לפני כחודש הודיע השר יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים, על החלטתו למנות את מנכ"ל משרדו, נחום איצקוביץ, לעמוד בראש ועדה בין-משרדית, שתגבש תוכנית מערכתית להתמודדות עם מצוקתם של ניצולי השואה בישראל. החלטת השר הרצוג התקבלה לאחר התייעצות עם ראש הממשלה והשר לענייני גמלאים, רפי איתן ובברכתם. התוכנית עוגנה בדו"ח תחת הכותרת: "דין וחשבון הוועדה הבין-משרדית לגיבוש פתרונות למצוקת ניצולי השואה".
השר הרצוג אמר"הגיעה העת לתקון עוול, עוולה ועיוות שנגרמו לניצולי השואה במשך שנים רבות. למדינת ישראל חובה מוסרית עליונה להביא מזור, ולו במעט, לניצולי שואה חסרי כל במיוחד לעת זקנתם. התוכנית משמעותית אך כדי להוציאה לפועל נדרשים גם מקורות מימון. כדי לא להפוך את הדו"ח לנייר עמדה בלבד וכדי שניתן יהיה להוציאו מהכוח אל הפועל ביקשתי מיו"ר הוועדה להמשיך בתהליך עבודה מואץ לשלב הבא במטרה לגבש מתווה למקורות מימון, שאותם בכוונתי להציג לראש הממשלה".
במהלך דיוניה האינטנסיביים שהתקיימו במהלך החודש האחרון, אפיינה הוועדה מספר כשלים שהקשו על הטיפול בניצולי השואה ובהם: העדר הגדרה מוסכמת מזה 60 שנה מיהו ניצול שואה, חלק מהניצולים מקבלים הקצבות בסכומים שונים מגופים שונים, ניצולים אינם ממצים את מלוא זכויותיהם, אין מסד נתונים מהימנים בדבר הכנסותיהם וצורכיהם של ניצולי שואה, כ- 000,170 ניצולים אינם זוכים פיצויים כל שהם, 23% מהניצולים חיים בעוני ואין העדפה לניצולי שואה בקבלת שירותי רווחה.
על פי מחקרים שהוצגו לוועדה עולה תחזית לפיה מספרם של ניצולי השואה בישראל ילך וירד כך שבשנת 2027 יעמוד מספרם על כ- 10,000 ניצולים בלבד לעומת האומדן המספרי הנוכחי העומד על 260,000 ניצולים.
המנכ"ל איצקוביץ: "הצעות הוועדה רחבות ומקיפות. נדרשנו לבחון את מצבן של הקבוצות השונות המצויות בקרב הניצולים ואת הצרכים והמענים אשר יאפשרו לניצולים לחיות בכבוד לעת זקנתם. המענה הינו כוללני ויש בו מרכיבים של קצבה וגמלה כמו גם סל שירותים".
הגדרת "ניצול שואה" בתוכנית המוצעת היא רחבה וכוללת את כל מי שהיה בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה או שהה בשטחי כיבוש גרמני בתקופת הכיבוש. כן חל החוק על אנשים ששהו במדינות ששיתפו פעולה עם גרמניה או בשטחים שהיו תחת מרותם, בתקופות הרלבנטיות וזאת בהתאם לרשימה שמופיעה בתוספת לחוק ואשר גובשה בשיתוף עם מוסד "יד ושם". בנוסף נכללים בהגדרה אותם אנשים שברחו משטחים שנכבשו ע"י גרמניה בסמוך לפני הכיבוש. ניצול שואה שלא ייכלל בהגדרה זו ידון בוועדת הכרה (ועדת חריגים).
בוועדה שותפו נציגי משרדי הממשלה השונים: ראש הממשלה, המשרד לענייני גמלאים, אוצר, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, משפטים, בינוי ושיכון, קליטת עליה והמוסד לביטוח לאומי.
