"הממשלה צריכה לסייע ליצואנים לפני שיקרה אסון". כך אמר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים בכנס חרום שנערך אתמול בנושא המשבר בדולר, בהשתתפותם של כ-150 תעשיינים ויצואנים בבית התעשייה בת"א.
ברוש המליץ לשר התמ"ת, אלי ישי להקצות חצי מיליארד שקל כדי לעזור לתעשייה על מנת שהיצוא של מדינת ישראל לא יפגע. מדובר בסיוע כמו קרן השיווק לחו"ל, תקציבי המדען הראשי, הנהגת פחת מואץ, הגדלת המענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ועוד.
הוא קרא לממשלה לפעול בנחישות כדי לשמור על כושר התחרות של התעשייה, תעשייה המטילה ביצי זהב על רקע המצב הביטחוני הגרוע, המצב המדיני הגרוע והמצב הפוליטי הגרוע.
עוד אמר, כי המשבר בדולר לא קרה הבוקר, "לא שמעתי תגובה מהממשלה" והתוצאה תהיה ש-35 אלף אנשים או שיפלטו או שלא יקלטו במפעלים.
לדבריו, אם עד סוף השנה הנגיד יוריד את הריבית בחצי אחוז בלבד, אזי נפספס את יעד האינפלציה ושער הדולר יהיה בסוף השנה 3.96 ש"ח לדולר, אך אם בנק ישראל ינקוט בצעד דרסטי יותר, כך שהריבית תגיע ל-2% בסוף השנה, (במקום 3.75% כיום), שער הדולר יגיע ל-4.1 ש"ח לדולר. אינפלציה שבין 1.5% ל-2%, זו אינפלציה שמתאימה בהחלט ליעדים של בנק ישראל, אמר ברוש.
רן טוטנאור - מנכ"ל טוטנאור ויו"ר התאחדות התעשיינים בירושלים אמר, כי אנו נמצאים בצונאמי של היצוא ואין לנו מושיע. לא שומעים ולא רואים את השר והמנכ"ל של משרד התמ"ת שהיו צריכים לסייע לנו בנושא. הוא דרש מהממשלה לסייע בהורדת עלויות העבודה כמו השתתפות ברכישת ציוד, השתתפות בתערוכות לכל החברות ועוד.
רמזי גבאי, מנכ"ל אופיס טקסטיל אמר כי אנו נמצאים בקטסטרופה. "אני מנהל עסק מזה 20 שנה, 80 רבעונים הרווחנו, פתאום התחלנו להפסיד, והסיבה היחידה היא בשל התרסקות הדולר. יושבים פה תעשיינים שהולכים לסגור מפעלים. אף אחד לא רוצה להגיד את זה אבל זה יקרה. בענף שלי זה אומר לזרוק את המסכנים, זה בדיוק אותם אנשים שאחרי זה מסבסדים אותם בדרכים אחרות. כל הענף שלנו מתנהל בדולר, המתחרים שלי אלו הסינים, שמסבסדים את היצוא שלהם".
רן גרשפלד, מנכ"ל בל טכנולוגיות אמר כי השנה אנו מפסידים כסף על היצוא. בהתאחדות התעשיינים ניסינו לחנך תעשיות יותר קטנות ללכת על היצוא. כדאי להיות יבואן בישראל, לא יצרן או יצואן, אנו נמצאים בשלב של הקמת מפעל באירופה, בעתיד נעביר את המפעל מב"ש למזרח, מדובר ב-90 משפחות שיצטרכו ללכת אז הביתה. אני מאמין כי 200 משפחות, (המתפרנסות בצורה ישירה ועקיפה מהמפעל), תהיה להן בעייה.
מאיר בלום - מנכ"ל פיבקוטקס אמר כי אנו מפעל בתעשייה המסורתית, מעסיקים 100 עובדים והולכים לסגור את המפעל, ולהעביר את קווי היצור לחו"ל. העובדים לא מתאימים להייטק, אלו אנשים קשיי יום. אותם אנשים שיפלטו לרחוב, הממשלה תצטרך לסבסד אותם ולתמוך בהם.
