דאגה בירושלים: קצב הגידול של האוכלוסייה הערבית בירושלים כפול מקצב הגידול של האוכלוסייה היהודית. כך עולה ממחקר של מכון ירושלים לחקר ישראל.
על פי נתוני המחקר אוכלוסיית ירושלים מונה כיום כ- 720,000 נפש מהם 66% יהודים (475,100) ו-34% ערבים (245,000). בשנת 2020 צפוי הפער להצטמצם ל-60% יהודים לעומת 40% ערבים.
נתונים שנאספו ועובדו במכון ירושלים לחקר ישראל מצביעים על כך שבסוף שנת 1967 מנתה אוכלוסיית ירושלים 266,300. מאז היא גדלה בקצב מהיר, ובסוף 2005 היא מנתה 719,900 נפש גידול של 170%.
במהלך ארבעת העשורים שחלפו מ- 1967, גדלה האוכלוסייה הערבית בקצב מהיר יותר מן האוכלוסייה היהודית. האוכלוסייה היהודית גדלה מ-197,700 נפש ב-1967 ל-475,100 נפש ב-2005 ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה מ-68,600 ב-1967 ל-244,800 נפש ב-2005. בתקופה זו גדלה האוכלוסייה היהודית ב-140% ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה ב- 257%. קצב הגידול האיטי יחסית של האוכלוסייה היהודית, גרם לירידה בחלקה בעיר מ- 74% ב-1967 ל-66% ב-2005. במקביל עלה חלקה של האוכלוסייה הערבית מ- 26% ל-34%. תחזית האוכלוסייה בירושלים צופה שאם יימשכו המגמות הדמוגראפיות הללו תמנה אוכלוסיית ירושלים בשנת 2020 958,900 נפש - %60 מהם יהודים ו-40% ערבים. נתונים אלה מעמידים את המציאות בירושלים בסתירה למדיניות הממשלתית המוצהרת מאז איחוד העיר, המצדדת בשמירה על היתרון הדמוגראפי של האוכלוסייה היהודית.
במכון ירושלים לחקר ישראל מגלים כי בעשור האחרון נע הגידול השנתי של האוכלוסייה הערבית בין 3% ל-4%. המשמעות היא שבעשור האחרון גדול קצב הגידול של האוכלוסייה הערבית ביותר מפי שתיים מקצב הגידול של האוכלוסייה היהודית.
השוואה שנתית של קצבי הגידול של שתי האוכלוסיות, מלמדת שרק בשש מתוך 38 השנים שחלפו מ-1967 עד 2005, עלה קצב הגידול של האוכלוסייה היהודית על זה של האוכלוסייה הערבית. היה זה בשנות ה-70 וה-80, כאשר פרויקטים גדולים של בנייה חדשה בשכונות יהודיות הגיעו לשלב האכלוס, ובשנים 1990-1991, כתוצאה מקליטת עולים רבים ממדינות חבר העמים.
במכון מדגישים עוד ומציינים כי יעד גידול האוכלוסייה שנקבע ע"י ממשלת-ישראל לאוכלוסייה יהודית בירושלים לא הושג. בראשית שנות ה-70 נקבע כי האוכלוסייה היהודית אמורה לגדול לפחות ב-3.7% בשנה על-מנת לשמור על יתרון דמוגראפי. בלוח דלעיל ניתן לראות שבפועל הגיע הגידול השנתי הממוצע של האוכלוסייה היהודית בירושלים בארבעת העשורים האחרונים רק ל-2.7%. גידול האוכלוסייה הערבית היה גדול בהרבה, והוא עומד על 3.4% בממוצע שנתי.
על פי נתוני המחקר אוכלוסיית ירושלים מונה כיום כ- 720,000 נפש מהם 66% יהודים (475,100) ו-34% ערבים (245,000). בשנת 2020 צפוי הפער להצטמצם ל-60% יהודים לעומת 40% ערבים.
נתונים שנאספו ועובדו במכון ירושלים לחקר ישראל מצביעים על כך שבסוף שנת 1967 מנתה אוכלוסיית ירושלים 266,300. מאז היא גדלה בקצב מהיר, ובסוף 2005 היא מנתה 719,900 נפש גידול של 170%.
במהלך ארבעת העשורים שחלפו מ- 1967, גדלה האוכלוסייה הערבית בקצב מהיר יותר מן האוכלוסייה היהודית. האוכלוסייה היהודית גדלה מ-197,700 נפש ב-1967 ל-475,100 נפש ב-2005 ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה מ-68,600 ב-1967 ל-244,800 נפש ב-2005. בתקופה זו גדלה האוכלוסייה היהודית ב-140% ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה ב- 257%. קצב הגידול האיטי יחסית של האוכלוסייה היהודית, גרם לירידה בחלקה בעיר מ- 74% ב-1967 ל-66% ב-2005. במקביל עלה חלקה של האוכלוסייה הערבית מ- 26% ל-34%. תחזית האוכלוסייה בירושלים צופה שאם יימשכו המגמות הדמוגראפיות הללו תמנה אוכלוסיית ירושלים בשנת 2020 958,900 נפש - %60 מהם יהודים ו-40% ערבים. נתונים אלה מעמידים את המציאות בירושלים בסתירה למדיניות הממשלתית המוצהרת מאז איחוד העיר, המצדדת בשמירה על היתרון הדמוגראפי של האוכלוסייה היהודית.
במכון ירושלים לחקר ישראל מגלים כי בעשור האחרון נע הגידול השנתי של האוכלוסייה הערבית בין 3% ל-4%. המשמעות היא שבעשור האחרון גדול קצב הגידול של האוכלוסייה הערבית ביותר מפי שתיים מקצב הגידול של האוכלוסייה היהודית.
השוואה שנתית של קצבי הגידול של שתי האוכלוסיות, מלמדת שרק בשש מתוך 38 השנים שחלפו מ-1967 עד 2005, עלה קצב הגידול של האוכלוסייה היהודית על זה של האוכלוסייה הערבית. היה זה בשנות ה-70 וה-80, כאשר פרויקטים גדולים של בנייה חדשה בשכונות יהודיות הגיעו לשלב האכלוס, ובשנים 1990-1991, כתוצאה מקליטת עולים רבים ממדינות חבר העמים.
במכון מדגישים עוד ומציינים כי יעד גידול האוכלוסייה שנקבע ע"י ממשלת-ישראל לאוכלוסייה יהודית בירושלים לא הושג. בראשית שנות ה-70 נקבע כי האוכלוסייה היהודית אמורה לגדול לפחות ב-3.7% בשנה על-מנת לשמור על יתרון דמוגראפי. בלוח דלעיל ניתן לראות שבפועל הגיע הגידול השנתי הממוצע של האוכלוסייה היהודית בירושלים בארבעת העשורים האחרונים רק ל-2.7%. גידול האוכלוסייה הערבית היה גדול בהרבה, והוא עומד על 3.4% בממוצע שנתי.