עוד השתתפו נציגי הארגונים הבאים: ועידת התביעות, הקרן לרווחת ניצולי השואה, מרכז הארגונים של ניצולי השואה, עמותת "עמך", העמותה הפרלמנטארית הישראלית לפעילות לזכר השואה וסיוע לניצוליה, הסוכנות היהודית ונציגת מכון המחקר מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
התוכנית כוללת ארבעה רכיבים עיקריים:
מיצוי זכויות:
מיצוי זכויות קיימות וחדשות ע"י מתן יזום של מידע מלא ואמין על הזכויות המשתנות של הניצולים במגוון דרכים ובהם: אתר אינטרנט, ימי עיון, כתיבה והפצה של מידע בשפות שונות והפעלת מתנדבים מסוגים שונים: תלמידי תיכון במסגרת מחויבות אישית, תנועות נוער, שירות אזרחי, ארגוני מגזר שלישי.
סיוע כספי לניצולים:
הוועדה סבורה שיש להחיל את חוק נכי רדיפות הנאצים על כל ניצול שהחוק הישראלי או החוק הגרמני לא זיכה אותו בתגמול. אם אכן יוחל החוק על כלל ניצולי השואה, מדובר בתוספת תקציב של מיליארדי שקלים חדשים בשנה. בשל המדיניות התקציבית של הממשלה, ממליצה הוועדה לאתר מקורות תקציביים נוספים מחוץ לתקציב המדינה ובהם ממשלת גרמניה, הסוכנות היהודית, ועידת התביעות, המגזר השלישי, המוסד לביטוח לאומי. כן ממליצה הועדה לבחון אפשרות לפריסת המענה הכספי בהתאם לגיוס המקורות, בלוח זמנים מוגדר, הדרגתי וברור.
הוועדה ממליצה לבחון אחת משתי החלופות הבאות למתן סיוע כספי:
1) חלופה ראשונה: להנהיג מבחן הכנסות ולקבוע שההכנסה הפנויה של ניצול שואה לא תפחת מקצבת הזקנה עם השלמת הכנסה בתוספת הסכום המינימאלי המוענק לניצול שואה עפ"י חוק נכי רדיפות הנאצים. ניצול שואה, שהכנסתו נמוכה מסכומים אלו, יקבל תגמול שישלים את הכנסתו הפנויה מכל מקור שהוא עד לגובה הסכומים הבאים: 3,221 ₪ ליחיד ו- 4,269 ₪ לזוג, כל זאת כאמור לאחר מבחן הכנסות. חלופה זו תשרת כ- 150,000 ניצולי שואה. עלות היישום של הצעה זו עומדת על 1.2 מיליארד ₪ לשנה.
2) חלופה שנייה: הוספת הסכום של 1,040 ₪ לחודש לכל ניצול שזכאותו להשלמת הכנסה הוכרה ע"י המוסד ביטוח לאומי. עפ"י נתונים ראשונים שנמסרו לוועדה, מדובר בכ- 55,000 ניצולים והעלות השנתית היא 686 מיליון ₪. עפ"י חלופה זו מוצע גם לתת מענק שנתי בסכום נמוך יותר של 5000 עד 6000 ש"ח, ללא מבחן הכנסות, לכל הניצולים אשר אינם זכאים לקבלת השלמת הכנסה, ואינם זוכים לרנטה מגרמניה או לקיצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. מספרם של אלה עומד על כ- 125 אלף ולכן העלות הכוללת של חלופה זו, על שני חלקיה, עומדת על 1.3-1.45 מיליארד ₪ לשנה.
סל שירותים:
הענקת סל שירותים העונה לצרכים הייחודים של הניצולים הכולל: שירותי בריאות (סבסוד תרופות, הנחות באגרות לרופאים, טיפולי שיניים, הוסטלים לפגועי נפש, טיפול סיעודי ועוד), שירותי הזנה, שירותי סיוע בתפקוד יומיומי, סיוע משפטי באמצעות קליניקות, שירותי דיור, תמיכה נפשית ופעילות חברתית (מועדונים, קהילות תומכות, בנות שירות לאומי ועוד).
