מוזיאון ישראל יחשוף כתב-יד נדיר של קטע מהתורה מתקופת הדממה - תקופה של כחמש מאות שנה למן המאה ה-3 ועד המאה ה-8 לספירה בה כמעט שלא נמצאו כתבי יד של המקרא בעברית.
כתב היד הוא קטע ממגילת ספר תורה, חלק מספר שמות פרק י"ג פסוק י"ט ועד פרק ט"ז פסוק א' ובו מופיעה אחת היחידות הקדומות והיפות ביותר של הספרות המקראית : "שירת הים" - שיר הלל ושבח על הנס בים סוף עת יצאו בני ישראל ממצרים. כתב יד זה לא הוצג מעולם והמוזיאון מתכבד להציגו לראשונה בסמוך לחג מתן תורה, החל מ-5 ביוני.
מקום כתיבתו המשוער של כתב היד היה במצרים וברבות הימים כנראה מצא את דרכו אל הגניזה הקאהירית. בכתב היד הנדיר נראית השירה בצורתה המיוחדת לקטעי שירה כפי שמופיעים בחומשים של היום וכפי שכתובה שירת "האזינו" אף היא.
ההשערה הרווחת לסיבה שבין המאות 3-8 לספירה לא שרדו כתבי יד בעברית היא רדיפות היהודים והשמדת כתבי היד היהודים. כתבי היד המעטים של התורה ששרדו מתקופה זו קיימים רק ביוונית, לטינית ובשפות זרות נוספות. רק מהמאה ה-9 והלאה הגיעו לידינו כתבי יד בעברית בצורת ספרים (קודקסים). למרות מצבו הפיזי הקשה של כתב היד שהגיע למוזיאון , ככל הנראה בשל קרבה למקור חום חזק, הוא מהווה חוליה מקשרת בהיסטוריה של כתבי היד של המקרא. אותיותיו מעודנות ומעוצבות היטב, מהן המזכירות את הכתב שבמגילות הגנוזות המאוחרות שנמצאו במדבר יהודה (מאה 2), מהן המזכירות כתבי יד מראשית ימי הביניים (המאה ה-6). נוסחו של כתב היד דומה להפליא לנוסח המסורה מן המאה ה- 11(כתב-יד לנינגרד).
כתב היד "שירת הים" היה בבעלותו של רופא אמריקני ממוצא לבנוני, דר' פואד אשקר. במשך שנים לא ידע דר' אשקר על המשמעות ההסטורית של כתב היד שברשותו. רק פגישתו עם פרופ' ג'יימס צ'רלסוורת מאוניברסיטת דיוק בארה"ב, מומחה לכתבי-יד עתיקים הובילה לפענוח הגוויל. פרופ' צ'רלסוורת הבין מייד כי מדובר בכתב-יד נדיר ביותר.
חקר תולדות הכתב ובדיקות מעבדתיות באמצעות פחמן 14 הוכיחו את השערתו - מדובר בכתב-יד מן המאות 7-8 לספירה, כמעט בין היחידים הידועים בעולם. כתב היד נשמר מספר שנים באוניברסיטת דיוק ומשם עבר בתיווכו של דר' אדולפו רויטמן מנהל היכל הספר, אל מוזיאון ישראל. לאחר חודשים ארוכים של שימור ושיקום הגוויל בידי מיכאל מגן מנהל מעבדות השימור במוזיאון ישראל יוצג כתב היד לציבור בהיכל הספר בסמוך לכתבי יד עתיקים אחרים. כתב-היד נמצא במוזיאון בהשאלה לטווח ארוך באדיבותם הרבה של דר' פואד וטרי אשקר ממיאמי פלורידה; פרופ' ג'יימס צ'רלסוורת מהמכון התיאולוגי בפרינסטון: ואוניברסיטת דיוק , צפון-קרולינה, ארה"ב.