חברי ועדת וינוגרד, פרופ' רות גביזון ואלוף (מיל') מנחם עינן, הודיעו כי הם מצרים על כך שהוועדה לא השכילה לשמוע חלק מעדויות שלושת הבכירים בדלתיים פתוחות. השניים מסרו כי הם מוחים על כך שהפרוטוקולים פורסמו כעת.
גביזון ועינן מסבירים את מחאתם נגד פרסום העדויות הבוקר "בתצהיר התשובה בעתירה ביקשה וועדת וינוגרד כי יינתן לה לבדוק מחדש את נושא פרסום התמלילים המקוטעים אחרי פרסום הדו"ח החלקי. בית המשפט לא נענה לבקשת הועדה. בעקבות זאת, רוב חברי הוועדה החליטו להודיע לבית המשפט כי הוועדה תפרסם את התמלילים לאחר פרסום הדו"ח החלקי, בעוד ששנינו העדפנו כי בית המשפט עצמו יפסוק וינקוט עמדה לגבי טענותינו. כעת, רצינו להסביר מדוע לא יכולנו להצטרף להודעת הוועדה".
"אנו מכבדים כמובן את החלטת בית המשפט ואת העמדה של רוב חברי הוועדה. איננו יכולים להיות שותפים לה. אנחנו מצטרפים להליך פרסום התמלילים המקוטעים "במחאה", בשל כך שהטענות העקרוניות שהעלתה הוועדה לא קיבלו לדעתנו מענה לגופו של עניין".
"להערכתנו, לא נכון לנהוג בתמלילי עדויות שניתנו בפנינו בדלתיים סגורות כאילו פגיעתם היחידה היא בכך שפרסום תוכן הדברים באופן מפורט עלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, וכי לכן בדיקת הצנזורה מסלקת את הקושי. פרסום קטעי התמלילים מעורר גם סוגיות אחרות וחשובות. קני המידה המופעלים על ידי הצנזורה ומחלקות בטחון המידע אינם נותנים מענה מספיק מבחינתנו לסוגיות המתעוררות בסוגי החומרים הכלולים בתמלילים".
השניים הוסיפו "אנו סבורים, לכן, כי ראוי שבנושאים אלה יתקיים דיון מושכל, שבמסגרתו ישוקללו האינטרסים החשובים בשקיפות ובזכות הציבור לדעת מול אינטרסים כגון:
· ביטחון המדינה במובן הרחב,
· היכולת לקיים דיונים והתייעצויות ללא מורא ובצורה גלויה,
· כיבוד ציפייתם של עדים לכך שדבריהם לא יפורסמו,
· זכויותיהם של עדים ושל מי שעדים דנים בהם ואינם יכולים להגיב.
· יכולתה של וועדת חקירה לצפות כי עדים המופיעים בפניה ידברו בגילוי לב על עמיתיהם, מפקדיהם ופקודיהם.
· היכולת של גופי חקירה לקיים חקירה בלי שתהיה ציפייה כי חומרי החקירה יפורסמו.
"אנו ערים כמובן לכך כי הוראות סודיות וטענות על בטחון המדינה שימשו ומשמשים לא מעט על מנת להסתיר ולהשתיק מידע שראוי לגלותו. הנטייה לעמוד על דרישות של שקיפות ושל חופש מידע היא חיובית וחשובה. יחד עם זאת, אין לאפשר לה לטשטש את החשיבות והחיוניות של חיסיון ושל סודיות במקרים מתאימים. אנו מצרים על כך שהוועדה לא השכילה לקיים חלק משמיעת העדים בדלתיים פתוחות. יחד עם זאת, איננו סבורים כי בדיעבד נכון היה לחייב אותנו לעסוק בעריכתם ובקיטועם של תמלילי עדויות שניתנו בדלתיים סגורות".
"הטיעון כי הדברים ממילא כבר ידועים תרם לעובדה שמחאתנו על פרסום התמלילים לא היתה חריפה יותר. אולם מציאות זו גרועה בעינינו ואנו סבורים כי יש ללחום נגדה. בנוסף, אין דומה מה שהודלף לעיתון או נכלל בספר למה שנאמר בעדויות בפני הוועדה שחומרים סודיים היו זמינים לה בצורה שיטתית".
"איננו רוצים כי ייווצר מצב שבו ישראל לא תוכל בעתיד להקים וועדה שתחקור את מלחמותיה שכן חקירה כזו תחייב כמעט בהכרח פגיעה באינטרסים חיוניים של המדינה. דווקא מי שהרצון לחקור באומץ ולהפיק לקחים - מערכתיים ואישיים - נמצא בלב מעייניו - צריך לדאוג גם לכך שהליכים כאלה לא יפגעו שלא לצורך באינטרסים חיוניים של המדינה", נכתב בהודעת השניים.