ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו) מגיש בימים אלה הצעת חוק שתחייב את הנהלת הרכבת להעמיד לרשות הנוסעים החזר כספי בגין איחור הרכבת, אפשרות קבלת הפיצוי תהיה חייבת להיות מפורסמת על גבי כרטיסי הרכבת, ברכבת עצמה ובשטח תחנת הרכבת.
יש לציין, כי למרות חוסר מודעות בציבור הרחב, קיימים מספר מקרים בהם מותר לנוסעים לבקש פיצוי כיום:
1) כאשר נמנעת כניסת נוסעים לאזור הרציף או לרכבת לאחר קניית כרטיס הנסיעה.
2) כאשר בוטלה עצירה בתחנה מסויימת בניגוד לתכנון המופיע ע"ג לוח הזמנים.
3) כאשר הרכבת איחרה מעל 30 דקות.
4) גם כאשר הרכבת איחרה בצורה סדרתית איחורים של מתחת ל-30 דקות, קיים פס"ד של מתן פיצוי. יצוין כי בית משפט לתביעות קטנות קבע פיצויים, לפני כחצי שנה, לנוסע אשר הרכבת שלו איחרה פעמים רבות גם בזמנים של מתחת ל-30 דקות.
חסון הסביר כי "ישנם בידינו נתונים המראים שבין 10 ל-30 אחוזים מהרכבות מאחרות בזמנים הנעים מ-3 ועד ל-30 דקות. האיחורים נובעים בדרך כלל מעומס, לדוגמא בימי א' בשבוע, או מהיעדר תשתיות, כגון מחסור במסילות כפולות הגורמות לרכבות להתעכב בנקודות מפגש".
"המצב כיום הוא שהנהלת רכבת ישראל מנצלת את חוסר המודעות של האזרחים לאפשרות שיש בידם להתלונן ולקבל את כספם בחזרה. איני רואה שום סיבה להתייחס אל שיבושים בהתנהלות הרכבת כאל גזירה משמים, במיוחד לאור העובדה שהרכבת חורטת על דגלה את היעילות, קיצור הפקקים והחיסכון בזמנים".
"הטשטוש הציבורי בנושא בא לידי ביטוי גם במחקר האחרון שעשתה מחלקת מידע ומחקר של הכנסת בנושא, שם צויין בפירוש כי 'לא ידוע באם התקנה המחייבת מתן פיצוי לנוסעים באם הרכבת מאחרת מעל לחצי שעה אכן מקוימת בפועל, אולם נראה כי הציבור הרחב אינו יודע זאת וכי יש להסב את תשומת ליבו לכך'".
חסון סיים ואמר כי "מכיוון שאני רואה ברכבת כלי תחבורה חשוב ביותר המונע עומס תחבורה בדרכים ובכך מפחית את התאונות, אני רואה חובה מיוחדת בשיפור אמינות הרכבת והיחס לנוסעים. אם זה יוסיף נוסעים לרכבת, בסופו של תהליך, זה גם יציל חיי אדם".
יש לציין, כי למרות חוסר מודעות בציבור הרחב, קיימים מספר מקרים בהם מותר לנוסעים לבקש פיצוי כיום:
1) כאשר נמנעת כניסת נוסעים לאזור הרציף או לרכבת לאחר קניית כרטיס הנסיעה.
2) כאשר בוטלה עצירה בתחנה מסויימת בניגוד לתכנון המופיע ע"ג לוח הזמנים.
3) כאשר הרכבת איחרה מעל 30 דקות.
4) גם כאשר הרכבת איחרה בצורה סדרתית איחורים של מתחת ל-30 דקות, קיים פס"ד של מתן פיצוי. יצוין כי בית משפט לתביעות קטנות קבע פיצויים, לפני כחצי שנה, לנוסע אשר הרכבת שלו איחרה פעמים רבות גם בזמנים של מתחת ל-30 דקות.
חסון הסביר כי "ישנם בידינו נתונים המראים שבין 10 ל-30 אחוזים מהרכבות מאחרות בזמנים הנעים מ-3 ועד ל-30 דקות. האיחורים נובעים בדרך כלל מעומס, לדוגמא בימי א' בשבוע, או מהיעדר תשתיות, כגון מחסור במסילות כפולות הגורמות לרכבות להתעכב בנקודות מפגש".
"המצב כיום הוא שהנהלת רכבת ישראל מנצלת את חוסר המודעות של האזרחים לאפשרות שיש בידם להתלונן ולקבל את כספם בחזרה. איני רואה שום סיבה להתייחס אל שיבושים בהתנהלות הרכבת כאל גזירה משמים, במיוחד לאור העובדה שהרכבת חורטת על דגלה את היעילות, קיצור הפקקים והחיסכון בזמנים".
"הטשטוש הציבורי בנושא בא לידי ביטוי גם במחקר האחרון שעשתה מחלקת מידע ומחקר של הכנסת בנושא, שם צויין בפירוש כי 'לא ידוע באם התקנה המחייבת מתן פיצוי לנוסעים באם הרכבת מאחרת מעל לחצי שעה אכן מקוימת בפועל, אולם נראה כי הציבור הרחב אינו יודע זאת וכי יש להסב את תשומת ליבו לכך'".
חסון סיים ואמר כי "מכיוון שאני רואה ברכבת כלי תחבורה חשוב ביותר המונע עומס תחבורה בדרכים ובכך מפחית את התאונות, אני רואה חובה מיוחדת בשיפור אמינות הרכבת והיחס לנוסעים. אם זה יוסיף נוסעים לרכבת, בסופו של תהליך, זה גם יציל חיי אדם".