דבר העורכת
מדינה הינה מסגרת המאפשרת קיומה של חברה מסודרת, מתקדמת. המדינה המתקדמת אמורה לספק שרותי קיום, תרבות, חינוך ועוד. לשם כך נבחרים וממונים אנשים. תכלית קיומה של המדינה היא לשרת את האזרח.
המדינה היא כלי, אמצעי, המאפשר השגת מטרות ומימוש ערכים. המדינה איננה ערך בפני עצמו. היא גם לא נועדה להגשים ערכים. היא נועדה ליצור מצב קיומי שיאפשר לחברה להגשים ערכים.
ערכים אנושיים אינם יכולים להתגשם על ידי שלטון מדיני או עצמה שלטונית. רק האדם יכול לממשם.
היותה של מדינת ישראל יהודית בערכיה , תלוי באנשים החיים בה . הם אמורים לבחור במנהיגים ובבעלי תפקידים ציבוריים שידעו להקנות לחברה את האופי היהודי ואת הערכים הנשמרים ומטופחים בה.
המדינה מעצם הגדרתה כמכשיר, עיקר תפקידה הוא לתת בטחון , אפשרות לחיות ללא חשש מפני אויב ומתנכל.
מדינת ישראל נכשלה במלוי תפקידה.
בקיץ שלפני כמעט שנתיים גורשו יהודים מבתיהם ,שנהרסו לאחר מכן על ידי נציגיה של המדינה, אותה מדינה האמורה להגן עליהם מפני חוויות נוראיות כאלה.
בקיץ האחרון ספגו אזרחיה בצפון הארץ מטחי טילים וקאסמים , נותרו ללא סיוע, ולמעשה הופקרו על ידה. בשנה שחלפה, וביתר שאת בתקופה האחרונה, סופגים אזרחים בעיר ואם בישראל ובסביבתה מטחי טילים וקאסמים, וכמעט ואין לכך תגובה. בעלי התפקידים במדינה מחכים כנראה למטח המחץ שיפגע חלילה במספר גדול של אזרחים ואז יאלצו להגן עליהם.
מדינה אמורה לעשות הכל כדי לשחרר חיילים חטופים. הכל אך לאו דוקא לשחרר אסירים רוצחים ,שמיד עם שחרורם ירצחו שוב. ידוע לנו מהניסיון.
ישנן דרכים אחרות, שנוסו על ידינו בעבר בהצלחה רבה, בזמנים אחרים עם בעלי תפקידים מזן אחר.
גם האזרחים אינם יוצאים נקיים מכישלון במצב זה. גם הם אינם ממלאים את תפקידם.
במדינה מתוקנת החברה תובעת במפגיע את המגיע לה ממשרתיה, וכשאינם ממלאים את תפקידם כראוי מחליפים אותם בטובים מהם.
פשוט.
אצלנו מסתבר שהמנגנון הטבעי לכאורה איננו מובן ופשוט.
אנחנו יודעים, שוב מתוך ניסיון, שתבוא תגובה מצד השלטון רק כשכוס היסורים תעלה על גדותיה.
מה עוד צריך לקרות כדי שינחיתו על עזה , מכה שלא תקום ממנה במהרה?
בספרו, "שמשון", שם ז'בוטינסקי בפי גיבור הספר, שמשון השבוי בידי הפלישתים, דברי צוואה:
- האם אמסור לאחי דבר מפיך ?
שמשון חשב לרגע ואח"כ אמר לאט: שני דברים תמסור להם מפי, שתי מילים. המילה הראשונה: ברזל. יאספו נא ברזל... הכל יתנו בעד ברזל. אין דבר בעולם יקר מן הברזל. האם תמסור?
-אמסור. את זאת יבינו.
-את המילה השנייה לא יבינו, אך חשוב מאוד שיבינו גם אותה והיום קרוב. המילה השנייה היא מלך. תאמרו לדן ולבנימין ובאוזני יהודה ואפרים תדבר לאמור: מלך. איש אחד ייתן להם אות ואלפים בבת אחת ירימו ידם. כה ייעשה בארץ פלישתים. על-כן, הפלישתים הם אדוני כנען. מצרעה ועד חברון ושכם, ומהם הלאה עד עין דור וליש, תשמיע דברך: מלך.
שנזכה לראות מנהיגות ראויה במהרה בימינו.
מרים בר-יוסף
miriambary@hotmail.com
__________________________________________________
לפסוע בשדרות העיר הקסומה
הרב אילן חיים פור\ מורשת
אילולא היתה זו מציאות הזויה, שעיר ואם בישראל נמצאת חודשים תחת מתקפת קאסמים, היתה כותרת זו נשמעת מלבבת ומענגת.
המשנה במסכת סוטה מתארת מציאות עתידית עגומה, המאפיינת אולי יותר מכל את ההווה: "בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר... והמלכות תהפך למינות ואין תוכחה. בית ועד יהיה לזנות... ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו".
קולם של יישובי הספר אינו נשמע, וקברניטי המדינה מסירים מעצמם אחריות בטענה שאת הטרור לא ניתן להכניע.