אביבי איתני - מנכ"ל שטיחי כרמל אמר כי שטיחי כרמל עשתה ב-95' 18 מליון שקל יצוא, ב-2006 עשינו 35 מליון שקל יצוא; קנינו קרקע, עצרנו הכל, עברנו מ-3 משמרות לשתי משמרות. צריך לעשות צעד שיעזור ליצואנים לעבור את התקופה. הייתי רוצה שבנק ישראל והממשלה יקבעו את שער היצוא ל-4.30 שקל לדולר, בנוסף צריך להתחיל להשקיע בשווקים אחרים / באירופה.
צבי פלדה - מנכ"ל גמא אלומניום אמר כי היצואנים נמצאים במצב של ביטול הזמנות. אנחנו לא מסוגלים לייצא במחירים הללו. כל שוק שנאבד היום, נזכה בו אולי רק בעוד שנתיים.
אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אמר כי לפי דעתו אין ספק שהמשק חולה, אם כי הוא אינו משוכנע שהבנקאים שלנו (בנק ישראל) מסכימים איתו. הוא הוסיף כי לרשות הבנק המרכזי עומדים כלים רבים על מנת לסייע ליצואנים כמו ריבית, היה אלכסון. ישנן עשרות מדינות שהמטבע שלהן אינה דולרים - הן מתערבות ברוטלית בשימור המטבע שלהן. "אנו בהייטק "אשמים" ברוב הבעייה, היצוא שלנו גדל משמעותית, אנחנו מפוצצים אותם בדולרים. יש להם עודף והם לא יודעים מה לעשות עם זה. אמרו לנו לעשות הגנות - הגנות עולות כסף. אני פונה כעת גם לממשלה בואו נקבל עזרה בעלות ההגנות על הדולר, אולי זה הפתרון. לחילופין, האופציה השניה היא להוריד את ההוצאות ליצואנים".
דוד ארצי - יו"ר מכון היצוא קובע כי "אם ההכרזות של בנק ישראל, היו ברורות יותר כי יש דאגה לגבי מה שקורה לדולר, היה לזה אפקט שהיה עוצר את ירידת הדולר. הוא קרא לבנק ישראל ולאוצר להתייחס בכובד ראש להמלצות שתגיש הוועדה בראשותו (למציאת דרכי סיוע ליצואנים בשל התרסקות הדולר), ולפעול באופן מהיר ליישומן".
אוהד מראני - יו"ר ועדת הכלכלה סבור ששקל חזק מדי לא בריא למשק. ברור לו שאי אפשר להתערב ישירות בשוק המט"ח. לדעתו על הממשלה לבצע צעדים המעודדים תעשייה ויצוא, להאיץ את הפחתת המיסים ולהוריד תעריפים ליצוא וליבוא בנמלים, ובוודאי הורדת הריבית. עוד אמר, כי אנו נמצאים בסכנה גדולה יותר של החטאה יעד האינפלציה. צריך לעשות משהו, לנסות ביחד כמה דברים, אחרת התיקון יהיה בצורה של זעזועים - נאבד יצוא, נאבד מקומות עבודה.
ירום אריאב - מנכ"ל האוצר אמר בכנס כי המצב מורכב מבחינת הפתרונות, זו סיטואציה שלא פשוט לפתור אתה, חבל שתהיה אילוזיה. ברמת ניווט מדיניות כלכלית, העסק מורכב . זה לא שאנחנו באוצר לא מוטרדים, יש מקום להיות מוטרד אך לא ברמה של האטה בצמיחה. לדבריו הוא מוטרד מהפערים בחלוקת הכנסות. "הוזכר פה ביטוח שער / קיבוע שער, דברים שכבר הינו שם. זה עסקת חבילה, זה אומר 400% אינפלציה, ריבית גבוה, שיעורי צמיחה נמוכים ומעורבות ממשלתית גבוהה מאוד בסקטור העסקי. אני לא חושב שאתם רוצים להיות שם", אמר אריאב והוסיף כי "אין פתרונות קלים, המשק הישראלי קיבל החלטה אסטרטגית נכונה שהולכים להשתלבות בגלובליזציה יש לזה דבש ויש לזה עוקץ. אני חושב שיש מה לעשות בעיקר בתחומים של ניהול המדיניות, הגדלת פתיחות המשק והנמלים. יש מגבלה ביכולות, אנו לא יכולים להתמודד עם תנודות בינלאומיות של הדולר".
