לרגל "יום ירושלים", קיימה היום ועדת החינוך התרבות והספורט ישיבה בנושא צמצום החינוך הממלכתי בירושלים. הוועדה שמעה סקירה מפי בן ציון נמט, שאמר כי בירושלים 213 אלף תלמידים, כולל תלמידים הבאים ממקומות סמוכים כמו מעלה אדומים, בית שמש והיא נותנת שירותים לערים אחרות, בעיקר, בחינוך המיוחד.
"אחוז החינוך הממלכתי בעיר הולך ופוחת: בתשנ"ח היו בממלכתי 68 אלף תלמידים ובתשס"ז 21 אלף; בחינוך החרדי, תשנ"ז - 66 אלף, תשס"ז - 87 אלף; חינוך ערבי רשמי, תשנ"ח - 25 אלף, תשס"ז - 55 אלף".
"ירושלים היא בירת ישראל וזו טעות לחשוב שהאחריות לחינוך בעיר, חלה על ראש העיריה בלבד. האחריות צריכה להיות של המדינה. יש שינוי דמוגרפי בעיר של מאזן הגירה שלילי מצד אחד, וריבוי טבעי גדול, במיוחד בקרב חרדים, מצד שני. הגידול באוכלוסיה הערבית קיים בגלל ריבוי וילודה מצד אחד ובגלל גדר ההפרדה, שגרמה להגירה פנימית בירושלים, מצד שני".
אתי בנימין, מארגון הורים ירושלים, אמרה כי מערכת החינוך בעיר תלויה בראש העירייה. "לצערי, מערכת החינוך בירושלים אינה מעניינת את ראש העיריה. אני פעילה 14 שנה בחינוך בעיר... אם החינוך לא יהיה בראש סולם העדיפות של ראש העיריה, התושבים ימשיכו ויברחו מהעיר. אני פונה גם לראש הממשלה שחלק מהתקציב שהוא מייעד לירושלים יגיע לחינוך".
מוטי סמט מהסתדרות המורים הוסיף כי "ב-20 השנה האחרונות, נסגרו 24 בתי ספר ממלכתיים. בירת ישראל. ביקרתי לאחרונה בעיר מודיעין ומצאתי ש-95% מהתושבים בשכונה שביקרתי הגיעו לשם מירושלים. ביה"ס הממלכתי הגדול בעיר שהיו בו 24 כיתות, נשארו בו היום 7 כיתות בלבד. בשכונת רמות עם 50 אלף תושבים, יש כיתה א' ממלכתית אחת. זו איננה נורת אדומה, זו שריפה. זו תמונה עצובה לירושלים, בירת ישראל ".
אלכס מילר, מ"מ יו"ר הועדה סיכם כי "הבעיה של התמעטות החינוך הממלכתי בירושלים הולכת ומתגברת. אנחנו רק מכבים שריפות ולא מטפלים בבעיה בצורה יסודית. יש מקום לקיים ישיבה עם ראש העירייה וראשי החינוך בעיר למציאת פתרונות".
"אחוז החינוך הממלכתי בעיר הולך ופוחת: בתשנ"ח היו בממלכתי 68 אלף תלמידים ובתשס"ז 21 אלף; בחינוך החרדי, תשנ"ז - 66 אלף, תשס"ז - 87 אלף; חינוך ערבי רשמי, תשנ"ח - 25 אלף, תשס"ז - 55 אלף".
"ירושלים היא בירת ישראל וזו טעות לחשוב שהאחריות לחינוך בעיר, חלה על ראש העיריה בלבד. האחריות צריכה להיות של המדינה. יש שינוי דמוגרפי בעיר של מאזן הגירה שלילי מצד אחד, וריבוי טבעי גדול, במיוחד בקרב חרדים, מצד שני. הגידול באוכלוסיה הערבית קיים בגלל ריבוי וילודה מצד אחד ובגלל גדר ההפרדה, שגרמה להגירה פנימית בירושלים, מצד שני".
אתי בנימין, מארגון הורים ירושלים, אמרה כי מערכת החינוך בעיר תלויה בראש העירייה. "לצערי, מערכת החינוך בירושלים אינה מעניינת את ראש העיריה. אני פעילה 14 שנה בחינוך בעיר... אם החינוך לא יהיה בראש סולם העדיפות של ראש העיריה, התושבים ימשיכו ויברחו מהעיר. אני פונה גם לראש הממשלה שחלק מהתקציב שהוא מייעד לירושלים יגיע לחינוך".
מוטי סמט מהסתדרות המורים הוסיף כי "ב-20 השנה האחרונות, נסגרו 24 בתי ספר ממלכתיים. בירת ישראל. ביקרתי לאחרונה בעיר מודיעין ומצאתי ש-95% מהתושבים בשכונה שביקרתי הגיעו לשם מירושלים. ביה"ס הממלכתי הגדול בעיר שהיו בו 24 כיתות, נשארו בו היום 7 כיתות בלבד. בשכונת רמות עם 50 אלף תושבים, יש כיתה א' ממלכתית אחת. זו איננה נורת אדומה, זו שריפה. זו תמונה עצובה לירושלים, בירת ישראל ".
אלכס מילר, מ"מ יו"ר הועדה סיכם כי "הבעיה של התמעטות החינוך הממלכתי בירושלים הולכת ומתגברת. אנחנו רק מכבים שריפות ולא מטפלים בבעיה בצורה יסודית. יש מקום לקיים ישיבה עם ראש העירייה וראשי החינוך בעיר למציאת פתרונות".