אולם, לעומת מחדליה וחוסר האונים של הממשלה ושל העומד בראשה, קמים אזרחים הגונים וארגונים רבים של חסד המטים שכמם לשאת יחד בעול עם חבריהם.
על משה רבינו שישב על אבן בעת המלחמה בעמלק, מתאר המדרש: "ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה. וכי לא היה לו למשה כסת או כר לישב עליהן, אלא מיכן בזמן שהצבור בצער, שלא יאמר אדם אלך לביתי ושלום עליך נפשי, אלא ישתתף בצערן של צבור".
אין אדם יכול ורשאי לרגיש בשמחה ובשלמות אישית, פיזית ורוחנית, כל עוד הציבור שרוי בצער.
אך לא די באמפתיה והזדהות, ואפילו לא בביקורי נימוסין עם מגשים עמוסים מגדים ותשורות בשדרות, יש לדרוש במפגיע מהממשלה להשיב מלחמה שערה, כאן ועכשיו.
המשך התמגנות, התבצרות, והשלמה עם המצב מזמינה באופן ברור את החרפת התקיפה על יישובי הספר.
איני יודע אם תהיה זו וועדת וינוגרד או וועדה אחרת, שתחקור את התבוסתנות הנוכחית, אך משוכנע אני שדווקא מתוך סבך האירועים תצא תשועה גדולה לישראל, וכדברי שמשון בחידתו לפלישתים: "מֵהָאוכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק".
אותם פלישתים ופלשתינאים שמדמים בנפשם לאכול את ישראל, לא זו בלבד שסופם להפוך למאכל, אלא שיפלו בידי אחיהם. וכדברי דוד המלך בתהלים: "וְלוֹ הֵכִין כְּלֵי מָוֶת חִצָּיו לְדוֹלְקִים יִפְעָל. הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר. בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל".
ומעז יצא מתוק... במהרה בימינו.
עמך עמי ואלוקיך אלוקי
ספורו של שריה הגר.
שירן שבתאי
שריה נולד לפני 35 שנה בטשקנט שבאוזביקסטן כסרגיי למשפחה רוסית רגילה לכל דבר, הסביבה הייתה רוסית לכל דבר בבית, בבית הספר וברחוב. דברו רוסית, למדו ברוסית וחלמו ברוסית. סרגי למד להיות ספורטאי, בבריה"מ של אז זה היה מקצוע מכובד.
רק הסבא היה חריג במקצת, לפעמים היה לוקח את סרגיי הקטן ומלמד אותו משפטים מוזרים בשפה מוזרה. "על שלושה דברים העולם עומד", ספר לו פעם הסבא, "על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים". סרגיי הקטן לא הבין דבר רק ידע שסבא נקרא יהודי, ויהודי זה אחר.
גם סטאלין הגדול שמע על אמרות החוכמה של סבא והחליט לקחת אותו אליו למחנה עבודה וכך נעלם סבא יום אחד וסבתא גורשה מביתה שבעיר הגדולה אל אחד הישובים בסביבה.
משהו חסר היה לסרגיי בברית המועצות ובהגיעו לגיל 23 החליט לחפש את דרכו במקום אחר, במסגרת קבוצה של ספורטאים עלה ארצה, כאן הופנה על ידי הסוכנות לנתניה, לאולפן קליטה.
גם בנתניה לא מצא את מקומו, הרגשתי כמו תייר ,הוא מספר, כל כך הרבה תיירים יש בנתניה עד שגם אני הייתי תייר, זר ומנוכר.
וכך במשך חמש שנים המשיך להתלבט בין נתניה לטשקנט, חצי שנה כאן וחצי שנה כאן.
בשנת 2003 הוזמן על ידי חברים ותיקים "משם" שעלו בינתיים ארצה לבוא אליהם לביקור בישוב שכוח אל בשם חומש. הגיע, וידע כי זה מקומו, הוא אהב את הישוב הקטן והמבודד, את ההרים בסביבה, את המשפחתיות ואת החום של התושבים. הכפרים, ההרים, התושבים הותיקים דוברי הרוסית חברו אותו ל"שם", העברית, השכנים הערביים, הגרעין הדתי היו עבורו ארץ ישראל. חומש הייתה החיבור בין רוסיה לא"י.
סרגיי עבד בבריכה, בתשס"ה נחנך מכון ה"ספא" החדש של חומש, סרגיי תפעל אותו.
ואז בא הגירוש.
כמו סבא שלו בזמנו גורש סרגיי מביתו כי בעיני השלטון הוא היה יהודי. ושם בגירוש התפצל הישוב בין הגרעין הותיק שהתפנה בשקט ליד חנה והגרעין הדתי שפונה בכוח לשבי שומרון.
סרגיי בחר בשבי שומרון, סרגיי בחר להיות שריה, יהודי מלא, שריה נפרד סופית מ"שם" והתחבר לארץ ישראל.
לפני שנה בדיוק, בחג השבועות תשס"ו החל שריה בתהליך הגיור, התהליך היה קל וברור עבורו כי במהותו היה כבר יהודי, כי במהותו הוא היה "ארץ ישראל".
