ועדת החינוך, התרבות והספורט דנה היום בשתי הצעות חוק, של ח"כ הרב משה גפני וח"כ הרב אברהם רביץ, שעניינן תקצוב החינוך החרדי ע"י הרשויות המקומיות. במערכת החינוך קיימים 3 סוגי מוסדות חינוך : 1. חינוך רשמי (ממלכתי וממלכתי-דתי) 2. חינוך מוכר שאינו רשמי (בו נכללים רשת החינוך העצמאי, רשת מעין החינוך התורני ומוסדות נוספים כמו בית הספר ליד האוני' בי-ם, הריאלי בחיפה, מוסדות נוצריים ועוד) 3. מוסדות פטור (כמו תלמודי תורה). מוסדות החינוך הרשמיים מתוקצבים ע"י משרד החינוך והרשות המקומית ב-100%.
המדינה משתתפת גם בתקציביהם של מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור, בשיעור פחות מההשתתפות בתקציב בתיה"ס הרשמיים, לפי מדרג שנקבע. כן רשאיות הרשויות המקומיות להשתתף בתקציבם של מוסדות אלה. להבדיל מיתר המוסדות הנמצאים בחינוך מוכר שאינו רשמי, רשתות החינוך העצמאי ומעין החינוך התורני מתוקצבות, ע"י משרד החינוך, באופן זהה למוסדות החינוך הרשמיים. זאת, ע"פ הוראה מיוחדת בחוק יסודות התקציב.
בעבר, אמצו חלק מהרשויות המקומיות את הוראות חוק יסודות התקציב לגבי הרשתות, על אף שחוק זה מתייחס לתקצוב המדינה. בעקבות חוות דעת משפטית בנושא, הופסק לאחרונה תקצוב זה.
ח"כ משה גפני, אמר בדיון כי "יש לתת את מלוא השירותים לכל הילדים. לא יתכן לתת חצי מיזוג או חצי חשמל. באור יהודה יושבים תלמידים בחושך כי נותק שם זרם החשמל. לו זה היה קורה בחו"ל בבי"ס יהודי, היינו צועקים "אנטישמיות"."
ח"כ אברהם רביץ, הוסיף כי "120,000 ילדים במדינת ישראל מופלים לרעה כי אינם משחקים ע"פ הכללים. החינוך הוא הדבר החשוב ביותר למגזר החרדי. יש סתירה בין המציאות והחוק. את המציאות אי אפשר לשנות. לא נותר אלא לשנות את החוק. אנו רוצים להיות חברה דמוקרטית, המסוגלת לקבל, לסבול ולכבד את השונה. יש לאחד בין ההיגיון והלב".
עו"ד מיכל חורין מהלשכה המשפטית במשרד החינוך, אמרה בתגובה כי "משרד החינוך מתנגד ל-2 הצעות החוק בנוסחן הנוכחי, והצעת החוק הממשלתית בעניין זה, שחברי הכנסת גפני ורביץ מוכנים להתאים את הצעתם אליה, נמצאת עדיין בשלבי גיבוש".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור, סיכם את החלטות הוועדה ואמר כי הוועדה קוראת לשרת החינוך לפעול בהתאם להחלטת הממשלה מ-11.3.07, ולהנחות את ראשי הרשויות המקומיות אשר מבקשות לתקצב חינוך מוכר שאינו רשמי - לעשות כן על בסיס קריטריונים שוויוניים, באותו האופן שמשרד החינוך מתקצב היום מכספי המדינה, את המוכר שאינו רשמי.
המדינה משתתפת גם בתקציביהם של מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור, בשיעור פחות מההשתתפות בתקציב בתיה"ס הרשמיים, לפי מדרג שנקבע. כן רשאיות הרשויות המקומיות להשתתף בתקציבם של מוסדות אלה. להבדיל מיתר המוסדות הנמצאים בחינוך מוכר שאינו רשמי, רשתות החינוך העצמאי ומעין החינוך התורני מתוקצבות, ע"י משרד החינוך, באופן זהה למוסדות החינוך הרשמיים. זאת, ע"פ הוראה מיוחדת בחוק יסודות התקציב.
בעבר, אמצו חלק מהרשויות המקומיות את הוראות חוק יסודות התקציב לגבי הרשתות, על אף שחוק זה מתייחס לתקצוב המדינה. בעקבות חוות דעת משפטית בנושא, הופסק לאחרונה תקצוב זה.
ח"כ משה גפני, אמר בדיון כי "יש לתת את מלוא השירותים לכל הילדים. לא יתכן לתת חצי מיזוג או חצי חשמל. באור יהודה יושבים תלמידים בחושך כי נותק שם זרם החשמל. לו זה היה קורה בחו"ל בבי"ס יהודי, היינו צועקים "אנטישמיות"."
ח"כ אברהם רביץ, הוסיף כי "120,000 ילדים במדינת ישראל מופלים לרעה כי אינם משחקים ע"פ הכללים. החינוך הוא הדבר החשוב ביותר למגזר החרדי. יש סתירה בין המציאות והחוק. את המציאות אי אפשר לשנות. לא נותר אלא לשנות את החוק. אנו רוצים להיות חברה דמוקרטית, המסוגלת לקבל, לסבול ולכבד את השונה. יש לאחד בין ההיגיון והלב".
עו"ד מיכל חורין מהלשכה המשפטית במשרד החינוך, אמרה בתגובה כי "משרד החינוך מתנגד ל-2 הצעות החוק בנוסחן הנוכחי, והצעת החוק הממשלתית בעניין זה, שחברי הכנסת גפני ורביץ מוכנים להתאים את הצעתם אליה, נמצאת עדיין בשלבי גיבוש".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור, סיכם את החלטות הוועדה ואמר כי הוועדה קוראת לשרת החינוך לפעול בהתאם להחלטת הממשלה מ-11.3.07, ולהנחות את ראשי הרשויות המקומיות אשר מבקשות לתקצב חינוך מוכר שאינו רשמי - לעשות כן על בסיס קריטריונים שוויוניים, באותו האופן שמשרד החינוך מתקצב היום מכספי המדינה, את המוכר שאינו רשמי.