לרגל יום ירושלים מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים שונים על העיר ירושלים: ירושלים, עיר הבירה, היא העיר הגדולה בישראל, הן מבחינת שטח השיפוט שלה (126 אלף דונם) והן מבחינת מספר התושבים המתגוררים בה. בסוף שנת 2006 מנתה אוכלוסיית ירושלים כ- 732.1 אלף תושבים. 469.4 אלף יהודים (64%) , 239.1 אלף מוסלמים ( 32%) 14.7 אלף נוצרים (2%) ו- 8.7 אלף (1%) שאינם מסווגים לפי דת.
בשנת 1948 מנתה אוכלוסיית העיר 83,984 נפש. ירושלים הפכה לעיר הגדולה בישראל בשנת 1975, וזאת בעיקר הודות לריבוי הטבעי הגבוה. בשנת 1967, איחוד החלק המערבי של העיר עם החלק המזרחי הגדיל את אוכלוסיית העיר ל- 266,300 נפש (בחודש יוני 1967). איחוד העיר הביא תוספת אוכלוסייה של כ- 66,000 נפש אשר התגוררה במזרח ירושלים. מתוכם כ- 53,800 מוסלמים (כ- 20% מאוכלוסיית העיר דאז) וכ- 11,000 נוצרים (כ- 4%).
במשך ארבעים השנים שעברו מאז איחודה של העיר, גדלה אוכלוסייתה פי 2.75 (תוספת של כ- 463,400 נפש). קצב גידול האוכלוסייה השנתי הממוצע בעיר, בין השנים 1967 ל- 2006, עמד על 2.6%, שהוא קצב גבוה במעט מהממוצע הארצי - 2.4%.
האוכלוסייה הערבית בירושלים לפי סוג אזרחות בסוף 2005, כ- 93% מהאוכלוסייה הערבית בעיר היו במעמד של תושב קבע (כ- 3% מהם קיבלו מעמד זה באמצעות תהליך איחוד משפחות), כ- 5% מהאוכלוסייה הערבית בירושלים הם במעמד אזרח (מתוכם 12% קיבלו מעמד זה בתהליך התאזרחות) ועוד 2% שמעמדם טעון בירור.
מבנה הגילים בירושלים
למעלה משליש (35%) מאוכלוסיית ירושלים הם ילדים מתחת לגיל 15, יותר משיעור הילדים באוכלוסייה הארצית (28%). בארבע הערים הנוספות שמונות מעל 200,000 תושבים, חלקם של הילדים הוא: בתל אביב – יפו ובחיפה 17% (מחצית מחלקם בירושלים), בראשון לציון 22% ובאשדוד 28%.
חלקם של בני 65 ומעלה מכלל תושבי ירושלים (8%) נמוך מהממוצע הארצי (10%), וכחצי מחלקם של הקשישים בתל אביב –יפו ובחיפה. בראשון לציון חלקם הוא 10% ובאשדוד 12%. הגיל החציוני של אוכלוסיית ירושלים עמד על 23.2 שנים לעומת 28.4 שנים בקרב סך האוכלוסייה הארצית.
בירושלים ריכוז גבוה של אוכלוסייה יהודית חרדית ואוכלוסייה ערבית, אוכלוסיות אלה בעלות שיעורי ילודה גבוהים לעומת הממוצע הארצי. דבר המאפיין את אוכלוסיית העיר כצעירה יחסית לאורך שנים. באוכלוסייה הערבית בירושלים, גדול חלקם של הילדים – כ- 42%, וקטן חלקם של בני 65 ומעלה – 3%. באוכלוסייה היהודית בירושלים אחוז הילדים הוא 31% ובני 65 ומעלה מהווים - 11%.
גידול האוכלוסייה בעיר
במהלך שנת 2006 בדומה לשנה הקודמת, גדלה אוכלוסיית ירושלים בלמעלה מ 12,000 נפש, גידול של 1.7%. מעט נמוך מהממוצע הארצי (1.8%), וגבוה מזה שנרשם בראשון לציון (1.3%) ובתל אביב –יפו (1.5%) ובחיפה האוכלוסייה כלל לא גדלה בשנה זו.
