למועצה הישראלית לצרכנות הגיעו תלונות שמהן עולה כי צרכנים הנאלצים לבטל את ביטוח הרכב המקיף במהלך תקופת הביטוח (בשל גניבה, השבתה, או מכירת הרכב), נדרשים לשלם לחברות הביטוח "קנסות" בשיעורים מופלגים. בדיקת המועצה העלתה כי התנהלות זו הינה בחסות הדין, באמצעות הפוליסה התקנית המתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח.
בפוליסה התקנית נקבע כי בכל מקרה של הודעת המבוטח על רצונו להפסיק את הביטוח, תשאיר חברת הביטוח לעצמה דמי ביטוח המחושבים לפי 10% מדמי הביטוח השנתיים בעד כל חודש או חלק ממנו, שבו היה הביטוח בתוקף. נוסף לזה רשאית חברת הביטוח לשמור לעצמה תוספת כוללת של 10% מדמי הביטוח השנתיים, המהווים למעשה "קנס". יצוין כי המבוטח חייב להודיע על רצונו להפסיק את הביטוח, 21 יום לפחות לפני התאריך שבו יתבטל הביטוח.
כך, לדוגמה, צרכן המבטל את פוליסת ביטוח הרכב בסוף החודש התשיעי לביטוח, אינו זכאי כלל להשבה כספית. זאת, על אף שלמבטח אין כל סיכון במשך רבעון שלם שעליו כבר לא חל הביטוח, כלומר, מדובר על תשלום ללא כל תמורה. למעשה, המצב חמור עוד יותר נוכח החובה המוטלת על המבוטח להודיע על הפסקת הביטוח 21 יום מראש. עלול איפוא להיווצר מצב שבו גם לקוח שיבטל את הביטוח אף מוקדם יותר - בתום השבוע הראשון של החודש השמיני לתקופת הביטוח, לא יהיה זכאי כלל להחזר כספי.
מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, פנה למפקח על הביטוח, רו"ח ידין ענתבי, בבקשה כי יפעיל את סמכותו ויורה על ביטול הוראה זו בפוליסת הביטוח התקנית וייתן פומבי לדבר. מנכ"ל המועצה הבהיר כי ההגיון העומד בבסיס חוק הביטוח הוא, שבגין כל תשלום שהמבוטח משלם למבטח, נוטל המבטח על עצמו סיכון לכך שיקרה אירוע ביטוחי. מכאן, שכאשר לא קיים סיכון שהמבטח נוטל על עצמו, אין הצדקה לחייב את המבוטח בתשלום.
"כאשר מנכים כספים מדמי ההחזר המגיעים למבוטח בנסיבות שבהן שאינו יכול יותר לעשות שימוש ברכבו, מופר למעשה העיקרון שלפיו פועל חוק הביטוח", הדגיש מנכ"ל המועצה.
מנכ"ל המועצה לצרכנות הדגיש כי קיפוח זכויות הצרכנים בביטוח המקיף בולט עוד יותר בהשוואה לנהלים שקבע הפיקוח על הביטוח לגבי ביטוח חובה. שכן, בביטוח החובה זכאי הצרכן המבטל את הפוליסה במהלך תקופת הביטוח במקרים בהם רכבו נגנב, נמכר, או הושבת, ל- 100% החזר על התקופה היחסית שנותרה. (בביטוח זה חלה על הצרכן חובת תשלום בגין קיצור תקופת הביטוח רק במקרים מיוחדים כמו למשל מעבר למבטח אחר, בשיעור של 5% מדמי הביטוח השנתיים בעד תקופה של עד שבעה ימים, ובעד תקופה העולה על כך על הצרכן לשלם 5% מדמי הביטוח השנתיים בצירוף של 0.3% בעד כל יום ביטוח שנותר.)
לפנייה למפקח על הביטוח צורפה חוות דעת משפטית שהכין היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, עו"ד זאב פרידמן, וממנה עולה כי הוראת הפוליסה התקנית שלפיה חלה על המבוטח חובת תשלום בנסיבות שבהן אינו יכול לקבל תמורה ביטוחית לכספו, אינה עומדת לכאורה בהוראות חוק חוזה הביטוח. שכן, ביטול הפוליסה, ובמיוחד בנסיבות מכירה או השבתה של הרכב מהווה, למעשה ביטול הסיכון שאותו נטל המבטח על עצמו. לפיכך, ועפ"י סעיף 16 (ב') לחוק חוזה ביטוח, זכאי הצרכן להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול. עו"ד פרידמן מדגיש כי סעיף זה בחוק אינו מוגבל או מסויג בסכומים כפי שהוגבל וסויג בפוליסה התקנית שעומדת לכאורה בסתירה להוראות הנ"ל.