"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון"
הערב החל עם ישראל את חגיגות יום העצמאות ה-59 למדינת ישראל. במעבר חד מיום הזיכרון, וזיכרונם של החיילים הגיבורים והקדושים אשר חרפו נפשם למען תקומת ישראל, עבר עם ישראל לחגוג את המאורע ההיסטורי של הקמת מדינת ישראל לפני 59 שנה, ביום שישי ה' אייר התש"ח.
לצפייה במסיבת ההודיה הנערכת בישיבת בית אל לחץ כאן
בבתי הכנסת ציינו את החג בתפילת הודיה חגיגית שתיקנה הרבנות הראשית לישראל, ובתקיעת שופר ובברכת "מועדים לשמחה לגאולה שלמה". מחר יאמרו אלפי מתפללים את תפילת ההודאה של ההלל בברכה, וכן את התפילות המיוחדות ליום העצמאות יום תקומתה של ישראל. במרכזי הערים אמש נערכו מופעי זיקוקין. בישיבות הציוניות, ישיבות ההסדר, התקיימו סעודות הודיה עם שירה ודברי תורה. בחלק מהמקומות ערכו אחר כך הרקדה במרכזים העירוניים בהשתתפות תנועת בני עקיבא.
מחר יצא עם ישראל בהמוניו לפארקים ולמקומות שונים ברחבי ארץ ישראל לחגוג את יום העצמאות. מהאירועים הבולטים השנה, העלייה הציונית מחדש ליישוב החרב חומש בארגון תנועת 'קוממיות', חגיגות העצמאות בקהילות גוש קטיף הממשיכות למרות השבר. בירושלים יתקיים חידון התנ"ך המסורתי לנוער מישראל ומקהילות תפוצות ישראל בגולה בהשתתפות ראש ממשלת ישראל.
ובסיומו של היום, ינתנו פרסי ישראל למצטיינים בתחומים שונים, בתחומי העשייה המדע והאומנות במדינת ישראל.
הפולמוס בקרב רבני הציונות הדתית
בציונות הדתית יציינו את חג העצמאות השנה על פי הנחיית רוב הרבנים ככל השנים, זאת למרות השבר הגדול שהיה לפני כשנה וחצי עם ביצוע גירוש מתיישבי גוש קטיף וצפון השומרון ממקומותיהם, בידי ממשלת ישראל.
אירועי הקיץ הקודם גרמו לשבר גדול בציונות הדתית וביחסה למדינת ישראל, ישנם מקומות מסוימים אשר ביטלו את חגיגות יום העצמאות ולא יציינו יום זה. לטענתם, מכיוון שהמדינה שינתה כיוון והחלה בעצמה לקצץ בשטחי ארץ ישראל ולהפוך לפוסט ציונית, אין מקום יותר לחגיגות יום העצמאות, עד שתופיע הנהגה רוחנית מתוקנת שתפעל למען ערכי עם ישראל וארצו. במרבית הקהילות ועל פי הדעה מוחלטת של רוב רבני הציונות הדתית חגיגות יום העצמאות יתקיימו כרגיל. הדעה הרווחת היא כי מאז ומתמיד היו חסרונות וצללים למדינת ישראל, כפרשת ילדי תימן, המצב הדתי והרוחני, חילולי השבת, מערכת החינוך, מערכת המשפט, ואף על פי כן מעולם לא נמנעו מלהודות לה' על חסדו וטובו עימנו - להחזירנו אחרי אלפים שנות גלות לארץ ישראל, להקים כאן מדינה, לפתח צבא וכלכלה ולהגיע להישגים אדירים. נכון יש עוד רבות מה להתקדם ולהשתפר, אך כל זה לא מוריד במאומה את חובת ההודאה והשמחה הגדולה בהגיענו ליום עצמאותנו.
בשיחה השבועית, במוצ"ש, התייחס הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל, לחגיגות יום העצמאות, ואמר כי יש לראות את התמונה הכוללת, ולהודות לה' על כך שהחזירנו לארץ ישראל ושחררנו מעול הגויים והרחיב את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. יש לראות את האירועים בתמונה כוללת ולא בצורה חד צדדית. לראות את ההשקעה הגדולה של כוחות הביטחון העושים יומם ולילה למען ביטחון ישראל ובמלחמה בטרור. הרב מלמד הדגיש, כי למרות מה שאירע בגוש קטיף בשנה שעברה, שזהו מעשה חמור שאין עליו סליחה, יום העצמאות, הוא היום שבו צריך לראות את הדברים הטובים, והאורות שישנם במדינת ישראל ועם ישראל, להתחבר לעם ישראל כולו, ולשמוח על הטוב הגדול שיש. הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא, אמר כי מדינת ישראל היא מתנה גדולה מאת הקב"ה שיש להודות עליה, וכי בגלל שישנם אנשים שמתנהגים שלא כשורה, לא נודה לקב"ה על חסדיו?
