החיילים נהפכים ליותר 'יוניים' ופחות ימניים בשירות הצבאי, והבנות הופכות ליותר ימניות. כך טוענים עורכיו של מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה.
המחקר בדק את השפעות השירות הצבאי על עמדותיהם הפוליטיות של החיילים. את המחקר ערך מי שהיה מפקד מחוז חיפה וקצין אג"ם של פיקוד העורף החוקר, אל"מ (מיל.) ד"ר צביקה ברקאי והוא נמשך כשלוש וחצי שנים. המחקר נערך בהנחייתם של פרופ' אברהם בריכטה, ד"ר דפנה קנטי-ניסים וד"ר עמי פדהצור. במחקר נבדקו 490 חיילים וחיילות מכלל החילות והתפקידים. החיילים נשאלו סדרת שאלות זהה בשלוש נקודות זמן-לפני הגיוס, חצי שנה לאחר הגיוס ועם שחרורם. מטרתו של המחקר הייתה לבדוק אם הצבא, שאמור להיות גוף נייטרלי שאינו משפיע על עמדות פוליטיות, אכן עומד בתנאים אלה.
מהמימצאים עולה כי חיילים משנים את דעותיהם והדבר תלוי בסוג השירות ובמהלכו. מימצא נוסף מהמחקר מעלה כי השירות אינו משנה את דתיותם של החיילים אך יוצר יותר הבנה בין חילוניים לדתיים.
"הבעיה נוצרת כאשר הציבור משוכנע שהחיילים נאלצים לסגל עמדה פוליטית ספציפית, לעיתים בניגוד לרצונם, ולפעול על פיה. אמונה כזו של הציבור עלולה להגביל את היכולת של הממשלה להפעיל את הצבא למשימות לאומיות", ציין עורך המחקר ד"ר ברקאי.
במחקר התברר כי חלק גדול מהלוחמים החלו את השירות הצבאי עם עמדות ימניות בולטות. בבדיקה השנייה, לאחר חצי שנה התברר כי הפכו להיות ניציים יותר, אך עם תום השירות שינו את עמדתם והפכו ליוניים יותר ומוכנים יותר לפשרות בנושאים ביטחוניים. בנוסף, הלוחמים אימצו עמדות 'פייסניות' יותר כלפי מיעוטים בכלל והמיעוט הערבי בפרט ואף עברו שינוי גדול יותר מיתר החיילים בתמיכתם בזכויות אזרח.
מבין סוגי היחידות (יחידת שדה, יחידה סגורה, יחידה פתוחה), יחידת השדה נמצאה כייחודית בהשפעתה על שינוי עמדה פוליטית. מנתוני המחקר מתברר כי לא רק הלוחמים שמשרתים ביחידות שדה משנים את עמדותיהם, אלא שגם יתר החיילים המשרתים עמם עוברים שינויים: עמדותיהם הניציות פחתו והם הפכו להיות פחות "ביטחוניסטים". בדומה ללוחמים, גם חיילי יחידות השדה אימצו עמדות התומכות בזכויות אזרח וביחס למיעוטים.
מסתבר שהשירות כקצין, משפיע גם הוא על שינוי העמדות ביחס ליתר החיילים. הקצינים גיבשו עמדות פחות ימניות ביחס לשאר החוגרים ועמדות מדיניות פרגמאטיות יותר ביחס לחוגרים. בנוסף, עברו הקצינים שינוי גדול מהחוגרים ברכישת עמדות התומכות בערכים של יחס לדמוקרטיה, שלטון החוק, זכויות האזרח ויחס למיעוטים.
החוקרים מציינים כי ההפתעה היא דווקא החיילות. הללו שינו עמדותיהן לימניות ניציות וגם הגבירו תמיכה בערכי הדמוקרטיה.
לדברי ד"ר ברקאי, ממצאי המחקר מראים כי השירות הצבאי משפיע על העמדות הפוליטיות ולכן על המערכת האזרחית לפקח על הערכים והמסרים שהצבא מעביר במטרה לוודא שהוא פועל להטמיע אך ורק ערכים מקובלים ואוניברסאליים. רק כך, טוען החוקר, ימשיך הצבא להיות סוכן יעיל של אינטגרציה והטמעת ערכים חיוביים וסוכן לגישור וצמצום מחלוקות קיימות.
כמסקנה ממחקרו ממליץ ברקאי לעודד גיוסם של מגזרים שונים. הוא קורא לגיוס המוני של ערבים, חרדים ולבטל את הפטור לנשים מטעמי דת. הוא גם קורא ליצור מסגרות לנוער שבשוליים. "גם אם שירות זה יניב תרומה שולית, ואולי אף שלילית לביטחון, הרי שהערך הלאומי הגלום בשירות זה מהווה משקל נגד וחייב להילקח בחשבון, ולא בהכרח על ידי הצבא".