היא בת 85, תושבת בני ברק, בעלת רקע בסיסי בלבד במוזיקה אולם המארש שכתבה רחל ביגון כבר ביום קום המדינה זכה באחרונה בתחרות המארשים הצה"ליים



לפני ימים אחדים התקיימה תחרות המארשים הצה"ליים לזכרו של המנצח האגדי זיקו גראציאני. בפרסומים מקדימים הוזמנו מוזיקאים מרחבי הארץ לשלוח יצירות כשהיצירה הנבחרת, כך הובטח, תהפוך למארש החדש של צה"ל ויהיה מגולות הכותרת המוסיקאליות של ימי העצמאות והזיכרון של השנים הבאות. כמו כן אמור המארש החדש לפתוח את שידורי הבוקר של גלי צה"ל בשילוב המארש הצה"לי הוותיק והמוכר מזה שנים.



בנה של רחל מספר: "כששמענו על התחרות הצענו לאימא שלי שתשלח את המארש המיוחד שהלחינה ביומה הראשון של המדינה לפני 59 שנים. באותם ימים טרם עלתה לארץ מברזיל. התחושה שלה הייתה שהיא צריכה לתרום משהו למדינה המוקמת. היא הלחינה את המארש הזה, ולימים כשהיינו ילדים אני זוכר אותנו שרים אותו רבות".



למארש ההוא הולבשו מילים תחת הכותרת 'המנון לתקוה', מילים שלימים שונו על מנת שלא ליצור זהות להמנון המדינה. לשם כך שונה שם השיר ל'כיסופים'. "כשהיא עלתה לארץ הצטרפה למשמר האזרחי והציעה את השיר שלה להיות להמנון המשמר, אבל מישהו פשוט איבד את השיר הזה והוא נשאר במסגרת המשפחתית", מספר ראובן.



"ככשמענו על התחרות הצעתי לאמי לשלוח את השיר שלה. היא בסך הכול רצתה לשמוע אותו סוף סוף מוקלט באיכות גבוהה, והסכימה. השמענו את השיר למוסיקאי דוב אהרוני, והוא הכין לו פרטיטורה ל-40 כלי נשיפה. שלחנו את השיר לתחרות. הגיעו שישים ומתוכם עלו לשלב הבא 12 שירים", מספר ראובן.



השלב האחרון של התחרות התקיים בפסטיבל 'נושפים בכפר סבא'. המתח גאה כשהוקראו שמות הזוכים במקום השלישי והשני, ואז אירע הבלתי יאומן מבחינת משפחת ביגון הנרגשת. המארש שנכתב על ידי סבתם לפני 59 שנים הוכרז כמארש הצה"לי החדש.





בהכנת הכתבה סייע אמציה האיתן