חקיקה:
עיגון התוכנית כולה בחוק מיוחד שהכנסת תחוקק לעניין זה - "הצעת חוק להענקת זכויות לניצולי השואה, התשס"ז-2007".
כמו כן ממליצה הוועדה לוועדת השרים לטכסים ולסמלים לשקול מתן תעודת "יוצא השואה והגבורה" לניצולים וכן להעניק להם אות מיוחד.
השר הרצוג אמר"הגיעה העת לתקון עוול, עוולה ועיוות שנגרמו לניצולי השואה במשך שנים רבות. למדינת ישראל חובה מוסרית עליונה להביא מזור, ולו במעט, לניצולי שואה חסרי כל במיוחד לעת זקנתם. התוכנית משמעותית אך כדי להוציאה לפועל נדרשים גם מקורות מימון. כדי לא להפוך את הדו"ח לנייר עמדה בלבד וכדי שניתן יהיה להוציאו מהכוח אל הפועל ביקשתי מיו"ר הוועדה להמשיך בתהליך עבודה מואץ לשלב הבא במטרה לגבש מתווה למקורות מימון, שאותם בכוונתי להציג לראש הממשלה".
במהלך דיוניה האינטנסיביים שהתקיימו במהלך החודש האחרון, אפיינה הוועדה מספר כשלים שהקשו על הטיפול בניצולי השואה ובהם: העדר הגדרה מוסכמת מזה 60 שנה מיהו ניצול שואה, חלק מהניצולים מקבלים הקצבות בסכומים שונים מגופים שונים, ניצולים אינם ממצים את מלוא זכויותיהם, אין מסד נתונים מהימנים בדבר הכנסותיהם וצורכיהם של ניצולי שואה, כ- 000,170 ניצולים אינם זוכים פיצויים כל שהם, 23% מהניצולים חיים בעוני ואין העדפה לניצולי שואה בקבלת שירותי רווחה.
על פי מחקרים שהוצגו לוועדה עולה תחזית לפיה מספרם של ניצולי השואה בישראל ילך וירד כך שבשנת 2027 יעמוד מספרם על כ- 10,000 ניצולים בלבד לעומת האומדן המספרי הנוכחי העומד על 260,000 ניצולים.
המנכ"ל איצקוביץ: "הצעות הוועדה רחבות ומקיפות. נדרשנו לבחון את מצבן של הקבוצות השונות המצויות בקרב הניצולים ואת הצרכים והמענים אשר יאפשרו לניצולים לחיות בכבוד לעת זקנתם. המענה הינו כוללני ויש בו מרכיבים של קצבה וגמלה כמו גם סל שירותים".
הגדרת "ניצול שואה" בתוכנית המוצעת היא רחבה וכוללת את כל מי שהיה בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה או שהה בשטחי כיבוש גרמני בתקופת הכיבוש. כן חל החוק על אנשים ששהו במדינות ששיתפו פעולה עם גרמניה או בשטחים שהיו תחת מרותם, בתקופות הרלבנטיות וזאת בהתאם לרשימה שמופיעה בתוספת לחוק ואשר גובשה בשיתוף עם מוסד "יד ושם". בנוסף נכללים בהגדרה אותם אנשים שברחו משטחים שנכבשו ע"י גרמניה בסמוך לפני הכיבוש. ניצול שואה שלא ייכלל בהגדרה זו ידון בוועדת הכרה (ועדת חריגים).
בוועדה שותפו נציגי משרדי הממשלה השונים: ראש הממשלה, המשרד לענייני גמלאים, אוצר, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, משפטים, בינוי ושיכון, קליטת עליה והמוסד לביטוח לאומי.
עוד השתתפו נציגי הארגונים הבאים: ועידת התביעות, הקרן לרווחת ניצולי השואה, מרכז הארגונים של ניצולי השואה, עמותת "עמך", העמותה הפרלמנטארית הישראלית לפעילות לזכר השואה וסיוע לניצוליה, הסוכנות היהודית ונציגת מכון המחקר מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
התוכנית כוללת ארבעה רכיבים עיקריים:
מיצוי זכויות:
מיצוי זכויות קיימות וחדשות ע"י מתן יזום של מידע מלא ואמין על הזכויות המשתנות של הניצולים במגוון דרכים ובהם: אתר אינטרנט, ימי עיון, כתיבה והפצה של מידע בשפות שונות והפעלת מתנדבים מסוגים שונים: תלמידי תיכון במסגרת מחויבות אישית, תנועות נוער, שירות אזרחי, ארגוני מגזר שלישי.
