ים הקוטב הקפוא נמס בקצב גבוה הרבה יותר ממה שחזו המודולים הממוחשבים האחראיים לתחזיות מזג האויר. ישנה אפשרות, הנראית מוחשית יותר ויותר, שעוד לפני אמצע המאה הנוכחית- הקוטב יעלם לגמרי, כך מזהירים המומחים.
מחקר שפורסם לאחרונה בעיתון מדעי גיאוגרפי מגלה שהקצב האמיתי שבו מצטמצם ים הקרח לעשור במשך 50 השנים האחרונות, הוא למעשה מהיר פי שלוש מאשר ממוצע תחזיות של 18 מודלים שונים לחזוי מזג האויר.
ממצא זה מצביע בצורה הבולטת ביותר על תופעת התחממות כדור הארץ הידועה בשם: אפקט החממה. תופעה זו עלולה לגרום, בסופו של דבר, לעליית טמפרטורת המים של האוקינוסים (יש האומרים עד כדי רתיחה) וכן לעליית מפלס המים בכל העולם, דבר שיוביל להצפות ענק של איזורים הסמוכים לים. מומחים שונים למזג האויר יצאו בקריאה לנסות ולטפל במצב הקטבים.
השינוי המהיר בטמפרטורת הקטבים עלולה להשפיע על צורות חיים רבות הנמצאות כיום באיזורי הקוטב הקרים, בין השאר: דובי הקוטב, אריות הים וכלבי הים. המושב הכלל עולמי לעינייני מזג האויר מציין שלקראת סוף המאה ה- 21 יש לצפות שכל הקוטב יפשיר .
מחקר שנערך על ידי המרכז העולמי למחקר אטמוספרי שבארצות הברית בשיתוף עם המרכז לנתוני שלג וקרח של אוניברסיטת קולוראדו, מציין ש- 18 המודלים שעליהם הסתמכו החישובים באשר להצטמצמות הקרח בקטבים, כבר מזמן אינם רלוונטיים ולכן ישנה אפשרות שהקטבים נמסים בקצב אפילו מואץ יותר מכל תחזית שחורה שפורסמה עד כה, אולי אפילו התקדמות של 30 שנים לעומת התחזיות.
לכן, לפי דעתם, המחקרים שפורסמו עד כה מהווים פרספקטיבה מאוד קונסרבטיבית בנוגע לשינוי בקטבים. ג'וליאן סטרוב, שהוביל את המחקר אומר שיש לצפות אפילו להיעלמות מהירה הרבה יותר של שכבת הקרח בקטבים מאשר פורסם עד כה.
מודל לחיזוי מזג האויר בים הקרח שבקוטב הציע, בספטמבר האחרון, חודש שבו שכבת הקרח היא הקטנה ביותר בשנה, שקצב האובדן של שכבת הקרח לעשור הינה 2.5%. על פי הערכות אחרות המספרים עולים אפילו עד ל- 5.4%.
למרות התחזיות, לאחר שבחנו חוקרים תצלומי לויין של איזורי הקוטב וכן תמונות של משלחות סיור ויומני מסע של משלחות לאיזור, הם גילו קצב אובדן גדול אף יותר, שהגיע עד ל- 7.8% לעשור. יותר מכך, נראה שקצב הפשרת הקרחונים רק עולה עם השנים, והחל משנת 1979 מגיע קצב ההפשרה עד לכ- 9%.
את ההבדלים המשמעותיים שיש בין התחזיות הממוחשבות לבין התוצאות הידניות של המחקרים האחרונים, ניתן לשייך לעובדה שבתחזיות הממוחשבות לא לקחו ברצינות רבה כל כך של השימוש והנוכחות הרבה של חומצה פחמתית באטמוספירה.
המודלים השונים ייחסו, בצורה אופיינית, מחצית מההשפעה ההרסנית על הקרח לגזי החממה ומחצית להשפעה הסביבתית של השתנות מזג האויר בכל העולם, השתנות מחזורית. אבל כעת, רבים מאמינים שאין לחלק את ההשפעה בצורה שווה, אלא שלגזי החממה יש השפעה גדולה בהרבה על הפשרת הקרחונים מאשר מחזוריות מזג האויר בעולם.
בתחילת חודש שעבר פירסמו חוקרי השפעת התחממות כדור הארץ על הקטבים שהשנה הקרח בחורף היה מעט עבה יותר מאשר בשנה שעברה (14.7 מליון קמ"ר לעומת 14.5 קמ"ר), אך לעומת השיא של עובי שכבת הקרח יש עוד מרחק רב (ממוצע של 15.7 מטר הפרש).
לקרח יש השפעה של החזרת 80% מחום השמש, ובכך מהווה גורם מצנן לכדור הארץ, למים יש כושר ספיגה של 95% מהקרינה של השמש. לאור ההצטמקות הגוברת של שכבת הקרח בקטבים, הגדולה בהרבה מהתחזיות, ניתן ללמוד שאפקט החממה רק הולך וגובר.