בית הדין דרש ממנו כמקובל לבחור משפחה מאמצת במסגרת יחיה באורח חיים יהודי, יש לי משפחה מאמצת, אמר להם שריה, גרעין חומש-שאנור הוא המשפחה המאמצת שלי. ושריה הלך למכון הגיור, שם למד בפרקי אבות כי "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים" ואז נזכר בסבא שלו, היהודי האחרון במשפחה שגורש עקב יהדותו והבין כי הוא, שריה, חוזר ומחבר את השלשלת.
במהלך שנת הגיור קבל שריה מתנה יפה מעם ישראל, את העליות לחומש. העליה ביום העצמאות העניקה לו הרגשת רוממות, הרגשה שישראל ערבים זה לזה, תקווה לחזור לישוב שלו.
שריה היה ספורטאי ונותר ספורטאי, שבעה קילומטר של עליה לחומש קטנים עליו, אם יהיה צורך, הבטיח לי בראיון, בעליות הבאות יקח גם משא של ציוד בניה ואוכל על גבו, הכל למען חומש.
יומיים לאחר העליה האחרונה בח' אייר נקבע לו תור לביצוע ברית מילה, כל כך סמלי כי ח' באייר הוא יום ההולדת שלו על פי התאריך העברי. דרך כל כך מקורית לחגוג ברית מילה.
שלושה שבועות לאחר הברית נקבע לו תור לטבילה, כמה סמלי, בכ"ח אייר יום שחרור ירושלים והשומרון.
השבוע בחג השבועות תשס"ז ערך שריה יחד עם כל תושבי שבי שומרון סעודת הודיה על הצטרפותו לעם ישראל.
מה התוכניות שלך? שאלתי אותו בסיום הראיון.
להתחתן ולבנות את ביתי בקרוב בחומש ענה מיידית.
ומה המסר שלך לקוראים?
כאשר יש אמונה, יש ביטחון, יש ידיעה שיש על מי לסמוך, בנוסף לאבינו שבשמיים, ניתן לבטוח בשכן ובידיד, כולם עם אחד ומשפחה אחת.
עלה והצלח, שריה, כי אחינו אתה.
שיר העמק / נתן אלתרמן
באה מנוחה ליגע
ומרגוע לעמל.
לילה חיוור משתרע
על שדות עמק יזרעאל.
טל מלמטה ולבנה מעל,
מבית אלפא עד נהלל.
מה, מה לילה מליל?
דממה ביזרעאל.
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת.
ים הדגן מתנועע,
שיר העדר מצלצל,
זוהי ארצי ושדותיה,
זהו עמק יזרעאל.
תבורך ארצי ותתהלל
מבית אלפא עד נהלל.
עמק יזרעאל –מבט מהגלבוע
__________________________________________________
מורשת רבין
לא היתה עוד אף קטיושה ולא תהיה אף קטיושה.
בימים של מתקפה בלתי פוסקת על שדרות כדאי להיזכר בדברים שאמר אבי הסכמי אוסלו, ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז"ל
בתחילת שנות התשעים, כאשר המדינה היתה עדיין שבויה בחלומות השלום, ורק אנחנו "הפרופלורים" עמדנו בודדים בככרות וצעקנו שמלך עירום.
מצורפת מצגת שהכין ידידנו יוני גולדבלט-לבב לפני מספר שנים ורלוונטית היום יותר מתמיד:
http://www.yesha.org.il/promise/
שבת שקטה לחברינו בשדרות,
הם בסך הכל מילאו פקודות
מאת מרים בר
לא קל היום להיות שוטר בישראל ולא קל להיות חייל בצבא ההגנה לישראל. האהבה הגורפת שהייתה פעם לחיילים והערצת הילדים לשוטרים התחלפה בכעס, בטינה ואפילו בשנאה
לפני כשבוע נסענו ברכב גדול למקום מסוים. בדרך היה מחסום ושוטר צעיר ביקש שנעצור, נשאיר את הרכב ונתקדם ברגל. הנוסעים כעסו. אחד הצעירים צעק לעבר השוטר: "מדינת משטרה!". שוטרת צעירה שהתקרבה למקום שאלה: "מה הבעיה?", ונענתה בתגובה הזועמת של אותו צעיר (חילוני, סטודנט). "אבל יש פקודות", אמרה השוטרת וחייכה. הצעיר לא נרגע: "היא עוד מחייכת, ראיתם?". והילדים ברכב ראו ושמעו את הקולות. נסענו משם, סובבתי את ראשי להביט שוב בחיילת הקטנה שחיוכה העדין נראה לי דווקא נבוך. מה קורה לנו?
כמי שגדלה על מסורת הצבא הטוב ביותר בעולם: הצבא הכי מוסרי, הצבא האמון על טוהר הנשק וכו', הצבא הנלחם ומנצח מפני שהוא עושה זאת מאהבת הארץ (ולא כמו הערבים שנלחמים משנאה), וכמי שלמדה שכוחה של אהבה גדול מכל שנאה, אני נדהמת בכל פעם לשמוע על חיילים ושוטרים שהכו יהודים. ויותר מזה אני נבהלת מהשנאה המתעוררת.
