ד"ר אודי לבל, מומחה לעינייני מדעי המדינה ממכללת ספיר ואוניברסיטת בן גוריון, דיבר ביומן ערוץ 7 על מצבו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט לאחר פירסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד.
כלי התקשורת טוענים כי לממשלת אולמרט אין תמיכה על פי אמירות שונות שנשמעות בתקשורת וכן על פי מסקנות ועדת וינוגרד, ד"ר לבל טוען כי את התמיכה אפשר למדוד במספר רב של פרמטרים אך לפי מה שהוא רואה היום "ניתן לציין שאמירה כזו היא נכונה, גם רמת הלגיטימציה הציבורית וגם רמת התמיכה באדם עצמו היא נמוכה מאי פעם".
ד"ר לבל מוסיף שהיום שואלים לא רק עד כמה אתה תומך אלא עד כמה אתה מוכן להיענות להחלטות הממשלה לגבי יציאה למלחמה ולגבות את החלטות הממשלה הנוכחית ברשות אולמרט, ובכל זאת, בכל השאלות ניתן לראות ציונים "מאוד מאוד נמוכים", כהגדרתו. את מושג הלגיטימציה אומנם קשה מאוד לכמת אך, ד"ר לבל מרחיב, זוהי הממשלה שקיבלה את המינימום של הלגיטימציה הציבורית מכל ממשלות ישראל לדורותיהם, ולכן למעשה זה כל כך מעניין אותנו.
ד"ר לבל מרחיב וטוען שישנו משבר לגיטימציה עצום הבא לידי ביטוי בכך שאם ראש הממשלה יצא כעת לחתום על איזשהוא הסכם מדיני או ייזום פעולה מסוג כלשהוא הוא לא יזכה כלל ללגיטימציה מצד הציבור הרחב, תהיה גם חשדנות רבה כלפי מעשיו, יכולתו ונכונותו. "זה גם יתבטא כנראה בנכונות הולכת ופוחתת של אנשים להתגייס שלא כמו שראינו את האנשים רצים לאוטובוסים להתגייס במלחמה האחרונה". סביר להניח שיותר אנשים ישקלו לרדת מהארץ. כבר עכשיו ניתן לראות כמות אנשים שלא היתה כמותה בארץ המנסים לארגן לעצמם אזרחות זרה למדינה נוספת.
ד"ר לבל אומר שכאשר מחליפים את הממשלה והדמויות המרכיבות אותה בסקרים ניתן לראות כמות גדולה יותר של אנשים המוכנים להתגייס למען מטרות לאומיות, כלומר אם יערך סקר שיישאל האם אתה תומך בממשלה או בעומד בראשה אהוד אולמרט יקבל אחוזים בודדים בלבד, בסביבות שני אחוזי תמיכה "שגם הם עומדים בסימן שאלה". ד"ר לבל מחדד את הענין ומספר שגם שמיר לא היה ראש ממשלה פופולארי אך במדדי הלגיטימציה הציבור ידע שאם הוא מחליט לצאת לפעולה צבאית או ועידת מדריד "אנחנו בידיים טובות". כלומר לא מדובר רק בפרמטר של תמיכה, שכן אם היה מדובר רק בתמיכה ניתן היה להחליף את אולמרט בציפי ליבני או בדמות אחרת מתוך המפלגה.
ד"ר לבל אומר ש"ברק בזמנו אמר שממשלה כזו היא בעיה מכיוון שממשל בתקופה כזו מחפש פריצת דרך ואין לתמוה על כך שאסאד שולח איתותים לישראל כי הוא אוהב ממשלות כושלות בסוף דרכן". מצב כזה הוא מאוד מסוכן לישראל כי מנהיג כושל בסוף דרכו שמאוד רוצה להגיע להישג מדיני הוא הרבה יותר קל לסחיטה, ולכיפוף וגם לא עומד מאחוריו ציבור כך שכל הסכם שייחתם בכזה מצב עלול לפורר את החברה הישראלית.
לא לחינם, אומר ד"ר לבל, הממשלה הסורית תמיד מזכירה לנו שהם רוצים לפתוח את המשא ומתן מהנקודה שבה היא נפסקה שכן אז היה מדובר על משא ומתן בזמן של לחץ כאשר הממשלה היתה מוכנה לוותר על הכל תמורת הסכם.
ד"ר לבל מקווה שבמצב הלא פשוט שישראל נמצאת היום לא ידונו רק בשיפור הצבא והעורף לקראת מלחמה אלא גם בשיפור החברה בכלל. ישנו פרדוקס במצב של עכשיו, מצד אחד הממשלה זוכה לאחוזי הלגיטימציה הנמוכים ביותר אי פעם אך מצד שני, זוהי הממשלה היציבה ביותר שהיתה פה בארץ ואי אפשר להפיל אותה.
סיבה אפשרית למצב זה היא שלרוב "נבחרי הציבור" למעשה אין גב ציבורי- הם מנותקים מהעם, כי הם נבחרו על ידי מינויים אישיים ולא על ידי פריימריז מסודרים (מדובר בשלוש מפלגות גדולות שלא עשו פריימריז על מנת לבחור את נציגיהם: קדימה, ישראל ביתינו וש"ס). סביר להניח שהם לא יהיו איתנו קדנציות נוספות ולכן הם פועלים למען כאן ועכשיו. "זהו מצב פוליטי מאוד קשה שבו כנסת ישראל אינה חייבת דין וחשבון לקהל הישראלי". היום כל הממשלה נוהגת כאלכס גולדפרב שבזמנו תמורת מיצובישי היה מוכן להעביר את הסכם אוסלו ולהצביע עם הממשלה.