התרעה חריפה מפני משבר כלכלי עתידי נכללה אתמול בסקירתו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בעת שהופיע לסקירה כלכלית בפני חברי ועדת הכספים. "בעתיד הרחוק יהיה מיתון אצלנו. יהיה רע מאד אם שוב נמצא את עצמנו כמו בשנים 2002- 2003 ללא מימון חיצוני. אי אפשר יהיה לעודד את המשק משום שהשווקים בחו"ל לא יהיו מוכנים לממן את ההוצאות שלנו, כפי שהיה בעבר אצלנו עקב החוב הגדול שהיה אז", הביע חששו הנגיד פישר.
נגיד בנק ישראל הדגיש, במסגרת סקירתו הכלכלית כי "גם השנה תלוי המשך ההצלחה של הכלכלה הישראלית בשלושה גורמים עיקריים: א. ההתפתחויות בכלכלה העולמית, שעליהן אין להם השפעה; ב. המצב הגיאופוליטי, שעליו יש לנו השפעה חלקית; ג. המשך האסטרטגיה הכלכלית שהממשלה הובילה בשנים האחרונות, שעליה יש לנו שליטה מלאה". לדבריו, "המשך האסטרטגיה התקציבית מתמקדת בעיקר בשמירה על גרעון נמוך בתקציב הממשלה, ובדרך זאת, על המשך הורדת משקלו הגבוה של החוב בתמ"ג. כדאי לנו מאד לנצל את השנים הטובות האלה, מבחינה כלכלית, כדי להתמיד במסלול הירידה – עד להגעתו לרמות המקובלות בעולם, כ-60% תמ"ג. המשך הצמצום בנטל החוב בתמ"ג יגביר את חסינותו של המשק מפני זעזועים וכן יפנה מקורות לצרכים חשובים אחרים של המשק".
במקום זה בסקירתו שילב הנגיד פישר את ההתרעה מפני משבר עתידי, כמו המיתון הכלכלי הכבד שהיה בארץ לפני 5 שנים. עוד הדגיש הנגיד פישר, כי לדעתו "רצוי להמשיך ולהשלים את הרפורמות המבניות בתחומי ההפרטה, החינוך, התחרות והתשתית שיתמכו בהמשך של גידול הפריון במשק ובצמיחה". בהקשר זה, הבהיר הנגיד" אני רוצה להדגיש גם את המשך פיתוח התשתית הפיננסית והגברת התחרות בשוק ההון – בפרט בין המוסדות הפעילים מול משקי הבית. זהו תהליך מאד חשוב שיתמוך גם הוא בהמשך הצמיחה". נקודה נוספת לגידול הצמיחה שילב הנגיד בעת שקבע כי "המשך האסטרטגיה המוניטרית, הפועלת להבטחת יציבות מחירים, היא מרכיב בסיסי ביציבות הכלכלית והפיננסית של המשק וכן היא תשתית לצמיחה המתמשכת".
הנגיד סיפר כי על רקע המצב הכלכלי של המשק ועל רקע המצב הפוליטי הוא נשאל בכל פעם שהוא משוחח עם משקיעים מחו"ל את אותה שאלה: "איך ייתכן שמצב המשק כל כך טוב למרות הבעיות במצב הפוליטי?" "התשובה שלי, נחלקת ל-5 פיסקאות: 1. המשק העולמי צומח בקצב מרשים; 2. הממשלה שומרת בהצלחה על משמעת תקציבית; 3. בנק ישראל ממשיך להיות עם היד על הדופק בניסיון להשיג את יעד האינפלציה תוך תמיכה ביציבות פיננסית; 4. במשך 15 השנים האחרונות בנינו במשק מסגרת כלכלית חזקה, במיוחד בתחומי שוק המט"ח והשווקים הפיננסיים; 5. הסקטור העיסקי הוכיח במלחמה שחווינו בקיץ האחרון את יכולתו להמשיך ולתפקד ולעמוד בלוחות הזמנים בנוגע להזמנות מהארץ ומחו"ל – ובכך תרם לעמידות המשק".
בהתייחסו להצטרפותה של ישראל לארגון שלושים המדינות, ה-OECD, ציין הנגיד שבבנק ישראל נמצאים בתהליך עבודה והתקווה שבסופו של דבר ישראל תצטרף לארגון זה ו"וחברות ישראל בארגון תהיה שלב חשוב בשילוב המשק הישראלי בכלכלה העולמית". בהשיבו לשאלות הח"כים, בסיום הדיון, לגבי המדיניות של בנק ישראל לגבי שער החליפין, עקב ירידת הדולר, עימעם את התשובה והדגיש כי הנהגת מדיניות פיסיקלית מרחיבה, תפעל תוך העלאת שיעורי הריבית וחיזוק השקל.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, שקידם את פני נגיד בנק ישראל, הדגיש בפניו, כי "אם יש משהו יציב במדינה זו היא הכלכלה – היא הדבר היחיד שיציב וצריך לשמור עליו – והנגיד מגבש את המהלכים הכלכליים לשמירת המשך היציבות". לכן, מופיע הנגיד בפני ועדת הכספים למסירת המהלכים לשמירת יציבות הכלכלה בישראל.
ח"כ מגלי והבה שאל את נגיד הבנק סטנלי פישר לגבי העסקתם של בני מיעוטים בבנק ישראל וזה השיב כי באחרונה חל גידול משמעותי במספר המשרות מקרב בני המיעוטים בבנק ישראל. הנגיד ציין אף כי בחודשים הקרובים עומדות להיפתח משרות חדשות שיגדילו את מספר המועסקים מקרב בני המיעוטים בבנק ישראל. פישר הסכים לעמדתו של והבה לפיה יש לשמור על שוויון מלא גם במוסד חשוב כמו בנק ישראל.