בתקופה ההזויה והמטורפת של גירוש יהודים מביתם, מה שנקרא "ההתנתקות", הבטנו בחיילים בכעס ובטינה: "איך אתם משתפים פעולה עם ממשלת הזדון? איך אינכם מתנגדים? מה קורה לצבא? מה קורה לחיילים? הבטנו להם בעיניים: איך תוכלו לבצע פקודות?". והם היו יכולים. לא כולם, אבל די הרבה.
היו שבכו והיו שהתחמקו, אבל היו שהכו, שדחפו שהרימו וגירשו. הם בסך הכל מילאו פקודות.
אחר כך היה את פוגרום עמונה. הם כבר איבדו את הבושה, הסירו את המסכות והתכוננו למלחמה כוללת בצעירים ובצעירות שהגיעו. שם השתכללו והביאו שוטרים מאומנים: יסמניקי"ם מאיימים ואלימים. ולתוספת הביאו סוסים שדהרו ורמסו ובין שאר הדברים רמסו גם את הדמוקרטיה, את כבוד האדם ואת המוסר היהודי המפורסם.
ראיתי את הסרט על הכאת שמאלנים בהפגנה נגד הגדר. ובכן, זה היה באמת נורא: זה היה אלים וזה נראה מלא שנאה, אבל הופתעתי: הם מכים גם שמאלנים. איבדנו את הקלף שלנו.
הצבא לא שונא אותנו והשוטרים לא שונאים, הם רק מבצעים פקודות.
אין ספק, קשה להיות חייל היום.
ראיתי את הסרט על שוטרים שהכו סטודנטים. גם שם היו השוטרים עצבניים והכו קצת חזק מדי. אז קשה גם להיות שוטר.
וכך זה כשאח מרים יד על אחיו: הנשמה מטשטשת, הלב נסגר ומעדיפים להיות רובוטים.
כפי שהחברה אחראית להתנהגות מנהיגיה, לשחיתות האפשרית במסגרת מדינה דמוקרטית נאורה כביכול, אחראי הממשל להתנהגות שוטריו וחייליו.
אולי יעדיפו בקרוב הצעירים שלא לשרת בצבא, ובצדק.
מי שגרם לכך שיהודי ירים יד על יהודי ומי שגרם לכך שיהודי יגרש יהודי, יכול להתכבד בכל האשמה הנוראה הזאת. מי שגרם לשנאת האחים הזאת שהחלה בפקודות לגירוש המוני של יהודים, אחראי לכל ההמשך
מי שגרם לכך שיהודי ירים יד על יהודי ומי שגרם לכך שיהודי יגרש יהודי, יכול להתכבד בכל האשמה הנוראה הזאת. מי שגרם לשנאת האחים הזאת שהחלה בפקודות לגירוש המוני של יהודים, אחראי לכל ההמשך.
ומה יהיה הסוף?
אז אולי כדאי לבדוק לא רק היכן ישרתו הבנים: בצנחנים, בגולני, במעורב או בנפרד. כדאי גם לבדוק מי ייתן את הפקודות לבנים האלה? מי ישתמש באותם חיילים? חשוב מאוד גם לבדוק מי המנהיגות שתשתמש באותו כוח צעיר ובאותם צעירים תמימים, נלהבים ומסורים שהם אחרי בגרויות ואחרי תנועות הנוער. הם בסך הכל נערים בני 18-20 שמגיעים לגיוס עם חיוך ותקווה, עם רצון ואהבה ופתאום הופכים אותם לאויבי העם...
משקיעים כל כך הרבה בחינוך ומשקיעים בעיצוב נשמתם של הנערים. בוחרים עבורם מוסדות תורניים-ציוניים ומחנכים אותם לאהבת הארץ, אבל בפקודה אחת לא מתאימה הם יכולים להרוס חינוך של שנים.
הם מתגייסים כדי למלא את חובתם, ולפעמים כבר לא ברור להם מהי אותה חובה?
ובאמת מה היא?
התמונה מתוך הפגנות הסטודנטים השבוע.
פותחים את הדרך לנגוהות
לכתבה על מצבה של נגוהות שפורסמה במידעון הקודם. http://www.matezafon.org/home/files/medaon64.doc#_המאבק_על_כביש
__________________________________________________
צעדה למבוא דותן
לכל אוהבי ארץ ישראל נשוב ונזכור את ההבטחה שניתנה לעם ישראל "כל המקום אשר תדרוך כף -רגלכם בו לכם יהיה "{דברים י"א ,כ"ד}.
ביום פטירתו של זמיר בן יעקב ז"ל , מראשוני החלוצים במרחבי ארץ ישראל , הקבור בביתו במבוא דותן, נלך במרחבי החבל שכה אהב - בעמק דותן {בצפון השומרון}.
במשך השנה וחצי האחרונות נערכים טיולים רגליים שבועיים ברחבי השומרון וחבל יהודה, במטרה לצאת מהגדרות ומהגטאות בהן אנו מוקפים ולאומר לאדמתנו ולהזכיר לעצמנו "ששלנו היא".
הפעם נטייל במרחבי עמק דותן.
הטיול יתקיים בשבוע הנצחון והנס הגדול של שיבה למרחבי ארץ, ביום שישי ה - 8.6.07 ,כ"ב בסיוון, בשעה שמונה וחצי בבוקר, צועדים רגלית ממבוא דותן דרך חרמש ועד ריחן {כינוס בכניסה למבוא דותן}.לאחר מכן תתקיים האזכרה לזמיר במבוא דותן.
