כנס בינלאומי בנושא יפן ייערך באוניברסיטה העברית לרגל פרישתו לגימלאות של פרופ' בן-עמי שילוני – אחד מגדולי המומחים בישראל לענייני יפן.
הכנס יתקיים בבית מאירסדוף, קמפוס הר-הצופים באוניברסיטה העברית, בין ה-29 באפריל ל-2 במאי, ימים א'-ד'.
יהיה זה הכנס הגדול ביותר אי פעם שנערך בישראל בנושא יפן ויטלו בו חלק חוקרים יידועי שם מיפן, ארה''ב, אירופה והודו, לצד אנשי אקדמיה מישראל, הנמנים עם מכריו ואוהדיו של פרופ' שילוני. שלושת הנושאים העיקריים שיועלו לדיון בכנס מייצגים את תחומי המומחיות של פרופ' שילוני: מוסד הקיסר היפני, מלחמות יפן במאה העשרים והיחסים בין היפנים והיהודים. בין ההרצאות שיתקיימו בכנס: על הדיפלומט היפני סוגיהרה, שהציל נפשות בשואה; השוואה בין המחזה היהודי ''הדיבוק'' ובין התיאטרון היפני; תמיכת ארגונים דתיים בקולוניאליזם היפני באסיה; ביקורת של חוגים שמרניים ביפן על קיסרי יפן.
פרופ' בן-עמי שילוני, יליד 1937, גדל ברוסיה כילד בזמן מלחמת העולם השנייה ועם הקמת המדינה עלה ארצה והצטרף עם הוריו לקיבוץ תל-יצחק. ב-1965, כשבידיו תואר MA בהיסטוריה בהצטיינות, נסע פרופ' שילוני ליפן כדי ללמוד את ההיסטוריה של המדינה ואת השפה היפנית. בשנת 1971, זכה פרופ' שילוני בתואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון בארצות-הברית והחל לשמש כמרצה וכחוקר באוניברסיטה העברית, בחוגים להיסטוריה ולמזרח-אסיה.
במהלך שנותיו כחוקר באוניברסיטה העברית, שימש פרופ' שילוני כמנהל המכינה הקדם-אקדמית, כראש מכון טרומן למען קידום השלום, כראש החוג ללימודי מזרח-אסיה וכחבר בוועדה המתמדת של האוניברסיטה. כמו כן, הוא שימש, כפרופסור אורח באוניברסיטאות הארוורד, קולוראדו וחיפה, והיה עמית מחקר באוניברסיטאות טוקיו, ברקליי, אוקספורד וקיימברידג'. בשנים 1996 ו 2005, זכה פרופ' שילוני בפרס מילקן על הצטיינות בהוראה, ובשנת 2000 הוא זכה באות ההצטיינות הגבוה ''עיטור האוצר הקדוש דרגה 2'' מידי הקיסר היפני, כאות תודה על פעילותו בהפצת תרבות יפן.
גם לאחר פרישתו, המשיך פרופ' שילוני ממשיך ללמד בהתנדבות את קורס המבוא ''תולדות יפן המסורתית ותרבותה'', הזוכה לפופולאריות רבה בקרב ציבור הסטודנטים. לאורך שנותיו באקדמיה, פרסם פרופ' שילוני מגוון ספרים על אודות יפן בעברית, אנגלית ויפנית, ובראשם ''יפן המסורתית: תרבות והיסטוריה'', המשמש כספר לימוד בנושא יפן בכל האוניברסיטאות ברחבי הארץ.
לאורך שנותיו כחוקר של תרבות יפן המסורתית והמודרנית, נגע פרופ' שילוני בנושאים מגוונים: מרד הקצינים הצעירים ביפן ב-1936; ההבדלים בין המשטר והחברה ביפן ובין אלו של הנאצים במלחמת העולם השנייה בגרמניה; קווי הדמיון ההיסטוריים בין היהודים ליפנים. במחקרו האחרון על מוסד הקיסרות היפני, התייחס פרופ' שילוני לעוצמה הגדולה שרכש המוסד דווקא בזכות חולשתו. לאור המידע שצבר פרופ' שילוני לאורך שנותיו כחוקר לענייני יפן, הוא רואה את היחסים בין ישראל ויפן באופן הבא: ''פורחים בתחום הכלכלי, תקינים בתחום המדיני ומתפתחים בתחום התרבותי''.