לקראת יום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל, ביקשו במשרד לקליטת העלייה לברר מה מצב הרוח של העולים, לבחון את מידת התערותם בחברה הישראלית ואת רמת הזדהותם עם המדינה.

תוצאותיו של סקר השוואתי בין עולים מחבר העמים לבין ישראלים ותיקים, שנערך במכון גיאוקרטוגרפיה, מראות מגמה חיובית מאוד של התערות בחברה הישראלית, זאת לצד השמירה על המורשת התרבותית ודפוסי מחשבה והתנהגות דומים מאוד לדפוסי ההתנהלות של הישראלים הוותיקים:



יותר עולים יחגגו את יום העצמאות מאשר ישראלים: את חג העצמאות רוב העולים (88%) ורוב הותיקים (84%) מתכוונים לחגוג בעיקר בעריכת פיקניקים ומנגל והליכה לבמות המופעלות במרכזי הערים.



כחמישית מהעולים מחבר העמים וכחמישית מהישראלים הותיקים מציינים, שחג העצמאות הוא החג הקרוב ביותר לליבם והם חשים כלפיו רמת הזדהות רבה יותר, בהשוואה לחגים האחרים.



יחד עם זאת, פסח וראש השנה נתפסים כחגים יותר משמעותיים עבור העולים: רבע מהם ציינו את פסח כחג המשמעותי ביותר, ורבע ציינו את ראש השנה.

רמת ההתערות של העולים בישראל

רוב העולים (80%) רואים בישראל כבביתם וציינו כי מרגישים בבית, לעומת 7% שציינו כי אינם מרגישים בבית.



כמחצית מהעולים חשים כבר כישראלים ותיקים לכל דבר ולא רואים עצמם כעולים חדשים. אולם יחד עם זאת, רק לשליש מהעולים יש חברים ישראלים.



למעלה ממחצית מהעולים מחבר העמים (56%), מדברים במידה שווה עברית ורוסית ו-44% נוספים מדברים בעיקר, או רק רוסית.



רוב העולים (68%) מתעניינים בעיקר בחדשות מהארץ, 23% מהם מתעניינים בעיקר בחדשות מהעולם, לעומתם הישראלים הותיקים מתעניינים בעיקר בחדשות מהארץ (81%) ורק 8% מתעניינים בעיקר בחדשות העולם.



רצון לשמור על המורשת התרבותית

ניכר שהעולים מחבר העמים לצד הרצון להתערות בארץ ולהרגיש ישראלים, מעוניינים לשמור על מורשת התרבות ממנה באו:

רוב העולים (82%) סבורים, שכדי להרגיש כישראלי חייבים לדעת עברית, יחד עם זאת, לכול העולים מחבר העמים (95%) חשוב שילדיהם ידעו לדבר גם רוסית- תפיסה זו לא תמיד מתקבלת בברכה בקרב האוכלוסייה הותיקה, שמחציתה טוענת ששימוש בשפת האם של העולים בקרב ילדיהם, אינה רצוייה.



הרצון לשמירה על התרבות לצד החשיבות שבהתערות בחברה הישראלית בא לידי ביטוי גם בשמות שנותנים העולים לילדיהם: 35% נותנים לילדיהם שמות עבריים, 29% נותנים שמות שהם גם לועזיים וגם עבריים ו- 35% נותנים שמות לועזיים.



כמחצית מהעולים מתגוררים בשכונות שבהם מעל מחצית מהתושבים הם עולים, חמישית מהם מתגוררים בשכונות שבהם רוב התושבים הם ישראלים ותיקים.



נשארים בארץ

82% מהעולים בטוחים שיישארו בארץ, רק כ-5% בטוחים או כמעט בטוחים שלא יישארו בארץ. רוב העולים (72%) אם היו צריכים לקבל החלטה מחדש - היו מחליטים גם היום לעלות לישראל.



תרומה למדינה

כמעט אין הבדל בין עולים לותיקים במידת הנכונות לתרום למדינה: 53% מהעולים ו- 58% מהותיקים ציינו, שהיו מביעים שביעות רצון, במידה ובנם היה מתגייס ליחידה קרבית בצה"ל.



גם עולים וגם ותיקים סבורים, שהמדינה צריכה לעזור בראש ובראשונה לחיילים משוחררים וזאת לפני אוכלוסיות נזקקות אחרות כמו: משפחות ברוכות ילדים ואף לפני עולים חדשים.



שביעות רצון

למעלה ממחצית מהעולים (56%) מרוצים ממצבם הכללי בישראל , לעומת 75% מהציבור הוותיק.



תחושת זהות

מעל ל-70% מרגישים יותר ישראלים או יהודים מאשר כיוצאי ברה"מ לשעבר. 15% בלבד חשים זהות רק עם ארץ מוצאם. אצל 5% מקרב העולים מידת הזהות הישראלית וזו של ארץ מוצאם זהה.



באשר לזהות הדתית , 70% הגדירו עצמם כיהודים, ומבין ה-30 הנותרים רק 2% הגדירו עצמם כנוצרים והשאר אתיאיסטים.



שר העליה והקליטה, זאב בוים אומר "על אף מורכבותו של תהליך הקליטה, בסופו של יום החיבור נוצר. הנתונים מעידים על תחושת ההזדהות והשייכות הרבה של העולים עם מדינת ישראל. העולים שהגיעו בעשור האחרון, כבר נטועים היטב בארצנו, וזה ניכר  מישורים רבים. המשרד ימשיך לפעול על מנת להקל על העולים ולחזק את תחושת ההשתייכות שלהם לארץ ולחברה".