מקורות גידול האוכלוסייה העיקריים בירושלים הם: ריבוי טבעי גבוה (מספר לידות פחות מספר הפטירות) שהתבטא בתוספת של כ- 16,400 נפש לאוכלוסיית העיר בשנת 2006, אשר ממותנת ע"י מאזן שלילי של הגירה פנימית, כלומר מספר העוזבים את העיר (כ- 17,300 נפש) גבוה ממספר הנכנסים אליה (כ- 10,900 נפש) מיישובים אחרים. שאר הגידול נובע ממאזן הגירה בין לאומית (מספר הנכנסים לארץ פחות מספר היוצאים ממנה).
ריבוי טבעי ופריון - במהלך שנת 2006 נולדו לתושבי העיר כ- 19,600 תינוקות . מתוכם, 19,100 נולדו בבתי חולים בירושלים.11,900 תינוקות נולדו לתושבות ירושלים היהודיות ו- 7,300 לתושבי ירושלים המוסלמיות (והיתר לנשים נוצריות, דרוזיות ונשים ללא סיווג דת). 13% מכלל התינוקות שנולדו בישראל במהלך שנה זו הם "ירושלמים". עפ"י נתוני 2005 שיעור הפריון הכולל (מספר לידות ממוצע לאישה לאורך חייה) של הנשים בירושלים עומד על כמעט 4 ילדים בממוצע לאישה (3.82). שיעור זה גבוה מהממוצע הארצי (2.84) והוא כפול בהשוואה לתל אביב-יפו (1.93), חיפה (1.86) וראשון לציון (1.93). שיעור הפריון הכולל של נשים יהודיות בשנת 2005 בירושלים עמד על כ- 3.87 ילדים בממוצע לאישה, נתון זה גבוה יחסית לממוצע ארצי של יהודיות - 2.69. מספר הילדים הממוצע של הנשים המוסלמיות בירושלים היה 4.06 – נתון דומה בהשוואה לממוצע ארצי של המוסלמיות שעמד על 4.03 ילדים בשנת 2005.
השתקעות ראשונה של עולים בירושלים- במהלך שנת 2006 השתקעו בירושלים כ- 2,488 עולים חדשים שהם 13% מכלל העולים החדשים שהגיעו לישראל בשנה זו. מתוכם, 794 עולים מארה"ב, 571 מצרפת, 349 עולים מבריה"מ לשעבר ו- 211 עולים מאנגליה. בשנים האחרונות מסתמנת ירידה בחלקם של העולים מבריה"מ לשעבר המשתקעים בעיר, לעומת עלייה בחלקם של עולי ארצות הברית וצרפת.
בירושלים כ-185 אלף משקי בית – 9% מכלל משקי הבית בישראל. משק בית ירושלמי מונה בממוצע כמעט ארבע נפשות (3.8 נפשות בהשוואה ל- 3.3 נפשות בממוצע הארצי), והוא גדול ממשקי הבית בערים הגדולות האחרות: אשדוד (3.4 נפשות בממוצע), ראשון לציון (3.2), חיפה (2.6) ותל אביב-יפו (2.3).
ממוצע הנפשות לחדר ב-2006 עמד בירושלים על 0.96 נפשות לחדר, 0.74 בתל אביב-יפו, 0.74 בחיפה, 0.82 בראשון לציון ו-0.94 באשדוד (הממוצע הארצי עמד על 0.84). ב-1996 ממוצע הנפשות לחדר בירושלים היה 1.06 נפשות לחדר, לעומת 0.84 בחיפה ו-0.87 בתל אביב יפו (הממוצע הארצי עמד על 0.97).
מאזן הגירה פנימית – בשנים האחרונות עזבו את ירושלים בממוצע מדי שנה כ- 6,000 תושבים יותר מאשר נכנסו לגור בה. כאמור, במהלך שנת 2006 נכנסו לירושלים כ- 10,900 תושבים מיישובים אחרים, ואילו מספר התושבים שעזבו את העיר נאמד בכ-17,300 תושבים, קרוב למחציתם צעירים בני 20-34.
