כחלק מלקחי הלחימה בצפון, וחוסר הארגון שהתגלה ברשויות המקומיות בצפון המדינה בהתגוננות מול קטיושות, הטילים לטווח בינוני והטילים ארוכי הטווח, יזמה עיריית רמת-השרון שדרוג של מערך ההכנות לשעת חרום ויישמה בצעד תקדימי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, במטרה להיערך לכל מצב חירום אפשרי.



בעקבות הפקת לקחים מהעדר הארגון במלחמה האחרונה בקרב הרשויות בצפון, הנחה ראש העיר ויו"ר וועדת מל"ח (משק לשעת חירום) איציק רוכברגר את מחלקת ה-GIS (מערכת מידע גיאוגרפי) והמחלקה לשירותי חרום, להכין לראשונה בתולדות הישוב, תוכנית עבודה מסודרת המבוססת על שימוש במיפוי במערכת ה-GIS.



אחד הפרויקטים הגדולים של עיריית רמת השרון בשנים האחרונות היה פיתוח מערכת מידע גיאוגרפי ( GIS). המערכת, בממשק אינטרנטי, מאפשרות להציג שכבות מידע מפורטות, על בסיס תצלומי אוויר "חכמים". שכבות המידע כוללות נתונים רבים כגון מבנים, מרחקים, תמרורים, גבהים, בנייני ציבור, נתונים דמוגרפיים ולמעשה כל מידע שהרשות המקומית רוצה להציג. בין השאר מאפשרת המערכת לקבל מידע הכולל תשתיות, תכסיות וייעודי קרקע. זאת ועוד, המערכת מאפשרת קבלת ניתוח מרחבי ומסקנות שונות, לאו דווקא הנדסיות, כגון צירי תנועה ומסלולי הליכה מומלצים לתלמידים אל בתי הספר.



החיבור בין המידע הגיאוגרפי/הנדסי למידע הדמוגראפי, מאפשר הסקת מסקנות בתחומים שונים, גם על בסיס אזור גיאוגרפי מצומצם, כמו שכונה, או רחוב. כך למשל ניתן לקבל נתונים רבים, כגון חתך הגילאים, מוסדות חינוך קיימים, אפיון אוכלוסייה, מבני ציבור חשובים, מבנים המכילים כמות גדולה של תושבים ועוד, כבסיס להערכות מיידית בשעת חירום.



מחלקת ה-GIS בראשותו של עינב בן-עקב והמחלקה לשירותי חרום בראשותו של צדוק שהין הפיקו את תכנית העבודה הממוחשבת לשעת חירום, בה מפורט און-ליין המידע החשוב הבא:



· כל המתקנים והשימושים הציבוריים בעיר- מיקומם, גודלם ואפשרויות שימוש בשעת הצורך.

· פיזור המקלטים בעיר- לרבות גודל המקלט, שימושו ומיקומו.

· פיזור מתקני קליטה ופינוי ברחבי העיר.

· פיזור מיכלי מים בחרום.

· חלוקת העיר בחרום לרדיוס אזורי טיפול בנפגעים- לרבות חלוקה לפי גיל המבנה, מיקומו, כמות הנפשות ומס' הבתים והחדרים בכל אזור.