ממוניות שזכו בהן, מחשש ל'גט מעושה' (=מאולץ). לא שמענו הכחשות של ממש לטענות אלו, אך גם ללא 'שתיקה כהודאה' גלוי וידוע כי המדיניות השיפוטית בבתי הדין הרבניים דוגלת בקו "אמת הבנין שבידו" (עפ"י שבת לא,א), החוששת לכל בדל-דעה ושמץ אפשרות ל'גט מעושה' ".
בהתייחסו לכוונת ארגון רבני 'צוהר' לעתור לבג"ץ נגד הוצאתה לפועל של החלטת הועדה למינוי דיינים ש-12 מתוך 15 הדיינים יהיו בני הציבור החרדי, כותב הרב רוזן כי הוא "מחזק את ידיהם ומאחל להם הצלחה גורפת". עם זאת הוא סבור ש"פתרון לזעקת מסורבות הגט לא יצמח בטווח הנראה לעין גם אילו היו מתמנים תריסר בוגרי ישיבות דתיות-לאומיות. הם יפוזרו ויבלעו כמיעוט בין כל ההרכבים המונוליתיים", כהגדרתו.
הרב רוזן מחדד את הבנת המינוח 'מונוליתיים' ומבאר שפירושו הוא "דעה אחת, חצובה בסלע. זה בערך המצב כיום כאשר כל(?) הדיינים מתייצבים תחת שרביטם של שנים-שהם-אחד מגדולי הדור, אשר מפי דוליו ומשקיו יַשְקו כל הדיינים".
לעומת חשיבות קבלת דעת תורה מפי גדול הדור מזכיר ומציין הרב רוזן שהנוהג היהודי הראוי והידוע הוא שבדיני נפשות קיים איסור מהתורה לקבלת דעת הגדול מבלי להביע דעה והנוהל הוא הפוך, היינו ש" 'פותחין מן הצד - ולא תענה על רב' - הקטן מחווה דעתו תחילה ודבק בה, כדי שלא יושפע מדעת הגדול שעל גביו".
להערכתו של הרב רוזן קיימים לא מעט דיינים שמודעים היטב לכך שפסיקתם באופן הנוכחית מאמללת, כהגדרתו, את הנשים אך הם מעדיפים להיחבא ולא להביע את דעתם. "אולי הם אפילו קוראים את המפה החברתית הזועקת ל'התחשבות', אך אינם מעיזים לגלות פנים כהלכה בהלכה. המקום ירחם עליהם..."
הרב רוזן מחריף את דבריו וכותב במאמר שיפורסם בשבת הקרובה בעלון פרשת השבוע 'שבת בשבתו' כי "לא יתכן שדעה מונוליתית, שהיא נחלת דיינים בלתי-מעורים די צרכם בחברה הישראלית, תשתלט על מרחב הפסיקה, ובשל הבלעדיות החוקית לא ישיירו מקום לפסיקות אחרות".
"שוו בנפשכם כי אסכולת דייני ישראל הייתה שלטת על אורחות חיינו בהלכות שבת; לא היינו משתמשים בחשמל, לא סומכים על העירוב, לא פותחים מקרר וחלילה להשתמש במעלית שבת. כך גם בדיני כשרות, טהרת המשפחה, ו...ישיבות תיכוניות, רח"ל. צדקה עשה הקב"ה שנושאים אלו מופקעים משיפוט דייני ישראל", אומר הרב רוזן.
בנוסף לכל אלה כותב הרב רוזן כי "אי האימון בדיינים כה מושרש עד שגורמים מלב המגזר החרדי מעדיפים בתי משפט על פני דין תורה". דוגמא לכך הוא מוצא ב"סכסוך עמוק בישיבת פוניבז', שעבר בתי דין ובוררויות רבניות, לא הוכרע אלא בבית משפט. גם פלגים בחסידות ויז'ניץ מעדיפים להתדיין (על רכוש?) ב'ערכאות' ".
לדבריו כבר בימים אלה נרקמת האלטרנטיבה לבתי הדין הרבניים וקובע כי כשם שבתחום הגיור הופקעה הסמכות מבתי הדין הרבניים ולא נפלו השמים כהגדרתו, כך יוכל להיות גם בתחום הגירושין. "אני מזהיר ו'מדליף' כאחת; אם דייני ישראל לא ינקטו בגישות הלכתיות שונות, כמקובל בפסיקות בשאר תחומי החיים, הם ירעו עד שימאסו במשרות העָתָק ובתנאי העבודה הסופֶּר-נדיבים, אך ללא קהל. אחשוף סוד ידוע כי קיימות התארגנויות לייסוד בתי דין אלטרנטיביים. האחראים שבהם אמנם לא יכתבו גט, כדי לנעול דלת בפני רפורמים. הם ישמשו כבוררים חוקיים למזונות ולחלוקת הרכוש על פי הסכם בוררות שייחתם עקב הפירוד או כתוספת לכתובה, קודם לנישואין". עם זאת משער הרב רוזן כי במוקדם או במאוחר"ימָצאו גם בתי דין שיתנו גיטין, והסוף (של מערכת בתי הדין) כתוב על הקיר: הפרטה חוקית גם בתחום זה, וחסל סדר חלוקת משרות לאנשי שלומנו".
הרב רוזן מודע היטב לכך שדבריו אינם תורמים להרגעת הרוחות סביב החלטת הועדה לבחירת דיינים שקבעה כי רוב מוחלט של הדיינים הנבחרים יהיו מהציבור החרדי. הוא כותב "אני תורם את חלקי להגדלת הלהבות".