עבודה
בשנת 2006 היו 69.3% ממשקי הבית בירושלים עם מועסקים, לעומת 74.1% בממוצע הארצי. באוכלוסייה היהודית בירושלים היו 68.5% ממשקי הבית עם מועסקים, ובאוכלוסייה הערבית – 71%.
אחוז השייכים לכוח העבודה האזרחי בירושלים ב-2006 היה 45.2% (לעומת 48.6% בשנת 1996) בעוד הממוצע הארצי הינו 55.6% (53.5% בשנת 1996).
באוכלוסייה היהודית בירושלים הגיע אחוז השייכים לכוח העבודה האזרחי בשנת 2006 ל-49.5% (לעומת 53.3% בשנת 1996) וזאת בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בכלל הארץ שעמדה על 58.5% (55.9% בשנת 1996). באוכלוסייה הערבית היה אחוז השייכים לכוח העבודה בירושלים 34.8% (39.6% באוכלוסייה הערבית בכלל הארץ).
אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בשנת 2006 הגיע ל- 9.4% (6.8% בשנת 1996) וזאת לעומת הרמה הארצית שעמדה על 8.4% (6.7% בשנת 1996). אחוז הבלתי מועסקים ב-2006 היה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים -8.7% (5.5% בשנת 1996). בקרב האוכלוסייה היהודית בכלל הארץ עמד אחוז הבלתי מועסקים על 8% (% 6.8 בשבת 1996). ואחוז הבלתי מועסקים בקרוב האוכלוסייה הערבית היה 12.1% (11.5% בכלל הארץ).
מועסקים בירושלים:
בשנת 2006 מתוך 233 אלף מועסקים העובדים בירושלים 18% עובדים בענף החינוך, 12.6% בשירותים עסקיים, 12% בשירותי בריאות רווחה וסעד ו-10.6% במסחר ותיקון כלי רכב. ב-1996 מתוך 198 אלף המועסקים שעבדו בירושלים, עבדו 15% בענף החינוך, 11.8% בשירותי בריאות רווחה וסעד, 11.5% במינהל ציבורי ו-11.1% במסחר ותיקון כלי רכב.
90% מהמועסקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם, לעומת 76% מתושבי חיפה 68% מתושבי תל-אביב-יפו, 62% מתושבי אשדוד ו-38% מתושבי ראשון לציון. ב-1996 94% מהמועסקים תושבי ירושלים עבדו ביישוב מגוריהם, לעומת 83% מתושבי חיפה 76% מתושבי תל-אביב-יפו.
ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית בירושלים הגיעה ל- 10,911 ₪ ולנפש: 2,834 ₪. 17.4% מכלל ההוצאות של משקי הבית בירושלים הן על מזון.
בעלות על מוצרים בני קיימה:
טלוויזיה – ל- 76.9% ממשקי הבית בירושלים יש טלוויזיה, לעומת 91.5% ממשקי הבית בממוצע הארצי.
כמו כן רק לכ- 40% ממשקי הבית בירושלים מנוי לטלווזיה בכבלים ובלווין , בהשוואה לכ- 70% ממשקי הבית בממוצע הארצי.
מחשב - אחוז הבעלות על מחשב במשקי בית בירושלים ובכלל משקי הבית בישראל כ- 60% (59.4% ו-62.4%, בהתאמה).
בירושלים 34% ממשקי הבית מנויים לאינטרנט.
ל-50% ממשקי הבית בירושלים עומדת מכונית לרשותם.