המוני בית ישראל בואו ונאמר ברגלינו "אוהבים אנו אותך מולדת".
מגיעים עצמאית למבוא דותן.
פרטים:
רותי טל'- 0577208135 ,רחל 0504140172
בברכת חג שמח לכל אוהבי הארץ.
*לאלה מביננו שהליכה קשה להם חשוב לעשות את המסלול ברכב
מבוא דותן
הרצאות
חוג הפרופסורים
חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי לישראל, סניף חיפה
מזמין את חבריו ואת הציבור
למפגש החודשי על שם פרופ. ישעיהו לנג ז"ל,
בנושא:
מתקפת השמאל על חופש הדיבור
ואנטישמיות ישראלית ויהודית
המרצה
פרופ' סטיבן פלאוט
פרופסור מן המניין בפקולטה למינהל באוניברסיטת חיפה
יום ה', יד' סיוון, תשס"ז, 31/05/2007,
בשעה 20:00
בית הרופא, רח' ווינגייט 2 (מול בית חולים בני ציון / רוטשילד), חיפה
לפרטים נוספים
דורית –050-5518935
מדרשת מסדר ז'בוטינסקי
ממשיכה בפעילות, לקהל האידיאולוגי האוהב א"י ופתוח לשמוע גם דעות אחרות. הנכם מוזמנות/ים לסדרת הרצאות נוספת במסגרת המדרשה.
ההרצאות תתקיימנה בהיכל המסדר, ברח' בן סרוק 10, ליד בית הסתדרות המורים בת"א, ההרצאות מתחילות בשעה 19:30 (פרט לזו מיום 20/5/07).
1. יום ב', י"ח בסיון - 4.6.07
פתיחה: יוסי קיסטר - מוסר הלחימה ע"פ ז'בוטינסקי
המרצה: ד"ר אורי מילשטיין
הנושא: עלילת דם בדיר יאסין (עם פרסום ספרו בנושא)
2. יום ב', ב' בתמוז - 18.6.07
פתיחה: יוסי קיסטר - ז'בוטינסקי כסופר ומשורר
המרצה: ד"ר שלום פליסר
הנושא: אומנות במחנה הלאומי
3. יום א', ט"ו בתמוז - 1.7.07 (ערב י"ז בתמוז)
פתיחה: עו"ד סמי ישראל - נגיד המסדר - האבל הלאומי בתורת ז'בוטינסקי
המרצה: ד"ר בני בגין
הנושא: מהיכן נשלחו מכתבי לכיש, ערב חורבן בית ראשון
המדרשה פתוחה לכל הגילאים, נשמח לארח אתכם באווירה תרבותית ונעימה.
הבא עמך רעים וידידים, השותפים לדרך ולאידיאולוגיה.
תרומה בסך 10 שקלים, לכיסוי חלק מההוצאות, תתקבל בעין יפה.
בברכת ההדר
רו"ח חיים יואבי רבינוביץ
יו"ר צוות היגוי המדרשה
בית ספר שדה כפר עציון
יום העיון ה-8 לזכרם של יהושע ונחמה כהן - ההתיישבות כמעשה חלוצי בשנות ה-2000
ימי העיון לזכר נחמה ויהושע כהן עוסקים מדי שנה בהיבטים השונים של החינוך וההדרכה. השנה נבחן את נושא ההתיישבות בשנות ה-2000. ההתיישבות הייתה אתוס מרכזי בתולדות התנועה הציונית, אך בשנים האחרונות מתקיים דיון על מקומה של ההתיישבות ונחיצותה אל מול דמותה של ארץ. נשאל האם ההתיישבות מנוגדת לשמירת טבע וסביבה? האם יש מקום להתיישבות בעידן של טכנולוגיה וגלובליזציה? והאם התיישבות היא הדרך לתרומה ולהגשמה בשנות האלפיים?
צוותי ההדרכה של בתי-ספר שדה כפר-עציון ושדה-בוקר, מזמינים צוותי ההדרכה, אנשי ידיעת הארץ, אנשי חינוך, אנשי התיישבות ומתעניינים נוספים להשתתף בבחינה מחודשת של ערכים ושאלות בהם אנחנו מתחבטים מדי יום.
יום העיון ייערך בבית ספר שדה כפר-עציון, ביום שישי, ט"ו בסיון, 1.6.07
9:30 - התכנסות, קפה ועוגה.
9:45 - דברי פתיחה: חמי כהן, ירון רוזנטל
10:00 - מושב ראשון:
ד"ר צביקה צמרת, יד יצחק בן-צבי, חנן פורת, כפר עציון, יואב שגיא, החברה להגנת הטבע
11:30 - הפסקה
11:45 - מושב שני:
לובה אליאב, ניצנה, רוני פלמר, אור משימות, ערן דורון, מדרשת בן-גוריון בשדה בוקר
13:15 - דיון
"ילדי כפר עציון" - ערב עיון לרגל השקת הספר החדש "ילדי כפר עציון"
משתתפים:
פרופ' עמיה ליבליך, מחברת הספר, פסיכולוגית - הסיפור שמאחורי הספר.