הרב רוזן תוקף את החד צדדיות וחוסר השוויון החמור, כפי שהוא מתאר, המתנהל בבתי הדין הרבניים. הוא מזכיר במאמרו את זעקותיהן של "מסורבות גט כלפי סרבנותם של דייני ישראל לחייב ולכפות גט גם במקרים הנחזים כזועקים לשמים. ומאידך גיסא, הדיינים מאפשרים לבעלים לסחוט את נשותיהן, ולהתנות מתן גט בוִיתור על זכויות ממוניות שזכו בהן, מחשש ל'גט מעושה' (=מאולץ). לא שמענו הכחשות של ממש לטענות אלו, אך גם ללא 'שתיקה כהודאה' גלוי וידוע כי המדיניות השיפוטית בבתי הדין הרבניים דוגלת בקו "אמת הבנין שבידו" (עפ"י שבת לא,א), החוששת לכל בדל-דעה ושמץ אפשרות ל'גט מעושה' ".
בהתייחסו לכוונת ארגון רבני 'צוהר' לעתור לבג"ץ נגד הוצאתה לפועל של החלטת הועדה למינוי דיינים ש-12 מתוך 15 הדיינים יהיו בני הציבור החרדי, כותב הרב רוזן כי הוא "מחזק את ידיהם ומאחל להם הצלחה גורפת". עם זאת הוא סבור ש"פתרון לזעקת מסורבות הגט לא יצמח בטווח הנראה לעין גם אילו היו מתמנים תריסר בוגרי ישיבות דתיות-לאומיות. הם יפוזרו ויבלעו כמיעוט בין כל ההרכבים המונוליתיים", כהגדרתו.
הרב רוזן מחדד את הבנת המינוח 'מונוליתיים' ומבאר שפירושו הוא "דעה אחת, חצובה בסלע. זה בערך המצב כיום כאשר כל(?) הדיינים מתייצבים תחת שרביטם של שנים-שהם-אחד מגדולי הדור, אשר מפי דוליו ומשקיו יַשְקו כל הדיינים".
לעומת חשיבות קבלת דעת תורה מפי גדול הדור מזכיר ומציין הרב רוזן שהנוהג היהודי הראוי והידוע הוא שבדיני נפשות קיים איסור מהתורה לקבלת דעת הגדול מבלי להביע דעה והנוהל הוא הפוך, היינו ש" 'פותחין מן הצד - ולא תענה על רב' - הקטן מחווה דעתו תחילה ודבק בה, כדי שלא יושפע מדעת הגדול שעל גביו".
להערכתו של הרב רוזן קיימים לא מעט דיינים שמודעים היטב לכך שפסיקתם באופן הנוכחית מאמללת, כהגדרתו, את הנשים אך הם מעדיפים להיחבא ולא להביע את דעתם. "אולי הם אפילו קוראים את המפה החברתית הזועקת ל'התחשבות', אך אינם מעיזים לגלות פנים כהלכה בהלכה. המקום ירחם עליהם..."
הרב רוזן מחריף את דבריו וכותב במאמר שיפורסם בשבת הקרובה בעלון פרשת השבוע 'שבת בשבתו' כי "לא יתכן שדעה מונוליתית, שהיא נחלת דיינים בלתי-מעורים די צרכם בחברה הישראלית, תשתלט על מרחב הפסיקה, ובשל הבלעדיות החוקית לא ישיירו מקום לפסיקות אחרות".
"שוו בנפשכם כי אסכולת דייני ישראל הייתה שלטת על אורחות חיינו בהלכות שבת; לא היינו משתמשים בחשמל, לא סומכים על העירוב, לא פותחים מקרר וחלילה להשתמש במעלית שבת. כך גם בדיני כשרות, טהרת המשפחה, ו...ישיבות תיכוניות, רח"ל. צדקה עשה הקב"ה שנושאים אלו מופקעים משיפוט דייני ישראל", אומר הרב רוזן.
בנוסף לכל אלה כותב הרב רוזן כי "אי האימון בדיינים כה מושרש עד שגורמים מלב המגזר החרדי מעדיפים בתי משפט על פני דין תורה". דוגמא לכך הוא מוצא ב"סכסוך עמוק בישיבת פוניבז', שעבר בתי דין ובוררויות רבניות, לא הוכרע אלא בבית משפט. גם פלגים בחסידות ויז'ניץ מעדיפים להתדיין (על רכוש?) ב'ערכאות' ".
לדבריו כבר בימים אלה נרקמת האלטרנטיבה לבתי הדין הרבניים וקובע כי כשם שבתחום הגיור הופקעה הסמכות מבתי הדין הרבניים ולא נפלו השמים כהגדרתו, כך יוכל להיות גם בתחום הגירושין. "אני מזהיר ו'מדליף' כאחת; אם דייני ישראל לא ינקטו בגישות הלכתיות שונות, כמקובל בפסיקות בשאר תחומי החיים, הם ירעו עד שימאסו במשרות העָתָק ובתנאי העבודה הסופֶּר-נדיבים, אך ללא קהל. אחשוף סוד ידוע כי קיימות התארגנויות לייסוד בתי דין אלטרנטיביים. האחראים שבהם אמנם לא יכתבו גט, כדי לנעול דלת בפני רפורמים. הם ישמשו כבוררים חוקיים למזונות ולחלוקת הרכוש על פי הסכם בוררות שייחתם עקב הפירוד או כתוספת לכתובה, קודם לנישואין". עם זאת משער הרב רוזן כי במוקדם או במאוחר"ימָצאו גם בתי דין שיתנו גיטין, והסוף (של מערכת בתי הדין) כתוב על הקיר: הפרטה חוקית גם בתחום זה, וחסל סדר חלוקת משרות לאנשי שלומנו".