ביום עיון בנושא רצח העם הארמני והדחקתו התודעתית שנערך בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה לציון 92 שנים לרצח הארמנים, הזהיר יוסי שריד, ח"כ ושר החינוך לשעבר, כי דפוס התנהגות של הכחשת כל רצח עם שמתרחש ברחבי העולם, ובתוכו גם רצח העם הארמני, מכשיר את הקרקע להתרחשותם של עוד מקרי רצח עם. לדבריו, "גם בימים אלה, בזמן שמתרחש רצח עם בדראפור, הקהילה הבינלאומית, ובראשה ארה"ב, לא נוקפות אצבע על מנת להתערב".
ההתעסקות ברצח העם הארמני היא לא רק עניינם של ההיסטוריונים, אלא בעיקר צריכה להיות עיסוקם של המדינאים, מתוך דאגה לעתיד. היטלר, לפני שהתחילה מכונת ההשמדה הנאצית לפעול, אמר לתומכיו "מי זוכר היום את מה שעשו לארמנים?
שריד ציין כי העולם התערב והוכיח את עצמו בבוסניה ובקוסובו, אולם העולם בדרך כלל שותק ולא מתערב במקרי ג'נוסייד המתרחשים באזורים בעלי אינטרס, דוגמת רצח העם שבוצע בצ'צ'ניה, ללא התערבותן של מדינות המערב. "העם היהודי הלין ועדיין מתלונן, שהעולם עמד מנגד בזמן שהתרחשה שואת היהודים, וכאשר העולם אומר את דברו, הדיבור, כמו גם השתיקה, הם מאד סלקטיביים".
בעניין רצח העם שהתרחש ברואנדה, שריד אמר כי גם שם התרחש ג'נוסייד באין מפריע, ורמז כי יש ביסוס לסברה לפיה מדינות רבות מעורבות בו, ולא רק בביטוי של חוסר התערבות ועמידה מנגד.
שריד קרא למדינאים לגלות אחריות בכל מה שקשור לעיסוק בנושא רצח העם. "ההתעסקות ברצח העם הארמני היא לא רק עניינם של ההיסטוריונים, אלא בעיקר צריכה להיות עיסוקם של המדינאים, מתוך דאגה לעתיד. היטלר, לפני שהתחילה מכונת ההשמדה הנאצית לפעול, אמר לתומכיו "מי זוכר היום את מה שעשו לארמנים?", אמר.
לגבי יחסה של מדינת ישראל לג'נוסייד הארמני, שריד אמר כי ניתן היה לצפות ממדינה שהעם שלה עבר שואה, שתנהג אחרת מכפי שנוהגים עמים אחרים, אולם יחסה של ישראל בעיקר במקרה של ההתעלמות מהג'נוסייד הארמני, חושף את ישראל בפן מכוער ביותר. בהשוואה, שריד ציין כי בצרפת נחקק חוק לפיו הכחשת השואה הארמנית נחשבת לעבירה פלילית.
שריד סיים בקריאה לשילוב לימודי ג'נוסייד במערכת החינוך: "רצח עם מתואר כמאורע גלקטי- 'לא היה ולא יהיה', אם כך: מהו הלקח? החשיבות להכנסת לימודי ג'נוסייד למערכת החינוך היא רבה, בעיקר כדי להראות שעל ציר הזמן, הג'נוסייד זהו מאורע חוזר ולא חד פעמי".
ההתעסקות ברצח העם הארמני היא לא רק עניינם של ההיסטוריונים, אלא בעיקר צריכה להיות עיסוקם של המדינאים, מתוך דאגה לעתיד. היטלר, לפני שהתחילה מכונת ההשמדה הנאצית לפעול, אמר לתומכיו "מי זוכר היום את מה שעשו לארמנים?
שריד ציין כי העולם התערב והוכיח את עצמו בבוסניה ובקוסובו, אולם העולם בדרך כלל שותק ולא מתערב במקרי ג'נוסייד המתרחשים באזורים בעלי אינטרס, דוגמת רצח העם שבוצע בצ'צ'ניה, ללא התערבותן של מדינות המערב. "העם היהודי הלין ועדיין מתלונן, שהעולם עמד מנגד בזמן שהתרחשה שואת היהודים, וכאשר העולם אומר את דברו, הדיבור, כמו גם השתיקה, הם מאד סלקטיביים".
בעניין רצח העם שהתרחש ברואנדה, שריד אמר כי גם שם התרחש ג'נוסייד באין מפריע, ורמז כי יש ביסוס לסברה לפיה מדינות רבות מעורבות בו, ולא רק בביטוי של חוסר התערבות ועמידה מנגד.
שריד קרא למדינאים לגלות אחריות בכל מה שקשור לעיסוק בנושא רצח העם. "ההתעסקות ברצח העם הארמני היא לא רק עניינם של ההיסטוריונים, אלא בעיקר צריכה להיות עיסוקם של המדינאים, מתוך דאגה לעתיד. היטלר, לפני שהתחילה מכונת ההשמדה הנאצית לפעול, אמר לתומכיו "מי זוכר היום את מה שעשו לארמנים?", אמר.
לגבי יחסה של מדינת ישראל לג'נוסייד הארמני, שריד אמר כי ניתן היה לצפות ממדינה שהעם שלה עבר שואה, שתנהג אחרת מכפי שנוהגים עמים אחרים, אולם יחסה של ישראל בעיקר במקרה של ההתעלמות מהג'נוסייד הארמני, חושף את ישראל בפן מכוער ביותר. בהשוואה, שריד ציין כי בצרפת נחקק חוק לפיו הכחשת השואה הארמנית נחשבת לעבירה פלילית.
שריד סיים בקריאה לשילוב לימודי ג'נוסייד במערכת החינוך: "רצח עם מתואר כמאורע גלקטי- 'לא היה ולא יהיה', אם כך: מהו הלקח? החשיבות להכנסת לימודי ג'נוסייד למערכת החינוך היא רבה, בעיקר כדי להראות שעל ציר הזמן, הג'נוסייד זהו מאורע חוזר ולא חד פעמי".