הממשלה דנה בישיבתה היום בתוכנית לעידוד הצמיחה הכלכלית בירושלים; הממשלה החליטה בהמשך להחלטתה מחודש יוני 2005בדבר התוכנית לעידוד הצמיחה הכלכלית בירושלים:
• להוסיף לתקציב התוכנית בשנים 2008-2012 סך של 5 מליון ₪ בשנה, באופן שתקציב התוכנית בשנים אלו יעמוד על 40 מליון ₪ בשנה.
• בשנת 2008 יהיה התקציב ממקורות משרד האוצר. על מקורות התקציב לתוספת האמורה בשנים 2009-2012 יוחלט בתאום בין מנכ"ל משרד רה"מ והממונה על התקציבים.
• בשנת 2008 תשמש תוספת תקציבית זו, בסך 5 מליון ₪, לביצוע פרוייקט שיקום אזור התעשייה עטרות, בהתאם לתוכנית שתאושר על ידי ועדת ההיגוי שהוקמה על פי החלטה מס' 3696 ובכפוף להקצאת סכום נוסף לפרוייקט, בגובה 5 מליון ₪, לפחות על ידי עיריית ירושלים.
בהודעת הממשלה נמסר כי "אזור התעשייה עטרות הוא בעל חשיבות רבה מאוד בעיר מבחינת התעשייה המסורתית, שאין לה פתרונות בהיקף משמעותי באזורי התעשייה האחרים בעיר. מאז שנת 2001, עקב בעיות נגישות ובעיות ביטחון הלך האזור ודעך. מפעלים רבים עזבו ואף מפעל נוסף לא עבר לאזור זה עד לאחרונה.
בשנתיים האחרונות, מאז פתיחת כביש "בגין" צפון החלה מסתמנת באזור התאוששות. העירייה, יחד עם הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד התמ"ת, החלו בסדרת מהלכים אשר מובילים להתעוררות משמעותית של הביקוש באזור התעשייה. עם זאת, על מנת לחזק את הביקוש לאזור התעשייה, יש לבצע שדרוג משמעותי של האזור ותשתיותיו. חיזוק האזור והמשך אכלוסו ישפיע באופן חיובי על היצע מקומות העבודה במגזר התעשייה בירושלים. מגזר התעשייה בירושלים קטן, ביחס לממוצע הארצי, וצעדים אלו ישפרו את כושר התחרות של העיר בתחום התעשייה".
במשרד רה"מ מציינים כי בעטרות קיימים מאות דונמים לתעשייה, חלקם המשמעותי שווק למפעלים, אשר לא בנו כלל או לא השלימו את הבניה. רשימת המגרשים הפנויים קצרה מהביקוש שהחל להתעורר לאחרונה. בנוסף יש עוד כמאה דונם הנמצאים כיום בתכנון מפורט לקראת פיתוח ושיווק, בתיאום ובמימון התמ"ת. חשוב לאפשר ניצול נכון של חלון ההזדמנויות של גל הביקושים הנוכחי, ולהפגיש אותו עם היצע משופר, שיאפשר את חיזוק התעשייה בעיר.
כתבנו מציין כי בעבר הזהרו התעשיינים בירושלים ובעלי העסקים מפני סגירה מוחלטת של אזור התעשייה והפקרתו לפלסטינים. רן טוטנאור, יו”ר התאחדות התעשיינים בירושלים, אמר בעבר כי מצד אחד עיריית ירושלים רוצה כי תגיע אליה תעשייה ומצד שני לא עוזרת למפעלים וליזמים הקיימים בשטחה להתפתח. הוא הוסיף כי מפעלים רבים עזבו את ירושלים: טבע, נוריאל-מפעל לנעליים על סף עזיבה, מפעל מסוקים-על סף עזיבה, פרג-על סף עזיבה. כל זאת משום שעירית ירושלים מסרבת לאכוף את חוק העזר העירוני במקום.
איש העסקים ניר ברקת, חבר מועצת עיריית ירושלים, אמר אף הוא בעבר כי חברות הביטוח לא מוכנות לבטח את האזור כיוון שהאזור איננו מאובטח דיו ומהווה סכנה לחיי אדם, והבנקים מסרבים לתת הלוואות שכן הנכסים אינם שווים דבר. "חייבת להיות יוזמה עירונית שתציע לממשלה הצעות לפתרון הבעיה ויש לייעד כספים המגיעים לעירייה ליעד לאומי שהעירייה לא מסוגלת להתמודד איתו", אמר.