במרכז חדר המלחמה בחטיבת השומרון , יושבת בצהרי היום סרן רעות אוזן ,קצינת המבצעים של חטיבת השומרון ומחלקת פקודות. אחד הגדודים שתחת פיקודה אמור לפעול בלילה בו אנו מדברים בגיזרת שכם ורעות צריכה לוודא שהכל כאן כשורה "אני חושבת שזהו תפקיד מאתגר" היא אומרת "הגעתי לתפקיד לאחר סידרה של תפקידים. הרגשתי ואני מרגישה המון כבוד למלא תפקיד כזה. רכשתי את המעמד בעבודה קשה.
צריך להבין העבודה היא אמנם ניהולית, אך זה להיות בלב את החטיבה. לבקר את הפעילות , לראות שלגדודים יש את כל הציוד את כל מה שנדרש , לעשות בתחקירים את כל מה שנדרש ובכלל להיות במקום כזה זה מאוד מאתגר. התפקיד פיתח אותי ברמה האישית הגבוהה ביותר. אתה נפגש עם האוכלוסיה באזור ולומד לדעת שאתה הנמצא באזור ובגיזרה מאתגרת".
כשאני שואל אותה על האירועים השנים שחוותה במשך שנה ושמונה חודשים בהם היא בתפקיד סרן רעות זוכרת במיוחד את אירוע הפיגוע בקדומים בשנה שעברה. "אנחנו נכנסים לחמ"ל עד אשר גם אנו מודעים לכל מה שקרה בשטח . אלו דברים שנחרטים לכל החיים. לעולם לא אשכח את התאריך של ה-30 במרץ היום בו אירע הפיגוע הקשה. אני מרגישה שזה ילווה אותי לכל החיים " היא אומרת.
אירוע נוסף אותו משחזרת סרן רעות הוא הפגיעה בחייל אושרי דמרי, שנהרג בעת שעלה על מטען בגיזרת שכם " זה אירוע שנחרט בליבך. אני מלווה את האירוע עד היום. אני בקשר עם הלוחמים ועם המשפחה. ואיך מתפקדים בכזה לחץ?
"בזמן האירוע אני משתדלת להיות רגועה" היא אומרת "ולנהל את האירוע בצורה הטובה ביותר. רק בסיומו אני יכוה להתפנות וללמוד על מה שהיה" היא מחייכת בבושה קלה . ביום חמישי האחרון היא וחבריה קיבלו את אות אלוף הפיקוד ליחידות וחיילים מצטיינים. האלוף יאיר נוה לא חסך במילים כדי לשבחם : "אנו עומדים לפני ערב יום העצמאות, וחייבים לראות זאת כאותו מעלה המתחיל בליל הסדר, עובר דרך יום השואה ויום הזיכרון ונגמר ביום העצמאות. בפסח אנו משתחררים מעבדות. עבדות המצויה עמוק בליבו של כל ישראלי בזמנו ובמעשיו. צריך להוציאו מעבדות וכמו כן להוציא את העבדות ממנו. אחרי עשר המכות, אחרי ליל הסדר ישראלי לוקח את עצמו בידיים ויוצא לדרך. הוא יוצר משפחה, ואז במדבר הופך לעם ומקבל את התורה והערכים ולבסוף מנסה להיכנס לארץ המובטחת. כדי לזכות בארץ הזאת חייבת להיות שלמות פיזית וערכית כאחד. לאחר זמן מה בארץ גלינו, ועברנו את השואה הנוראית. היא גרמה לנו להבין שאין אלטרנטיבה, שאין לנו את הפריבילגיה לחיות במדינה זרה בלי כוח פיזי ונפשי.
ואז יש את יום הזיכרון שמסמל את מגש הכסף עליו הוקמה המדינה. כל אותם החיילים, בני הנוער, כ-21,000 במספר, שהם מגש הכסף עליו ניתנה המדינה."
"בעם ישראל ההון האנושי היה תמיד במרכז. היתרון שלנו הוא איכותי והוא מתבטא בין היתר במצטיינים, זה מה שמבדיל אותנו בין חושך לאור.זה היתרון שלנו על האויב. יושבים פה המצטיינים ומקבלי הדרגות ומעריכים אותם- הם את עצמם ובעיקר הסביבה אותם. כמו שהסברתי בסיור אתמול שעשיתי למצטיינים בעיר דוד, להיות מצטיין זה להיות בחזית הדוגמה האישית, סממן אנושי שיאמר עליו- כזה ראה וקדש." כשרעות שומעת את המילים היא מצטנעת " זה לא מגיע רק לי . זה מגיע ללוחמים ,למפקדים ובעצם לכולם".