עדותו של פרופ' אסא כשר בפני ועדת וינוגרד מתפרסמת לראשונה בשעה זו. בעדותו תקף פרופ' כשר את נושא העיסוק בערכים ובנורמות בצבא. לדבריו של כשר, אין בצבא תוכנית מסודרת להטמעה של ערכים, הקוד האתי שגובש בצבא לא מוטמע באופן מסודר אצל החיילים. גם במערכת המכללות, טוען כשר, העיסוק בערכים ובנורמות נעשה לפי טעמם של מפקדים מתחלפים. בנוסף לכך, על אף שההזדהות התיאורטית עם הערכים היא גבוהה, ההתעסקות בהם לוקה לרוב בשטחיות ובחוסר הבנה.
נושא נוסף אליו מתייחס כשר הוא נושא יחידות המילואים, לדברי כשר "קשה לקיים יחידות מילואים מקצועיות". "כדי שתהיה מקצועי אתה צריך להיות עם הידע הנכון, אתה צריך להיות מיומן כראוי, אתה צריך להתעדכן, אתה צריך להבין, אתה צריך להיות מעורה באתיקה של הארגון, ואת כל זה קשה לקיים, כשמדובר ביחידות מילואים שמתאמנות לעתים רחוקות או לא מתאמנות בכלל", מוסיף כשר
סוגייה נוספת אליה התייחס כשר בעדותו היא ערך חיי האדם. כשר קובע כי "במדינה דמוקרטית חיי אדם הם בבת העין של המשטר". כשר מסביר כי "פירושו של דבר שדרושה במדינה דמוקרטית הצדקה משכנעת לכל מהלך שיש בו סיכון חיי האזרחים... וזה חל לא רק על האזרחים בבתיהם אלא גם על החיילים". לדברי כשר לא ניתנו בידי חיילי צה"ל הכלים על מנת לפתור דילמות הקשורות בצורך לסכן חיי אדם לטובת דבקות במשימה.
בסיום עדותו התייחס כשר למושג של "לקיחת אחריות". לדברי כשר לאחריות יכולה להתבטא ברמות שונות, כאשר התפיסה הבסיסית של לקיחת אחריות היא הבנת הצורך לתקן. במקרים מסויימים בהם נראה שמי שתחת אחריותו קרו התקלות לא מסוגל להיות זה שתחתיו יתבצע תיקונם, אז ודאי שיש צורך להחליפו, אולם המשוואה המשתרשת לפיה 'לקיחת אחריות' = התפטרות אינה נכונה.