ד"ר מרים ביליג, סוציולוגית, מרצה בכירה - זיכרון קולקטיבי בקהילה
חנן פורת, מילדי כפר עציון- המתח בין החלום להגשמה.
חיים ויצחק לווינוביץ, מילדי כפר עציון - שירים מבית אבא.
מנחה: יונה ברמן (מילדי כפר עציון).
תאריך: מוצ"ש, ט' בסיוון, 26/5
מיקום: מתנ"ס גוש עציון
בשיתוף עם מתנ"ס גוש עציון, אגודת בני גוש עציון
בית ספר שדה כפר עציון - 02-9935133 או http://www.k-etzion.co.il/
חזרה לראש הגליון
__________________________________________________
שבת מנהיגות יהודית צעירה בישוב גבעות
בשבת פרשת בהעלותך, ט"ז בסיוון (2.06 למניינם), נערוך שבת פעילים +צעירים של מנהיגות יהודית בגוש עציון בישוב גבעות, משכנה הקודם של ישיבת שבות ישראל.
אנחנו מקווים לראות בשבת יריית פתיחה לפעילות צעירה במנהיגות והזדמנות לקבלת רעיונות חדשים בסלילת נתיבי המהפכה האמונית, ועל כך נדון במשך השבת
לכל תנועה ובמיוחד מהפכנית נדרש גוף צעיר שיהווה את העתודה האנושית שלה ויסייע לה לחשוב גם מחוץ למסגרת.כידוע במנהיגות יהודית כבר פעל בעבר גוף צעיר -מי"צ ,כל מי שנמנה על מסגרת זו או גלגולה המאוחר בעת הגרוש "הבית הלאומי" מוזמן לבוא ולהציע את רעיונותיו בחידוש הפעילות. גם חברים שלא נמנו על מסגרות אלה,צעירים אידאליסטים, החפצים לפעול עם א_ל בימים אלו של אובדן רוח בקרב השלטון והציפיה לבוא העת החדשה – מוזמנים לבוא ולתרום למהפך מרעיונותם ומנסיונם.נא לא להתייחס כאן למילה צעיר כמילה נרדפת לנוער אנחנו מכוונים לאנשים מגיל עשרים והלאה לפי התחושה .
מי יתן ושבת זו תהיה ראשית הדרך באיחוד הכוחות האמוניים הרעננים ומסד לפעילות עיקבית שתזניק את מהלכי מנהיגות יהודית.
לוגיסטיקה
מדובר על כ100 ש"ח לאדם ו190 לזוג, הכוללים לינה בקרוואנים של הפנימייה של ישיבת שבות ישראל, וגם בקרוואנים של משפחות שיסעו באותה שבת ושלוש ארוחות. יש להביא מצעים או שק"שים מגבות וכלי רחצה.
חברים היות והזזנו את השבת ממועדה המקורי המתוכנן בבקשה הרשמו מחדש.המשיכו להציע רעיונות ולקחת יוזמות לגבי החלק התוכני של השבת.
ייתכן ויתארגן טיול קצר ביום שישי למעוניינים להכיר קצת את איזור מערב גוש עציון.
לרישום והצעות פנו ל
אלה קובלנץ: 050-3061591, ellakoblenz@gmail.com
או לחיים פרידמן 054-4961124 fridmn.haim@gmail.com
חזרה לראש הגליון
__________________________________________________
הפורום לאחריות אישית
בוקר טוב ישראל
אבי מלמד
מי שצריך להפיק מסקנות מדו"ח וועדת וינוגרד הם לא "המנהיגים".
מי שצריך להפיק מסקנות הם כל אלה שראו את המראות ושמעו את הקולות והריחו את הצחנה אבל הסתפקו במשיכת כתף או בקיטורי סלון או הלכו לים או השד יודע מה.
כל אלה שלא עשו כלום לשנות, כל אלה שהעדיפו להסתגר בדלת אמות ולחשוב בטיפשות קצרת רואי שהסרטן הממאיר של שחיתות, רדידות וזחיחות, של צ'פחות, קריצות, קומבינות וספינים לא יפגע בהם, בהם עצמם, בביתם, בחייהם, בעתידם ובעתיד ילדיהם בסופו של דבר.
כל אלה שלא ניסו אפילו לעשות משהו- ולו הקטן ביותר- לתבוע מ"המנהיגים" אחריות אישית, יושרה, מקצועיות.
כל אלה שנכנעו סופית והתמכרו לאימפריית הג'נקפוד של הטלוויזיה והפרסומות, של שטיפת המוח המטמטמת והמטומטמת של קופירייטרים זריזים, יועצים פוליטיים, יועצים אסטרטגיים, דוברים ומדבררים, להטוטני לשון, יצרני ספינים ורוכלי קומבינות שמוכרים אויר באריזות צבעוניות.
כל אלה שהתבשמו בגינות נוי של "תזרום", "אור ואהבה", "חלומות מתגשמים" שצמחו לראווה על פגושים של מכוניות ועוד מבחר סיסמאות ואופנות רוחניות יפות נפש וטובות מראה עם או בלי מרכאות אבל לא השכילו לראות שבינתיים הבית עולה באש.
