מבחן לאיתור ואבחון לקויות למידה (אל"ול), שפותח על ידי המרכז לחקר המוח ולקויות למידה באוניברסיטת חיפה ומהווה מהפיכה בתחום, יושק מחר (ג') במסגרת יום עיון בנושא "התערבות בלקויות למידה" שיערך באוניברסיטת חיפה.
המבחן יאבחן לקויות למידה בקריאה וכתיבה, שפה שנייה, מתמטיקה ואינטליגנציה והוא ישים קץ למצב הנוכחי שבו עוברים תלמידים מבחנים אלה במכונים פרטיים.
המבחן פותח ע"י צוות שכלל את ד"ר אוולין שתיל מפתחת ראשית, פרופ' ברוך נבו מפתח תחום האנטלגנציה ומתודולוג ראשי ופרופ' צביה ברזניץ שעמדה בראש הפרויקט. המבחן פותח בעברית וערבית ומיועד לתלמידי כתות א' ועד י' שיעברו אותו במסגרת בתי הספר ובאחריותם. האגף ללקויות למידה בראשות דר' יהודית אלדור במשרד החינוך בוחן כיום את הערכה.
"מחקרים שערכנו בקרב אוכלוסיית התלמידים בארץ הראו שאחוז התלמידים הסובלים מליקויי למידה עומד על כ-16.5%, אולם בשנים האחרונות אחוז זה במערכת החינוך עלה והגיע לכ 30%. מירב האבחונים המראים כי הם סובלים מלקות למידה כלשהי מגיעים ממכוני מחקר פרטיים. משרד החינוך לא מסוגל להתמודד עם מספר כה גדול של תלמידים שלפתע זקוקים לטיפול ועזרה", אמרה פרופ' ברזניץ.
לדבריה, אין בארץ מבחן אחיד לאבחון לקויות למידה ולמעשה כל מכון פרטי מקיים מבחנים שונים, כך שלמעשה, אותו הילד יכול להיות מאובחן בצורה שונה בכל מכון ומכון. הבעיה השנייה היא שאבחון שכזה עולה אלפי שקלים, מה שמקשה על הורים רבים, שהילדים שלהם אכן זקוקים לאבחון, להעניק להם אבחון. " במרכז לחקר המוח ולקויות למידה החלטנו לעשות סדר בדברים. פיתחנו שיטת אבחון, שניתנת ברמת הכיתה ולא ברמה הפרטנית. ברגע שכל התלמידים בארץ עוברים בדיוק את אותו המבחן, ניתן לדעת מהי הנורמה ומיהו החורג מהנורמה וזקוק לעזרה", ציינה פרופ' ברזניץ.
גם הטיפול שמוצע במסגרת התוכנית החדשה שונה מהמקובל. "בעזרת פילוח התוצאות אנחנו יכולים לדעת לא רק את נקודות החולשה של הילד, אלא גם את נקודות החוזק שלו ובהתאם לכך יוצע טיפול הולם מבוסס בלקויות למידה" אמרה פרופ' ברזניץ.
עוד נקודה ייחודית למבחני אלו"ל היא התייחסות הפרטנית לתלמידים הערבים. "עד היום מבחנים לאיתור לקויות למידה לערבים היו מבחנים ליהודים שהתיישנו ותורגמו. לא הייתה שום התייחסות לתרבות הייחודית או לעולם הערכים השונה. אם אצלנו יש 16% תלמידים לקויי למידה, בחברה הערבית מדובר על 50%. אחוז זה נובע מתוך העדר כלי איתור ואבחון נכונים. כלומר הגדרת לקות למידה במגזר הערבי כוללת מגוון רחב של קשיים ובעיות התנהגות שאינם בהכרח לקויות למידה אמרה פרופ' ברזניץ.
לחוקרים באוניברסיטת חיפה ברור שהמבחן החדש עלול לעורר אנטגוניזם מצד מכוני המחקר הפרטיים. "המבחן החדש ישים סוף למבחני האבחון לעשירים בלבד. בנוסף, אני בהחלט מאמינה שדרך שיטת האבחון החדשה תרד כמות הילדים שכיום מאובחנים כסובלים מלקות למידה", ציינה פרופ' ברזניץ.