בחודש נובמבר עלה מספר דורשי העבודה במשק באחוז וחצי. מספר המובטלים הגיע למאה תשעים ושמונה אלף וארבע מאות. זאת, לעומת 195,400 דורשי עבודה בחודש אוקטובר. במקביל עלה מספרם של מקבלי קצבת \"הבטחת הכנסה\".

יו\"ר מרכז השלטון המקומי עדי אלדר אמר כי להערכתו ישנם במשק למעלה מחצי מיליון מובטלים בפועל, אולם רק פחות ממחצית מהם עומדים בדרישות המחמירות להגדרה \"דורשי עבודה\".
לדבריו, מאות אלפי נשים, עולים חדשים, אנשים בגילאי 50-65, ומובטלים שמשתתפים בקורסים שונים של משרד העבודה אינם נכללים ברשימת דורשי העבודה במשק. אלדר ציין כי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות קורסות מהעומס הרב של הפונים, וכי לאבטלה הקשה בישראל יש השלכות חברתיות הרות אסון, וביניהן עלייה בממדי האלימות, עלייה במספר המכורים לסמים ולאלכוהול, ועלייה במספר המשפחות שהתרסקו לאחר שעברו שבר כלכלי כבד מנשוא.

רה\"מ קיים אתמול דיון עם שר העבודה והרווחה על הקיצוצים הצפויים בתקציב הקרוב. בתחילת הישיבה הוא אמר: \"הגעתי לכאן כדי ללמוד את המצב, כדי שאוכל ללמוד על הבעיות של המשרד לפני ההכרעות על התקציב.

בשיחה בתכנית \"בוקר בשבע\" אמר פרופ\' בן ציון זילברפרב מהחוג לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, ולשעבר מנכ\"ל האוצר, כי הקיצוץ שרוצה האוצר לבצע הוא הכרחי אך מסובך לביצוע, וכי הוא אינו בטוח שהדבר יעלה בידו.

האוצר, לדבריו, מכין לעצמו \"מפלט\" אחר, בדמות הטלת מסים חדשים. הוא ציין כי בכל הממשלות קיימת רגישות לפגיעה בשכבות החלשות, ולכן למרות הדיבורים בתקשורת, שנועדו למנוע את הקיצוץ של כל שר במשרדו, כשיהיה קיצוץ יכוונוהו השרים והפקידות הבכירה לדבריו ל\"שוליים שאפשר לוותר עליהם\".

זילברפרב אמר כי שלושה אחוזים גירעון הוא יעד מקובל כמייצג מדיניות ממשלתית אחראית בקהילייה הפיננסית הבינלאומית.

לדבריו, השנה הבאה תהיה קשה יותר מבחינה כלכלית, אך הוא צופה שלקראת סוף 2002 המשק האמריקני יצא מהמיתון, וכי הדבר יגרור אחריו גם את הכלכלה הבינלאומית ובסופו של דבר גם את המשק הישראלי.