"עניין השחיתות, שלאחרונה מפרסם אותנו בעולם כולו, מערער את קיומנו מבחינה ביטחונית, מדינית וציונית". כך אמר נשיאה החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון, בכנס מיוחד במלאת 120 שנה להולדת בן-גוריון שנערך באוניברסיטת בר-אילן.
הכנס התקיים כמחווה לפרופ' אליעזר דון-יחיא, מבכירי המרצים במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה, ומחשובי החוקרים בתחום. עוד נשא דברים, הרב הראשי לשעבר, ישראל מאיר לאו, שדיבר על זיכרונותיו האישיים ממפגש עם בן גוריון. כידוע, הרב מסתמן כאחד המועמדים המובילים לנשיאות הבאה של ישראל.
הנשיא יצחק נבון, שימש בעבר כמזכירו האישי של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. "זו זכות גדולה שאין דומה לה ואני לא מתבייש לומר שאני חסיד שלו" אמר. נבון העלה זיכרונות מימי הקיבוצים "החברה הקיבוצית זו היצירה היפה ביותר של מדינת ישראל מבחינת ערכים שותפות ושוויון. גם שרי ממשלה היו הולכים לעבוד כאחד האדם במשק ובחליבת פרות. על ערכים אלה אנו חייבים לשמור". בדברו על תפיסתו של בן גוריון אמר: "היותנו עם סגולה וחברה למופת זה לא עניין שנתון לבחירה, אלא צורך קיומי. אם זו תהיה מדינה של חברה שיש בה שחיתות, מדינות אחרות לא יתמכו בה". תוך התרפקות על אותם זיכרונות הוסיף הנשיא: "עניין השחיתות, ובעולם עכשיו אנו מתפרסמים מאוד בנושא, מערער את קיומנו מבחינה ביטחונית, מדינית וציונית".
הכנס, שאורגן על ידי פרופ' אלה בלפר וד"ר ישי ארנון מאוניברסיטת בר-אילן, עסק בממלכתיות ועיצוב המדינה, כור ההיתוך במשנתו של בן-גוריון. וכן ביחסו של בן גוריון לנושאים שונים, ביניהם: השואה ומשפט אייכמן, המסורת היהודית, המחנה הדתי והמפלגות הדתיות בארץ.
בכנס בלטו דבריו של פרופ' גיורא גולדברג, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה, שעוררו ויכוח בקהל. גולדברג העביר ביקורת באשר לגישה הממלכתית שמייחסים לבן גוריון: "אמנם בן גוריון הוא שתבע את המושג "ממלכתיות" אך במובנים רבים בן גוריון רחוק מלהיות ממלכתי. ממלכתיות טומנת בחובה ניטראליות והגינות ובן גוריון היה 'אמיתי' ולא ממלכתי. אפילו להלוויה של אשכול לא רצה להגיע. זה נורא אנושי אך לא ממלכתי" טען גולדברג. "היסוד הממלכתי קובע שהמדינה היא מעל הכל. הבעיה הייתה שבעיני בן גוריון טובת מפא"י נחזתה כטובת המדינה ולמפלגות היה מעמד על".
כאמור, הכנס נערך כמחווה לפרופסור אליעזר דון יחיא, אחד מגדולי החוקרים בתחום מדעי המדינה, שבימים אלה יוצא לגמלאות. פרופ' דון יחיא שימש בשנים 1981-1984 כראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן , וב-1992 התמנה לפרופסור מן המניין. בנוסף שימש כחבר הנהלה במכון לחקר הציונות הדתית ע"ש זרח ורהפטיג.
מלבד תפקידיו בבר-אילן, שימש פרופ' דון יחיא כעמית מחקר אורח באוניברסיטאות שונות ובהן: אוניברסיטת לונדון, אוניברסיטת מרילנד ואוניברסיטת פנסילבניה.
עוד השתתפו בכנס חוקרים ואנשי מפתח בתחום מדעי המדינה והחברה שבאו לחלוק כבוד לפרופ' אליעזר דון-יחיא לרגל פרישתו. ביניהם: פרופ' יוסף מניס, רקטור האוניברסיטה; פרופ' משה אורפלי, דיקן הפקולטה למדעי היהדות וראש המכון לחקר הציונות הדתית בבר אילן; פרופ' עמנואל גוטמן; פרופ' דן מכמן; פרופ' משה ליסק; פרופ' יחיעם וייץ; פרופ' מנחם פרידמן; ד"ר יצחק קונפורטי וד"ר צבי צמרת.