גבי מימון - מנכ"ל משרד התמ"ת אמר כי משרד התמ"ת מוטרד, המטרה היא לבחון את המלצות הוועדה (למציאת פתרונות לסיוע שעל הקמתה הורה שר התמ"ת) לאמוד אותן מבחינת העלות למשק ולהגישן לממשלה. אין ספק שבטווח הקצר מדובר בבעייה שצריך לתת לה מענה.
פרופ' צבי אקשטיין, משנה לנגיד בנק ישראל, קבע כי אנו משק בריא, משק אחר מזה שהינו לפני מספר שנים ואפילו בתחילת הקיץ. אין ספק שאנו בבנק ישראל מצויים בבעייה, החטאנו את יעד האינפלציה, לא צפינו את החלשות הדולר.
לדעתו, המשקיעים הזרים צופים שירידת הדולר תיפסק. הוא סבור כי יש לעשות מסע שכנוע כדי לבצע ביטוח שער ליצואנים, ביטוח שהוא יקר אך אפשר לדון על מתן עזרה בטווח הקצר.
עוד אמר, כי יש לטפל במהירות בהעלאת הפריון של התעשיות המסורתיות ולהשקיע בכך כספים. שם יש מקום לדעתו לשינוי משמעותי במדיניות של ישראל בסבסוד להטמעת טכנולוגיות.
עוד אמר, כי המדיניות המוניטרית מאפשרת ריבית יותר נמוכה מכפי שהיא כיום. בנק ישראל מעוניין לשמור על ריבית נמוכה כדי לחזור ליעד האינפלציה. שער החליפין מהווה גורם משמעותי בחזרה ליעד, אמר פרופ' אקשטיין.
ברוש המליץ לשר התמ"ת, אלי ישי להקצות חצי מיליארד שקל כדי לעזור לתעשייה על מנת שהיצוא של מדינת ישראל לא יפגע. מדובר בסיוע כמו קרן השיווק לחו"ל, תקציבי המדען הראשי, הנהגת פחת מואץ, הגדלת המענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ועוד.
הוא קרא לממשלה לפעול בנחישות כדי לשמור על כושר התחרות של התעשייה, תעשייה המטילה ביצי זהב על רקע המצב הביטחוני הגרוע, המצב המדיני הגרוע והמצב הפוליטי הגרוע.
עוד אמר, כי המשבר בדולר לא קרה הבוקר, "לא שמעתי תגובה מהממשלה" והתוצאה תהיה ש-35 אלף אנשים או שיפלטו או שלא יקלטו במפעלים.
לדבריו, אם עד סוף השנה הנגיד יוריד את הריבית בחצי אחוז בלבד, אזי נפספס את יעד האינפלציה ושער הדולר יהיה בסוף השנה 3.96 ש"ח לדולר, אך אם בנק ישראל ינקוט בצעד דרסטי יותר, כך שהריבית תגיע ל-2% בסוף השנה, (במקום 3.75% כיום), שער הדולר יגיע ל-4.1 ש"ח לדולר. אינפלציה שבין 1.5% ל-2%, זו אינפלציה שמתאימה בהחלט ליעדים של בנק ישראל, אמר ברוש.
רן טוטנאור - מנכ"ל טוטנאור ויו"ר התאחדות התעשיינים בירושלים אמר, כי אנו נמצאים בצונאמי של היצוא ואין לנו מושיע. לא שומעים ולא רואים את השר והמנכ"ל של משרד התמ"ת שהיו צריכים לסייע לנו בנושא. הוא דרש מהממשלה לסייע בהורדת עלויות העבודה כמו השתתפות ברכישת ציוד, השתתפות בתערוכות לכל החברות ועוד.
