הרב יוסף שוקר, מקים בית הבד בישוב אחיה שבבנימין הלך לעולמו. הרב שוקר מוכר ביו"ש בעקבות תאונה קשה ששיתקה את גופו. הרב שוקר היה ממקימי הישוב שבות רחל והישוב אחיה.

הרב שוקר, יובא למנוחת עולם בשעה 13.00, ההלוויה תצא מביתו בגבעת אחיה שבבנימין לבית העלמין בשילה.

שושי גרינפלד הביאה בעיתון בנימין את סיפורו של יוסי שוקר: יוסי שוקר ראה בזית סמל להשתרשות. הוא נטע אלפי עצי זית באדמות שליד הגבעה באחיה, וליד הבית הקים בית בד קטן. הוא לימד במכינה הקדם צבאית בצופית, ואת היום החופשי שלו נהג להקדיש לעבודה ביישוב ובבית הבד.

נראה היה שהכול מתנהל על מי מנוחות, אלא שאז קרה האסון. "באותו יום ראשון ארור", מספרת רונית שוקר, "בסוף יום העבודה, כשהמכונות נשטפו, הייתי ליד יוסי ודיברנו. נכנסתי הביתה ומיד קראו לי. יוסי נשאב לתוך אחת המכונות של ייצור השמן. נכנסתי בבהלה, הייתי בטוחה שהוא מת. ניסרנו את המכונה. כשהוצאנו אותו שאלתי: "אתה יכול לדבר?", ויוסי אמר: "עם ישראל חי, וקיים, וינצח". כשאמר את המשפט הזה, בשניה אחת נכנסו בי כוחות של אמונה. חשבתי: אם עם ישראל זה מה שמעסיק אותו כשהוא פצוע, הוא ייצא מזה. יוסי נפגע בגזע המוח, וביד".

שוקר אמנם נותר בחיים, אבל לא ממש התאושש. כל גופו משותק והוא יכול להזיז רק את העיניים. הוא עונה בכן ולא, וכותב במחשב בעזרת תוכנה מיוחדת שפותחה עבורו.

"אחרי הפציעה היה לי ברור שאני נשארת וממשיכה כרגיל", מספרת רונית שוקר. "יוסי לא בנה את הגבעה והמטעים לבית הפרטי שלנו. וכשמדובר במשהו ששייך לעם ישראל, זה נותן כוחות. לא חשבתי שהתחתנתי עם חקלאי. התחתנתי עם בן תורה שלמד רבנות. יוסי הבהיר מהרגע הראשון שהחיבור שלו לארץ הוא לא פחות מהחיבור שלו לתורה. הוא גדל ברמת גן, ילד של העיר, שהתאהב במרחבים.

יוסי היה הולך לבדו למטע שומם. לפעמים דאגתי לו. כשנפצע ליד הבית, הבנתי שאם צריך לקרות לאדם משהו זה יקרה לו גם בתוך הבית.

"כשהודיעו לי שהוא צמח - חשך עולמי. חודשיים אחרי הפציעה יוסי גסס. הרופא קרא לי ושאל: גברת שוקר, את מבינה מה קורה? לא רציתי להישאר שם, אז נפרדתי מיוסי. אמרתי אתו שמע ישראל, נישקתי אותו והלכתי. הייתי בטוחה שזה הסוף. בבוקר הודיעו לי שהתאושש. ואז אמרתי לעצמי: או שאת יורדת למטה עד הסוף, או שמתוך זה את מתרוממת. בחרתי לקום. אם אין היום שמחה בלקבל מיוסי, אני שמחה בנתינה שאני יכולה לתת לו".

רונית שוקר נשארה עם חמשת ילדיה בגבעה. היא שכרה פועל אחד שטיפל באלפי עצי הזית, והקימה מרכז מבקרים באחיה.

באתר של המרכז הרפואי רעות מסופר על מערכת חדשה בה הרב שוקר תיקשר עם העולם למרות הפגיעה הקשה.