סיוע כספי לניצולים:
הוועדה סבורה שיש להחיל את חוק נכי רדיפות הנאצים על כל ניצול שהחוק הישראלי או החוק הגרמני לא זיכה אותו בתגמול. אם אכן יוחל החוק על כלל ניצולי השואה, מדובר בתוספת תקציב של מיליארדי שקלים חדשים בשנה. בשל המדיניות התקציבית של הממשלה, ממליצה הוועדה לאתר מקורות תקציביים נוספים מחוץ לתקציב המדינה ובהם ממשלת גרמניה, הסוכנות היהודית, ועידת התביעות, המגזר השלישי, המוסד לביטוח לאומי. כן ממליצה הועדה לבחון אפשרות לפריסת המענה הכספי בהתאם לגיוס המקורות, בלוח זמנים מוגדר, הדרגתי וברור.
הוועדה ממליצה לבחון אחת משתי החלופות הבאות למתן סיוע כספי:
1) חלופה ראשונה: להנהיג מבחן הכנסות ולקבוע שההכנסה הפנויה של ניצול שואה לא תפחת מקצבת הזקנה עם השלמת הכנסה בתוספת הסכום המינימאלי המוענק לניצול שואה עפ"י חוק נכי רדיפות הנאצים. ניצול שואה, שהכנסתו נמוכה מסכומים אלו, יקבל תגמול שישלים את הכנסתו הפנויה מכל מקור שהוא עד לגובה הסכומים הבאים: 3,221 ₪ ליחיד ו- 4,269 ₪ לזוג, כל זאת כאמור לאחר מבחן הכנסות. חלופה זו תשרת כ- 150,000 ניצולי שואה. עלות היישום של הצעה זו עומדת על 1.2 מיליארד ₪ לשנה.
2) חלופה שנייה: הוספת הסכום של 1,040 ₪ לחודש לכל ניצול שזכאותו להשלמת הכנסה הוכרה ע"י המוסד ביטוח לאומי. עפ"י נתונים ראשונים שנמסרו לוועדה, מדובר בכ- 55,000 ניצולים והעלות השנתית היא 686 מיליון ₪. עפ"י חלופה זו מוצע גם לתת מענק שנתי בסכום נמוך יותר של 5000 עד 6000 ש"ח, ללא מבחן הכנסות, לכל הניצולים אשר אינם זכאים לקבלת השלמת הכנסה, ואינם זוכים לרנטה מגרמניה או לקיצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. מספרם של אלה עומד על כ- 125 אלף ולכן העלות הכוללת של חלופה זו, על שני חלקיה, עומדת על 1.3-1.45 מיליארד ₪ לשנה.
סל שירותים:
הענקת סל שירותים העונה לצרכים הייחודים של הניצולים הכולל: שירותי בריאות (סבסוד תרופות, הנחות באגרות לרופאים, טיפולי שיניים, הוסטלים לפגועי נפש, טיפול סיעודי ועוד), שירותי הזנה, שירותי סיוע בתפקוד יומיומי, סיוע משפטי באמצעות קליניקות, שירותי דיור, תמיכה נפשית ופעילות חברתית (מועדונים, קהילות תומכות, בנות שירות לאומי ועוד).
חקיקה:
עיגון התוכנית כולה בחוק מיוחד שהכנסת תחוקק לעניין זה - "הצעת חוק להענקת זכויות לניצולי השואה, התשס"ז-2007".
כמו כן ממליצה הוועדה לוועדת השרים לטכסים ולסמלים לשקול מתן תעודת "יוצא השואה והגבורה" לניצולים וכן להעניק להם אות מיוחד.