ביום שלישי הקרוב, יום העצמאות ה-59 לישראל יוענק פרס ישראל לספרות תורנית לראשי פרוייקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן.
הפרס מעניק תוקף ממלכתי למפעל ההיסטורי אשר הפך נכסי ההלכה וספרות תורנית של אלפי שנים לאמצעי נגיש ורלוונטי למיליוני יהודים ברחבי העולם.
פרויקט השו"ת הוא המאגר הממוחשב הגדול בעולם של ספרות תורנית. הטקסטים הנכללים במאגר מכילים כ- 160 מליון מילים, החל מספרות חז"ל וכלה בספרות השאלות והתשובות. במאגר כ-100,000 פסקי הלכה שנכתבו במהלך אלף השנים האחרונות בכל רחבי העולם. פרויקט השו"ת החל לפני 40 שנה והיה למעשה מנוע החיפוש הראשון מסוגו בעולם ( טרם לידתם של מייסדי גוגל..). הוא התקדם לממדיו העצומים לאחר השקעה במחקר, בפיתוח אלגוריתמים מיוחדים, הקלדה והגהה של מיליוני טקסטים. בעזרת תוכנת חיפוש ייחודית זוכה המשתמש, תוך שניות מועטות, לנגישות מדויקת בחומר העצום הנמצא בו.
נשיא אונ' בר-אילן פרופ' משה קוה הודה לראשי ולמייסדי מפעל השו"ת על פעלם: "נחישותכם וחזונכם לשימור מדוקדק של מיליוני פרטי הלכה בעזרת טכנולגיות מתקדמות, מציב את מפעל השו"ת לאבן יסוד בחידוש הלאומיות היהודית" אמר קוה.
בין מייסדי פרוייקט השו"ת נמנים: פרופ' אביעזרי פרנקל ממקימי המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן ואיש מכון ויצמן למדע. בתחום הלשוני עסק פרופ' יעקב שויקה מהמחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, אשר עמד בראש הפרויקט שנים רבות. בעבודתו החלוצית פותח מרכיב לשוני משוכלל, המאפשר מצד אחד אנליזה ממוכנת של מילים עבריות, ומצד שני תהליך של סינתזה, כלומר, אפשרות לייצר את כל המילים שאפשר לקבלן ע"י צירוף אותיות וכן שימוש וכינויים למילה נתונה לפי כללי הדקדוק והמורפולוגיה. אחד החידושים הגדולים שפותחו במאגר השו"ת בשנים האחרונות בראשותו של פרופ' יעקב שפיגל – הינם 350,000 הקישורים (Hypertext) בין המאגרים השונים.
בזמנו היה זה רעיון מהפכני לאגור בזיכרון המחשב את הטקסט המלא תוך פיתוח אינטנסיבי של כלים לחיפוש מילים או ביטויים מורכבים. בשלביו הראשונים של הפרויקט הוחלט להתמקד בספרות השאלות והתשובות (שו"ת). מאז ומעולם פנו יהודים בכל אתר ואתר לרב שבקהילתם כדי לקבל את עצתו, כמעט בכל תחום.
רבות מהשאלות והתשובות נאספו לקבצים שחלקם נשאר ככתבי יד, חלקם הודפס, הופץ ברבים והפך לבסיס לפוסקים אחריהם. שותי"ם אלו מהווים מאגר אדיר של מידע רבני, היסטורי, סוציולוגי וכלכלי המשקף תקופה של יותר מאלף שנים בחיי העם היהודי בכל מקום שהוא. נוכח ההיקף הגדול של החומר הוקמה ועדה מדעית מייעצת שקבעה את סדר העדיפות בקליטת הספרים במאגר הפרויקט בהתאם לחשיבותם, היקפם ונגישותם. בנוסף לכך הועלו על המחשב התנ"ך, התלמוד הבבלי והירושלמי, המפרשים השונים, הרמב"ם, השולחן ערוך, מדרשי הלכה ואגדה ועוד, כשהנפח הכולל מגיע, כאמור, ל-160 מליון מילים. עבודת הקליטה כללה גם מערך של הגהות כפולות והצלבות שנועדו להבטיח אמינות מרבית לטקסטים המקוריים.
במרוצת השנים, הורחבו התכניות והותאמו להתפתחויות הטכנולוגיות ע"י מספר צוותים של מתכנתים. בגרסה הנוכחית (מספר 14), הזמן הנדרש לקבלת תשובה הינו שניות ספורות. בסה"כ הושקעה בפרויקט עבודה בהיקף של למעלה מ-300 שנות אדם.
כיום התקליטור של פרויקט השו"ת הופך למאגר אינטרנטי חובק עולם ונמצא בשימוש קבוע של מאות אלפי בתי אב בכל רחבי העולם. חוקרים רבים מתחומים שונים בלשון העברית, משפטים, היסטריה, סוציולוגיה, חינוך, בלשנות, רפואה, כלכלה, פולקלור וכמובן גם הלכה ומנהגי ישראל, פרסמו מאות מאמרים המסתמכים על מידע שהופקו ממאגרי הפרויקט וציינו זאת במאמריהם.