רמזי גבאי, מנכ"ל אופיס טקסטיל אמר כי אנו נמצאים בקטסטרופה. "אני מנהל עסק מזה 20 שנה, 80 רבעונים הרווחנו, פתאום התחלנו להפסיד, והסיבה היחידה היא בשל התרסקות הדולר. יושבים פה תעשיינים שהולכים לסגור מפעלים. אף אחד לא רוצה להגיד את זה אבל זה יקרה. בענף שלי זה אומר לזרוק את המסכנים, זה בדיוק אותם אנשים שאחרי זה מסבסדים אותם בדרכים אחרות. כל הענף שלנו מתנהל בדולר, המתחרים שלי אלו הסינים, שמסבסדים את היצוא שלהם".
רן גרשפלד, מנכ"ל בל טכנולוגיות אמר כי השנה אנו מפסידים כסף על היצוא. בהתאחדות התעשיינים ניסינו לחנך תעשיות יותר קטנות ללכת על היצוא. כדאי להיות יבואן בישראל, לא יצרן או יצואן, אנו נמצאים בשלב של הקמת מפעל באירופה, בעתיד נעביר את המפעל מב"ש למזרח, מדובר ב-90 משפחות שיצטרכו ללכת אז הביתה. אני מאמין כי 200 משפחות, (המתפרנסות בצורה ישירה ועקיפה מהמפעל), תהיה להן בעייה.
מאיר בלום - מנכ"ל פיבקוטקס אמר כי אנו מפעל בתעשייה המסורתית, מעסיקים 100 עובדים והולכים לסגור את המפעל, ולהעביר את קווי היצור לחו"ל. העובדים לא מתאימים להייטק, אלו אנשים קשיי יום. אותם אנשים שיפלטו לרחוב, הממשלה תצטרך לסבסד אותם ולתמוך בהם.
אביבי איתני - מנכ"ל שטיחי כרמל אמר כי שטיחי כרמל עשתה ב-95' 18 מליון שקל יצוא, ב-2006 עשינו 35 מליון שקל יצוא; קנינו קרקע, עצרנו הכל, עברנו מ-3 משמרות לשתי משמרות. צריך לעשות צעד שיעזור ליצואנים לעבור את התקופה. הייתי רוצה שבנק ישראל והממשלה יקבעו את שער היצוא ל-4.30 שקל לדולר, בנוסף צריך להתחיל להשקיע בשווקים אחרים / באירופה.
צבי פלדה - מנכ"ל גמא אלומניום אמר כי היצואנים נמצאים במצב של ביטול הזמנות. אנחנו לא מסוגלים לייצא במחירים הללו. כל שוק שנאבד היום, נזכה בו אולי רק בעוד שנתיים.
אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אמר כי לפי דעתו אין ספק שהמשק חולה, אם כי הוא אינו משוכנע שהבנקאים שלנו (בנק ישראל) מסכימים איתו. הוא הוסיף כי לרשות הבנק המרכזי עומדים כלים רבים על מנת לסייע ליצואנים כמו ריבית, היה אלכסון. ישנן עשרות מדינות שהמטבע שלהן אינה דולרים - הן מתערבות ברוטלית בשימור המטבע שלהן. "אנו בהייטק "אשמים" ברוב הבעייה, היצוא שלנו גדל משמעותית, אנחנו מפוצצים אותם בדולרים. יש להם עודף והם לא יודעים מה לעשות עם זה. אמרו לנו לעשות הגנות - הגנות עולות כסף. אני פונה כעת גם לממשלה בואו נקבל עזרה בעלות ההגנות על הדולר, אולי זה הפתרון. לחילופין, האופציה השניה היא להוריד את ההוצאות ליצואנים".