בוקר טוב ישראל.
בוקר טוב ציבור גדול של אנשים טובים, אזרחים טובים, שאיבדו מזמן את האמון במנהיגות אבל גרוע מכך: איבדו את האמון בעצמם, ביכולתם לשנות, בחובתם לשנות ולו רק משום שמדובר בבית שלהם, בחיים שלהם, בעתיד שלהם ושל ילדיהם.
אז מה הפלא ש"המנהיגים" לא רוצים ללכת. הם יגידו "נסיק את המסקנות" או "נישא באחריות" ויצפו שנחזור לסחרחרת השוטים ועולם כמנהגו נוהג ועכשיו הפרסומות.
ולכן לא צריך לצפות שה"מנהיגים" יסיקו מסקנות.
צריך לעשות שהם יסיקו את המסקנות.
לעשות לפחות את זה. להפגין, לצעוק, לתבוע את מה שצריך היה לתבוע מזמן.
ולהעיף את כל המושחתים, הפחדנים, רודפי השררה והכיבודים ואלה שמתנערים מכל אחריות לכל הרוחות.
עכשיו.
חיפה-הפגנה "כישלונרים הביתה" מול כנס התאחדות התעשיינים ועיריית חיפה – יום ג' 29/05 בשעה 14:00
נושא הכנס "לקחי מלחמת לבנון ה-2 במפרץ חיפה" .
המפגינים ידרשו לחקור את כשלי פיקוד העורף והפקרת הצפון, ואי הפעלת מל"ח- משק לשעת חירום.
לפרטים: דוד 050-5783353
חיפה- עצרות מחאה מידי יום בשעה 17:00 בצומת זיו, וביום שישי 25/05 גם בצומת המת"ם
לפרטים: זאב 054-4678686
ת"א- עצרת מחאה בגני התערוכה בפריימריס של מפלגת העבודה, יום ב' 28/05
פרטים אודות המחאה יופצו בסמוך לאירוע.
בברכה
פורום "אחריות אישית"
תל אביב .
לפרטים: אריאלה 052-3360949
בועז 054-4737998
Atzuma.now@gmail.com
חזרה לראש הגליון
__________________________________________________
דיון ברשת
שחרור אסירים-רוצחים
הדיון שנערך ברשתות המיילים עוסק בנושאים ערכיים, מוסריים, וגם פוליטיים, עכשויים, מאד כבדים .
שחרור אסירים ערבים רוצחים, שעל פי הניסיון יחזרו לרצוח, בתמורה לשחרור חייל חטוף.
שחרור אסירים יהודיים ,שרצחו ערבים, כחלק מן העיסקה .
האם מותר ליהודי במדינת ישראל לרצוח ("לרצוח"?) ערבים –האויב (?)בזמן שהמדינה איננה עושה די להגנת אזרחיה?
אתם מוזמנים להגיב.
שלום רב,
המכתב הבא פורסם ע"י מעין דביר (אשתו של שלומי דביר),
רציתי להוסיף שגם אם אנו מתנגדים באופן כללי לעיסקא, בכל מקרה עלינו לפעול שבמידה והיא כן תבוצע, שלפחות תכלול גם את אנ"ש.
בקישור הבא ניתן למצוא את הפקסים ומספרי הטלפון של הח"כ לפי סיעות, רק צריך ללחוץ על השם של הח"כ:
http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mkindex_current.asp?view=1
בברכת הצלחה בעז"ה,
עמוס עזריה
בימים אלו מתנהלים מגעים לקיום עסקה לשחרור החייל גלעד שליט. העסקה כוללת שחרור מאות מחבלים ויתכן שתכלול גם שחרור כל האסירים הלאומיים היהודיים.
חברי הכנסת של ש"ס ואגודה מתנים את הסכמתם לעיסקה בשחרו כל האסירים היהודיים.
בשיחות שקיימו הרב קנייבסקי והרב פורוש (המבוגר) הסכים אולמרט לצרף את האסירים היהודים לעיסקה, אך ביקש שיפנו אליו ח"כים רבים על מנת שיוכל לקדם את הענין.
לצערי הרב התברר לי שלא מתקיימת פעילות בקרב חברי הכנסת, ורבים אינם יודעים כלל על קיום העיסקה.
אני פונה אליך בבקשת "לא תעמוד על דם רעך". עיסקה כזאת מתקיימת אחת לעשרים שנה ויותר. בכל הדורות עם ישראל מסר את נפשו על פדיון שבויים ולא יתכן שאפשרות כזאת תתבטל בגלל התרשלות אנ"ש.
רשימת האסירים שאין להם תקווה לשחרור בשנים הקרובות:
עמי פופר (7 מאסרי עולם, קצוב ל-45 שנה), איבד את אישתו ובנו בתאונת דרכים, ל"ע.
גור האמל (מאסר עולם) לא יוצא לחופשות.
דוד אמויל (18 שנה) יוצא לחופשות.
עופר גמליאל (15 שנה) לא יוצא לחופשות.
שלומי דביר (15 שנה) לא יוצא לחופשות.
דוד מורג (12 שנה) יוצא לחופשות.