גם במאמר שפורסם בעלון פרשת השבוע של תנועת 'קוממיות', כתב הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב אברהם שפירא, כי את חג העצמאות יש לחגוג באופן מלא, ולהודות על חסדיו של הקב"ה. ממשלות חולפות, אבל מדינת ישראל היא יצירה מאת הקב"ה שקיימת כל הזמן.
השקפתה זו של הציונות הדתית לגבי יום העצמאות, כיום ישועתן וגאולתם של ישראל, שונה מזה של רבני הציבור החרדי, הרואים במדינת ישראל, מרחק גדול מהמצב האידיאלי של גאולת ישראל, ואינם רואים בה שלב של גאולה, ואינם מציינים אותו כלל כחג דתי.
רקע התפיסות הדתיות השונות לגבי יום העצמאות
לצד רבני הציונות התורנית הרואים במדינת ישראל אתחלתא דגאולה, ישנה התפיסה החרדית, שלא רואה בהקמת המדינה התחלת הגאולה, ומגדירה רק גאולה רוחנית כגאולה. לפי תפיסה זו כל זמן שלא יתוקן המצב הרוחני בעם ישראל, עדיין לא באה הגאולה, ורק בהגיע הגאולה הרוחנית על ידי משיח בן דוד, רק אז יקיימו אירועי שמחה והודיה.
תפיסה זו ביסודה מחולקת לשתי שיטות. האחת אידיאולוגית, עקרונית מבית המדרש של חסידי סאטמר בארה"ב ונטורי קרתא בארץ, הרואים בעצם הקמת המדינה, מרד במלכות שמים, וסבורים שהדבר אסור עד שיבוא המשיח, ובכלל אסור שיהיו פעולות של בני אדם לקירוב הגאולה. לתפיסה זו, גם אם תהיה ממשלה יהודית תורנית בירושלים, עדיין הדבר אסור, ויש לחכות לבואו של המשיח. תפיסה זו יסודה בדברי מגילת אסתר, אבל עומדת בניגוד לתפיסת רוב הראשונים והאחרונים גדולי ישראל, שסברו כי יש לעלות לארץ ישראל, ואפשר ואף רצוי לעשות פעולות מעשיות לקירוב הגאולה.
לעומתה התפיסה הרווחת של רוב רבני הציבור החרדי היא, כי אין בעיה בעשיית פעולות מעשיות וממשיות לבניין ארץ ישראל וקירוב הגאולה, אלא שמאחר שתפסו את התנועה הציונית אנשים שהם רחוקים מהתורה, ומדינת ישראל מנוהלת על ידי אנשים שלא הולכים בדרך התורה, אין אנו יכולים להשתתף עימם במעשה החלוציות ובניין ארץ ישראל. לתפיסה זו, לו יצוייר שתהיה ממשלה דתית תורנית, לא תהיה שום בעיה בהשתתפות עם מדינת ישראל ולהפך.
על פי תפיסה זו שהונהגה על ידי הרב שך זצ"ל בזמנו, ומועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, באופן עקרוני נמנעה יהדות התורה משליחת נציג כשר לממשלה. עם זאת, לגבי ש"ס באופן מיוחד, התיר הרב שך להשתתף כשרים בממשלה. גם כיום עובר תהליך על מפלגות ש"ס ויהדות התורה של יתר מעורבות מעשית בממשלת ישראל, ובמוסדות שונים במדינת ישראל.
היו רבנים גדולים בציבור החרדי אשר עמדו באמצע, וראו מצד אחד את הישועה והנחמה על הקמת המדינה לעם היהודי אחרי אלפי שנות גלות, ומאידך כאב להם מאד המצב הרוחני וההדרדרות הרוחנית, והם נהגו מצד אחד לא לומר הלל, אך גם לא לומר תחנון. על אלו נמנים, הרב כהנמן זצ"ל, הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, יבלח"א הרב עובדיה יוסף, האדמו"ר מבוסטון ועוד. על דרך ההלצה, מסופר כי הרב כהנמן היה נוהג לומר שביום העצמאות הוא נוהג כבן גוריון... לא אומר לא הלל ולא תחנון.
יום העצמאות, יום הריבונות של עם ישראל
היבט ראשון לחג העצמאות מבחינה דתית הוסבר בהרחבה על ידי מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. הקמת מדינת ישראל היא ביטוי לקיום מצוות יישוב הארץ, במובנה הלאומי הכללי, שהארץ תהיה בידי שלטון עם ישראל ולא בידי עם אחר. והנה לראשונה הריבונות על ארץ ישראל עוברת לידי העם היהודי.
במשך דורות שלטו בארץ, הצלבנים, התורכים, האנגלים, והנה לראשונה מזה אלפים שנות גלות, העם היהודי מקבל את השלטון על ארץ ישראל. בנוסף מבחינה מהותית רעיונית, עם ישראל חוזר להיות עם, במסגרת כללית של עם ומדינה, דבר שלא היה קיים במשך אלפי שנות גלותנו שהיינו מפוזרים ונודדים בארצות הנכר.