דוד ארצי - יו"ר מכון היצוא קובע כי "אם ההכרזות של בנק ישראל, היו ברורות יותר כי יש דאגה לגבי מה שקורה לדולר, היה לזה אפקט שהיה עוצר את ירידת הדולר. הוא קרא לבנק ישראל ולאוצר להתייחס בכובד ראש להמלצות שתגיש הוועדה בראשותו (למציאת דרכי סיוע ליצואנים בשל התרסקות הדולר), ולפעול באופן מהיר ליישומן".
אוהד מראני - יו"ר ועדת הכלכלה סבור ששקל חזק מדי לא בריא למשק. ברור לו שאי אפשר להתערב ישירות בשוק המט"ח. לדעתו על הממשלה לבצע צעדים המעודדים תעשייה ויצוא, להאיץ את הפחתת המיסים ולהוריד תעריפים ליצוא וליבוא בנמלים, ובוודאי הורדת הריבית. עוד אמר, כי אנו נמצאים בסכנה גדולה יותר של החטאה יעד האינפלציה. צריך לעשות משהו, לנסות ביחד כמה דברים, אחרת התיקון יהיה בצורה של זעזועים - נאבד יצוא, נאבד מקומות עבודה.
ירום אריאב - מנכ"ל האוצר אמר בכנס כי המצב מורכב מבחינת הפתרונות, זו סיטואציה שלא פשוט לפתור אתה, חבל שתהיה אילוזיה. ברמת ניווט מדיניות כלכלית, העסק מורכב . זה לא שאנחנו באוצר לא מוטרדים, יש מקום להיות מוטרד אך לא ברמה של האטה בצמיחה. לדבריו הוא מוטרד מהפערים בחלוקת הכנסות. "הוזכר פה ביטוח שער / קיבוע שער, דברים שכבר הינו שם. זה עסקת חבילה, זה אומר 400% אינפלציה, ריבית גבוה, שיעורי צמיחה נמוכים ומעורבות ממשלתית גבוהה מאוד בסקטור העסקי. אני לא חושב שאתם רוצים להיות שם", אמר אריאב והוסיף כי "אין פתרונות קלים, המשק הישראלי קיבל החלטה אסטרטגית נכונה שהולכים להשתלבות בגלובליזציה יש לזה דבש ויש לזה עוקץ. אני חושב שיש מה לעשות בעיקר בתחומים של ניהול המדיניות, הגדלת פתיחות המשק והנמלים. יש מגבלה ביכולות, אנו לא יכולים להתמודד עם תנודות בינלאומיות של הדולר".
גבי מימון - מנכ"ל משרד התמ"ת אמר כי משרד התמ"ת מוטרד, המטרה היא לבחון את המלצות הוועדה (למציאת פתרונות לסיוע שעל הקמתה הורה שר התמ"ת) לאמוד אותן מבחינת העלות למשק ולהגישן לממשלה. אין ספק שבטווח הקצר מדובר בבעייה שצריך לתת לה מענה.
פרופ' צבי אקשטיין, משנה לנגיד בנק ישראל, קבע כי אנו משק בריא, משק אחר מזה שהינו לפני מספר שנים ואפילו בתחילת הקיץ. אין ספק שאנו בבנק ישראל מצויים בבעייה, החטאנו את יעד האינפלציה, לא צפינו את החלשות הדולר.
לדעתו, המשקיעים הזרים צופים שירידת הדולר תיפסק. הוא סבור כי יש לעשות מסע שכנוע כדי לבצע ביטוח שער ליצואנים, ביטוח שהוא יקר אך אפשר לדון על מתן עזרה בטווח הקצר.
עוד אמר, כי יש לטפל במהירות בהעלאת הפריון של התעשיות המסורתיות ולהשקיע בכך כספים. שם יש מקום לדעתו לשינוי משמעותי במדיניות של ישראל בסבסוד להטמעת טכנולוגיות.
עוד אמר, כי המדיניות המוניטרית מאפשרת ריבית יותר נמוכה מכפי שהיא כיום. בנק ישראל מעוניין לשמור על ריבית נמוכה כדי לחזור ליעד האינפלציה. שער החליפין מהווה גורם משמעותי בחזרה ליעד, אמר פרופ' אקשטיין.