"אין זבנג וגמרנו בסוגיית הקסאם", כך קובע פרופ' עוזי ארד ביומן ערוץ 7 ומוסיף עם זאת ש"ישראל לא יכולה להשלים עם מצב של טפטוף קסאמים על עריה".
"התכלית האסטרטגית שאין להתפשר עליה היא שלדבר הזה יהיה קץ", קובע ארד. "איך עושים את זה בעקיפין או ישירות זה על סדר יומה של הממשלה". עם זאת סבור ארד כי "משרשת לה הכרה שנגזר עלינו לחיות כמדינה שאויביה יכולים לירות עליה רקטות ואנחנו צריכים לקבל זאת בשתיקה. אסור לנו לקבל את זה. זה בלתי נסבל. אף מדינה לא הייתה מוכנה לקבל מצב כזה. הירי הזה הוא כמו חלודה שאוכלת בעצם זכות קיומינו כאן כמדינה".
ההנהגה לא ממצה את האפשרויות. אני לא בטוח שהממשלה ממציבה את מנעת הירי כמטרה. צריך לחשוב בצורה מגוונת ויצירתית יותר. למשל, אין סיבה שישראל אפילו תהרהר בנושאי ההקלות לפלשתינאים כל עוד נמשך הטפטוף הזה.
לדבריו "ההנהגה לא ממצה את האפשרויות. אני לא בטוח שהממשלה ממציבה את מנעת הירי כמטרה. צריך לחשוב בצורה מגוונת ויצירתית יותר. למשל, אין סיבה שישראל אפילו תהרהר בנושאי ההקלות לפלשתינאים כל עוד נמשך הטפטוף הזה. לטפטוף הזה צריך להיות מחיר כבד. ההנהגה הפלשתינית צריכה להיות אחראית לכך. רק אחרי שיבדקו כל המהלכים האפשריים יהיה קץ לירי".
ארד מוסיף ומציין כי בפני הנהגת ישראל קיימות גם "אופציות יותר מתוחכמות מכיבוש מחודש. לדוגמה פגיעה בכל הנושאים באחריות למציאות הנוכחית. הלחימה צריכה להיות שוטפת, נקודתית ותכליתית. זה לא נעשה בגלל תכתיבים עצמאיים שאנחנו נותנים לעצמנו".
בהתייחסו למסקנות דו"ח וינוגרד אומר פרופ' ארד כי הדו"ח משפיע על ההנהגה גם בשאלת היחס לירי מעזה אולם זאת בצורות ובאופנים שונים "ולעיתים בצורות מנוגדות אצל גורמים שונים. אבל בוא נניח את הדו"ח הצידה ונבדוק שאלות פשוטות. האם זה מתקבל על הדעת שכוח שנמצא במרחק יריקה מאיתנו יורה לעברנו רקטות באין מפריע? כל המאמצים צריכים להיות מופנים למניעת הירי הזה. אני לא רואה את ראש הממשלה מבהיר שהוא כיסה את כל הדרכים להתמודדות עם הנושא. להיפך, אני רואה תחושה של השלמה כמו עם תאונות הדרכים".
"דו"ח וינוגרד ביקש מהציבור בתהליכים הדמוקרטיים שיש בידו ליישם את המסקנות שהוא הגיע אליהם. אין חמור מדו"ח וינוגרד. הביטויים חריפים מאוד. הממשלה לא מסיקה מסקנות ולכן יש לצפות שהתהליך הדמוקרטי יוביל לחילופי הנהגה כמו בחברות עסקיות בהן ההנהלה כושלת ומחליפים את ההנהגה". עם זאת אמר ארד כי "הדמוקרטיה היא לא תהליך מושלם. יש פער בין המסקנות הברורות של הוועדה לבין ההכרח ליישום המסקנות. מצערת העובדה שאותם אנשים שנושאים באחריות בגלל חוסר ניסיון וכשלים עודם נמצאים שם. אין פתרון אחר ולכן חוץ ממחאה יש רק לקוות שההנהגה תישא באחריות ולבצע את המתבקש ממנה, כך שהציבור תקבל את ההנהגה שהוא ראוי לה. וראוי שהדבר יתרחש דחוף ככל הניתן".
לשאלת המראיין עוזי ברוך אומר ארד כי לא ניתן לראות בדו"ח וינוגרד עילה לחשש ממשלתי מפעילות צבאית שתוביל לועדת הבדיקה הבאה. "דו"ח וינוגרד לא אומר מתי לצאת למלחמה ומתי לא, אלא מציב את אמות המידה שעל ההנהגה לקחת בחשבון בשעת היציאה למלחמה: הימנעות מפזיזות, התמצאות הנוגעים בדבר, שיקול דעת, מקצועיות, אחריות וממלכתיות. הדו"ח לא קובע מתי לצאת למלחמה או מתי לצאת ליוזמות שלום".