יום העצמאות – יום קיבוץ הגלויות
חלק גדול ומרכזי בגאולת עם ישראל היא שיבת בניו מכל הגלויות לארצו. עם הקמת מדינת ישראל נפתחו שערי הארץ לרווחה, ומאות אלפי יהודים זרמו מכל העולם לארץ ישראל. המדינה בשנים הראשונות לקיומה קלטה קרוב למיליון עולים מארצות המזרח, והחל קיבוץ הגלויות הגדול שלא היה כמותו בהיסטוריה של העם היהודי מאז צאתו לגלות בחורבן בית ראשון. וכיום עם ישראל מונה קרוב לשישה מיליון יהודים וכל זה נזקף לזכות הקמתה של מדינת ישראל. קיבוץ הגלויות מוגדר על ידי רבים מגדולי ישראל, כגאולה, וכסימן ברור לבוא הגאולה.
מדינת ישראל – הברכה הכלכלית
בזמן שארץ ישראל נותנת פריה בעין יפה, אמר ר' אבא בגמ' סנהדרין, אין לך קץ מגולה מזה. ואכן מדינת ישראל התפתחה כלכלית בצעדי ענק כמדינה מודרנית, עם חקלאות מפותחת, עם תעשיה מפותחת, ותורמת את תרומתה לייצור העולמי. הארץ שהייתה שממה במשך אלפי שנות גלות, כמו חיכתה לבניה שישובו אליה, ועתה שבה להוציא את תנובתה.
מדינת ישראל – ההגנה הביטחונית
לראשונה מזה אלפים שנות גלות, הוקם צבא יהודי השומר על עם ישראל בארצו. צבא שבמשך המלחמות, בחסדי ד' האוזר ישראל בגבורה, הטיל חיתתו על עמי האזור בניצחון המפתיע במלחמת השחרור, ובניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, ובהתגברות על צבאות האויב במלחמת יום הכיפורים. וכל העולם וכל עמי העולם יודעים שלעם ישראל יש צבא המוכן במסירות נפש להגן עליו, על חייו ועל ביטחונו. ואלפי חיילים ביחידות השונות של צבא ישראל עושים הכל על משמרתם יומם ולילה כדי לשמור על חיי עם ישראל וארצו. ובכך מקיימים את מצוות הגנת ישראל מיד צר. למרות פיגועי הטרור, והצרים הקמים עלינו, עצם המציאות שיש לנו צבא, היא מצב שונה לגמרי ממה שהיה רק לפני שישים שנה באירופה, עת הושמדו רבבות בני ישראל בידי הנאצים ימ"ש, ולא היה שום כוח מגן לעם היהודי אשר יכל לנסות ולעמוד מול הרוצחים.
על כל אלה ועוד באים אנו להודות ביום העצמאות, יום חגה של מדינת ישראל. להודות ולהלל את ה' על הניסים והנפלאות שעשה לנו בימים אלו. מעטים מול רבים, חלשים מול גיבורים, והביאנו למקום שבו אנו נמצאים.
נכון, עדיין לא הגענו אל הגאולה השלמה. ישנם עוד דברים רבים לתקן, מערכת החינוך שסטתה מדרך המסורת והמורשת, מלאה בעיות ומהמורות, והתוצאות של הריחוק ניכרות מיד על בני הנוער. בהשפעת התרבות המערבית הקלוקלת החודרת לתוך עמנו ומחננו, גוברים הנטיות לאלימות, ליצרים, לשבירת המוסד המשפחתי, לאגו ואנוכיות, מול האידיאלים והערכים היפים שהיהדות מציבה. גם משפטי המדינה לקוחים מתרבויות זרות ואין להם קשר למורשת ישראל. רוב העם הרחוק לצערנו מתורה בחר הנהגה שאף היא רחוקה מהתורה, ובכל מעשיה זה ניכר. ורק לפני שנה ותשעה חודשים חווינו תוצאה של ריחוק וניכור והתכחשות לזכותנו על הארץ, ופינוי אחינו בכוח מחבל נחלת ישראל שבעזה ובגוש קטיף ובצפון השומרון. וכן עדיין חלקים גדולים מארצנו, אינם בידינו, כעבר הירדן, הלבנון, סיני.
חסרונות גדולים אלו, אינם מעיבים על האור הגדול אשר החל להפציע בציון. הבעיות הם חבלי לידה של עם הנבחר והגדול אשר מחפש את עצמו ואת זהותו. וסופו של דבר שישוב העם למקורותיו ולמורשתו, ויקיים בגדול את ייעודו, את דבר ה' מירושלים, ויתקיים "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים", ותופיע הגאולה הגדולה והשלמה לעם ישראל ולעולם כולו.