הכנס התקיים כמחווה לפרופ' אליעזר דון-יחיא, מבכירי המרצים במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה, ומחשובי החוקרים בתחום. עוד נשא דברים, הרב הראשי לשעבר, ישראל מאיר לאו, שדיבר על זיכרונותיו האישיים ממפגש עם בן גוריון. כידוע, הרב מסתמן כאחד המועמדים המובילים לנשיאות הבאה של ישראל.
הנשיא יצחק נבון, שימש בעבר כמזכירו האישי של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. "זו זכות גדולה שאין דומה לה ואני לא מתבייש לומר שאני חסיד שלו" אמר. נבון העלה זיכרונות מימי הקיבוצים "החברה הקיבוצית זו היצירה היפה ביותר של מדינת ישראל מבחינת ערכים שותפות ושוויון. גם שרי ממשלה היו הולכים לעבוד כאחד האדם במשק ובחליבת פרות. על ערכים אלה אנו חייבים לשמור". בדברו על תפיסתו של בן גוריון אמר: "היותנו עם סגולה וחברה למופת זה לא עניין שנתון לבחירה, אלא צורך קיומי. אם זו תהיה מדינה של חברה שיש בה שחיתות, מדינות אחרות לא יתמכו בה". תוך התרפקות על אותם זיכרונות הוסיף הנשיא: "עניין השחיתות, ובעולם עכשיו אנו מתפרסמים מאוד בנושא, מערער את קיומנו מבחינה ביטחונית, מדינית וציונית".
הכנס, שאורגן על ידי פרופ' אלה בלפר וד"ר ישי ארנון מאוניברסיטת בר-אילן, עסק בממלכתיות ועיצוב המדינה, כור ההיתוך במשנתו של בן-גוריון. וכן ביחסו של בן גוריון לנושאים שונים, ביניהם: השואה ומשפט אייכמן, המסורת היהודית, המחנה הדתי והמפלגות הדתיות בארץ.
בכנס בלטו דבריו של פרופ' גיורא גולדברג, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה, שעוררו ויכוח בקהל. גולדברג העביר ביקורת באשר לגישה הממלכתית שמייחסים לבן גוריון: "אמנם בן גוריון הוא שתבע את המושג "ממלכתיות" אך במובנים רבים בן גוריון רחוק מלהיות ממלכתי. ממלכתיות טומנת בחובה ניטראליות והגינות ובן גוריון היה 'אמיתי' ולא ממלכתי. אפילו להלוויה של אשכול לא רצה להגיע. זה נורא אנושי אך לא ממלכתי" טען גולדברג. "היסוד הממלכתי קובע שהמדינה היא מעל הכל. הבעיה הייתה שבעיני בן גוריון טובת מפא"י נחזתה כטובת המדינה ולמפלגות היה מעמד על".
כאמור, הכנס נערך כמחווה לפרופסור אליעזר דון יחיא, אחד מגדולי החוקרים בתחום מדעי המדינה, שבימים אלה יוצא לגמלאות. פרופ' דון יחיא שימש בשנים 1981-1984 כראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן , וב-1992 התמנה לפרופסור מן המניין. בנוסף שימש כחבר הנהלה במכון לחקר הציונות הדתית ע"ש זרח ורהפטיג.
מלבד תפקידיו בבר-אילן, שימש פרופ' דון יחיא כעמית מחקר אורח באוניברסיטאות שונות ובהן: אוניברסיטת לונדון, אוניברסיטת מרילנד ואוניברסיטת פנסילבניה.
עוד השתתפו בכנס חוקרים ואנשי מפתח בתחום מדעי המדינה והחברה שבאו לחלוק כבוד לפרופ' אליעזר דון-יחיא לרגל פרישתו. ביניהם: פרופ' יוסף מניס, רקטור האוניברסיטה; פרופ' משה אורפלי, דיקן הפקולטה למדעי היהדות וראש המכון לחקר הציונות הדתית בבר אילן; פרופ' עמנואל גוטמן; פרופ' דן מכמן; פרופ' משה ליסק; פרופ' יחיעם וייץ; פרופ' מנחם פרידמן; ד"ר יצחק קונפורטי וד"ר צבי צמרת.