"התכלית האסטרטגית שאין להתפשר עליה היא שלדבר הזה יהיה קץ", קובע ארד. "איך עושים את זה בעקיפין או ישירות זה על סדר יומה של הממשלה". עם זאת סבור ארד כי "משרשת לה הכרה שנגזר עלינו לחיות כמדינה שאויביה יכולים לירות עליה רקטות ואנחנו צריכים לקבל זאת בשתיקה. אסור לנו לקבל את זה. זה בלתי נסבל. אף מדינה לא הייתה מוכנה לקבל מצב כזה. הירי הזה הוא כמו חלודה שאוכלת בעצם זכות קיומינו כאן כמדינה".
ההנהגה לא ממצה את האפשרויות. אני לא בטוח שהממשלה ממציבה את מנעת הירי כמטרה. צריך לחשוב בצורה מגוונת ויצירתית יותר. למשל, אין סיבה שישראל אפילו תהרהר בנושאי ההקלות לפלשתינאים כל עוד נמשך הטפטוף הזה.
לדבריו "ההנהגה לא ממצה את האפשרויות. אני לא בטוח שהממשלה ממציבה את מנעת הירי כמטרה. צריך לחשוב בצורה מגוונת ויצירתית יותר. למשל, אין סיבה שישראל אפילו תהרהר בנושאי ההקלות לפלשתינאים כל עוד נמשך הטפטוף הזה. לטפטוף הזה צריך להיות מחיר כבד. ההנהגה הפלשתינית צריכה להיות אחראית לכך. רק אחרי שיבדקו כל המהלכים האפשריים יהיה קץ לירי".
ארד מוסיף ומציין כי בפני הנהגת ישראל קיימות גם "אופציות יותר מתוחכמות מכיבוש מחודש. לדוגמה פגיעה בכל הנושאים באחריות למציאות הנוכחית. הלחימה צריכה להיות שוטפת, נקודתית ותכליתית. זה לא נעשה בגלל תכתיבים עצמאיים שאנחנו נותנים לעצמנו".
בהתייחסו למסקנות דו"ח וינוגרד אומר פרופ' ארד כי הדו"ח משפיע על ההנהגה גם בשאלת היחס לירי מעזה אולם זאת בצורות ובאופנים שונים "ולעיתים בצורות מנוגדות אצל גורמים שונים. אבל בוא נניח את הדו"ח הצידה ונבדוק שאלות פשוטות. האם זה מתקבל על הדעת שכוח שנמצא במרחק יריקה מאיתנו יורה לעברנו רקטות באין מפריע? כל המאמצים צריכים להיות מופנים למניעת הירי הזה. אני לא רואה את ראש הממשלה מבהיר שהוא כיסה את כל הדרכים להתמודדות עם הנושא. להיפך, אני רואה תחושה של השלמה כמו עם תאונות הדרכים".
"דו"ח וינוגרד ביקש מהציבור בתהליכים הדמוקרטיים שיש בידו ליישם את המסקנות שהוא הגיע אליהם. אין חמור מדו"ח וינוגרד. הביטויים חריפים מאוד. הממשלה לא מסיקה מסקנות ולכן יש לצפות שהתהליך הדמוקרטי יוביל לחילופי הנהגה כמו בחברות עסקיות בהן ההנהלה כושלת ומחליפים את ההנהגה". עם זאת אמר ארד כי "הדמוקרטיה היא לא תהליך מושלם. יש פער בין המסקנות הברורות של הוועדה לבין ההכרח ליישום המסקנות. מצערת העובדה שאותם אנשים שנושאים באחריות בגלל חוסר ניסיון וכשלים עודם נמצאים שם. אין פתרון אחר ולכן חוץ ממחאה יש רק לקוות שההנהגה תישא באחריות ולבצע את המתבקש ממנה, כך שהציבור תקבל את ההנהגה שהוא ראוי לה. וראוי שהדבר יתרחש דחוף ככל הניתן".
לשאלת המראיין עוזי ברוך אומר ארד כי לא ניתן לראות בדו"ח וינוגרד עילה לחשש ממשלתי מפעילות צבאית שתוביל לועדת הבדיקה הבאה. "דו"ח וינוגרד לא אומר מתי לצאת למלחמה ומתי לא, אלא מציב את אמות המידה שעל ההנהגה לקחת בחשבון בשעת היציאה למלחמה: הימנעות מפזיזות, התמצאות הנוגעים בדבר, שיקול דעת, מקצועיות, אחריות וממלכתיות. הדו"ח לא קובע מתי לצאת למלחמה או מתי לצאת ליוזמות שלום".