תעשייה בירושלים בחודשים דצמבר 2006-פברואר 2007:
בשנת 2006 גדל מספר משרות שכיר במפעלי תעשייה בירושלים ב- 2%, בהשוואה לשנת 2005. בכלל התעשייה בארץ גדל מספר משרות ב- 3%. קרוב ל-25% מהמשרות בתעשייה בירושלים נמצאות בענפי טכנולוגיה עלית. פדיון במחירים שוטפים של מפעלי תעשייה בירושלים בשנת 2006 עלה ב- 16%, לעומת עליה של 14% בכלל תעשייה. פדיון ענפי טכנולוגיה עלית בירושלים מהווה כ- 50% מהפדיון התעשייתי בעיר. השכר למשרת שכיר במפעלי תעשייה בירושלים היה בשנת 2006 - 101 אלף ₪, לעומת 123 אלף ₪ בכלל התעשייה.
חינוך:
בתשס"ה למדו בכיתות י"ב בחינוך העברי כ- 7,700 תלמידים שהתגוררו בירושלים. רק כמחציתם – 53% ניגשו לבחינות הבגרות משום שחלק ניכר מהתלמידים בעיר לומדים במסגרת הפיקוח החרדי שבדרך כלל אינו נוהג להגיש את תלמידיו לבגרות, בשל כך אחוז הזכאים לבגרות בירושלים הגיע ל- 35% מבין כלל תלמידי י"ב. אולם מבין הניגשים לבגרות, דמה שיעור הזכאים לבגרות בעיר לממוצע הארצי בחינוך העברי: 66% בהשוואה ל- 67% בהתאמה, ואילו אחוז הזכאים בעלי תעודת בגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות היה גבוה בירושלים והגיע ל-90% בהשוואה ל-87% בכלל החינוך העברי.
נתונים מתוך הסקר חברתי 2006
בשנת 2006 בקרב האוכלוסייה בירושלים בני 20 ומעלה:
87% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בירושלים, בני 20 ומעלה, מרוצים או מרוצים מאוד מחייהם (תרשים 4) בהשוואה ל-83% בכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. שיעור שביעות הרצון בקרב הנשים גבוה מזה של הגברים (88% לעומת 85%). מגמה זו שונה מהמגמה בכלל האוכלוסייה, בה שיעור שביעות הרצון של הנשים נמוך משיעור שביעות הרצון של הגברים. 88% מהיהודים מרוצים מחייהם, לעומת 84% מהערבים. שיעור שביעות הרצון בקרב החרדים בירושלים הוא 99.5%, לעומת 97% אצל החרדים בכלל האוכלוסייה הבוגרת ישראל.
57% מהאוכלוסייה הבוגרת בירושלים מגלים אופטימיות לגבי העתיד וחושבים שבשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר, שיעור זה גבוה מהשיעור בכלל האוכלוסייה, 52% . נשים אופטימיות יותר מגברים, 59% לעומת 55% וערבים אופטימיים יותר מיהודים (64% לעומת 54%).
76% מהאוכלוסייה הבוגרת בירושלים מרוצים באופן כללי מאזור המגורים שלהם, 70% מרגישים בטוחים בהליכה לבדם בלילה באזור מגוריהם, 44% מרוצים מהתחבורה הציבורית ו-41% שבעי רצון מרמת הניקיון. 35% דיווחו כי זיהום האוויר באזור מגוריהם מפריע או מפריע להם מאוד.
מידת הדתיות : 30% מבני ה-20 ומעלה באוכלוסייה היהודית, בירושלים, מגדירים עצמם כ"חרדים", 14% "דתיים" ,13% "מסורתיים-דתיים", 21% "מסורתיים-לא דתיים", ו-22% מגדירים עצמם כ"לא דתיים, חילוניים". (שיעורים אלו שונים מהשיעורים באוכלוסייה, בה מידת הדתיות מתפלגת: 7%, 10%, 14%, 25% ו- 44% בהתאמה).
58% מבני דתות אחרות בני 20 ומעלה, בירושלים, מגדירים עצמם כ"דתיים מאוד" או "דתיים", 26% "לא כל כך דתיים", ו-16% מגדירים עצמם כ"לא דתיים". (שיעורים אלו שונים מהשיעורים באוכלוסייה, בה מידת הדתיות מתפלגת: 50%, 25% ו-25% בהתאמה).