כמו כן אני רוצה להוסיף שאשר ויזגן התאבד בגלל שלא ראה שום תקוה להשתחרר.
תודה רבה,
מעין דביר, יצהר.
יוני גולדבלט :
איך בדיוק מגדירים רוצחים בתור "אנשי שלומנו"?
ברמסון אריה:
מנימת שאלתך נשמעת גם תשובתך ויחסך אליהם.
א.תיקון-רובם לא הרגו אף אחד.
ב. איך בדיוק אתה מגדיר את כל היהודים שניסו לפגוע בעמי האויב לדורותיהם? למשל היהודי הראשון שנתלה ע"י הבריטים כי ירה באוטובוס ערבי ע"י צפת? שלומי אמוני עם ישראל הגדירוהו כקדוש וצדיק. למיטב ידיעתי כל אלו ששמרו מצוות בזמנו. לתת עוד דוגמאות?
ג. בזמן שהם ניסו לפגוע בערבים היה פה כמעט כל יום רצח יהודי אחר (והם חשבו-ולדעתי טעות בידם- כי במעשיהם יגרמו לפחות יהודים למות), ועכשיו אלו שדאגו לרציחות הללו, אמורים להשתחרר. אז מתוך מוסריות יתרה שבך אתה מציע שדווקא היהודים יישארו?! אולי באמת ראוי שנשותיהם תישארנה אלמנות חיות וילדיהם יתומים. רק כך נדע עד כמה רחמן אתה?
ד. באמת נושא לדיון. האם מצווה/מותר/צריך/אסור/חשוב/לא כדאי/וכו' וכו', להרוג בעם האויב.
ה. כמו"כ נושא לדיון האם המוסריות שבך עוצרת ביהודי? והאם חוקי התורה רלוונטיים פה או שמא הם "מפעם"? האם משנה שביהדות הענישה היא שונה ממה שאתה מייחל לאלו? מה היה עונשם לו שפט אותם ביה"ד הגדול בירושלים?
הרבה שמחה.
בוא נעשה קצת סדר בדברים
א.
אשר ויזגן רצח 4 ערבים
עמי פופר רצח 7 ערבים
גור האמל רצח ערבי אחד
שאר ארבעת האחרים ("הרוב" לפי דבריך) הידועים כ"מחתרת בת עין" נתפסו בשעת מעשה, והורשעו בהנחת עגלה מלאת חומרי נפץ מחוץ לבית ספר של ילדות ערביות במזרח ירושלים.
לאחר הבהרת הדברים בוא נמשיך מנקודת ההנחה שלא מדובר בשיות תמימות.
ב.
אין מצב קיומה של מדינת ישראל דומה למצב ששרר לפני כן. במדינה דמוקרטית, יש חוק, יש צדק, ואסור שתהיה אנרכיה. אף אדם לא יכול לקחת את החוק לידיו ולצאת ולעשות נקמה בגויים, תהינה הנסיבות אשר תהינה. לכן ההשוואה שלך למצב של הירי על האוטובוס בצפת לפני קום המדינה אינו רלוונטי.
ג.
מנקודת מבטי רוצח הינו רוצח, ואפילו שהחמלה היהודית על בני עמנו תהיה גדולה יותר, על מעשה הנבלה הרוצח צריך לתת את הדין. אין לשחרר רוצחים ערבים ואין לשחרר רוצחים יהודים. ואם קמה בישראל ממשלה מושחתת ומטופשת שמחליטה לשחרר רוצחים ערבים, זה לא נותן הכשר לשיחרור היהודים.
ד. אסור לך כיהודי וכאזרח להרוג באויב אם לא מדובר בקיפוח נפש מיידי. חובה עליך להישמע לחוקי המדינה שבה אתה חי כל עוד אין בהם ציווי לעבור על חוקי התורה.
חוקי התורה אינם קודמים לחוקי המדינה שבה אתה חי, תהיה זו מדינת ישראל או כל מדינה אחרת.
הרשה לי לצרף פיסקה מאתר אחר:
אין בכח דינא דמלכותא לבטל מצווה מהתורה
הסייג המשמעותי ביותר שעומד בפני דין המלכות הוא, שכל דין או חוק הנוגד את חוקי התורה, אין לו תוקף מחייב. שכן נאמר ליהושע בן נון, שכמנהיג ישראל יש לו סמכות להורות הוראות, וכל איש אשר ימרה את פיו יענש ויומת, מכל מקום בהמשך הפסוק מסויגת סמכותו בביטוי "רק חזק ואמץ" (יהושע א, יח). כלומר תקנותיו של יהושע תקנות בתנאי שיקיים את הפסוק (יהושע א, ז) : "רק חזק ואמץ מאוד לשמור לעשות ככל התורה אשר צווך משה עבדי, אל תסור ממנו ימין ושמאל, למען תשכיל בכל אשר תלך". אבל אם יורה הוראות בניגוד לתורה, דבריו בטלים, ואין ליהודי לשמוע בקולו (סנהדרין מט, א). וכן פסק הרמב"ם (הלכות מלכים ג, ט) שאם גזר המלך לבטל מצווה, אין שומעין לו. משום שדבריו של הקב"ה קודמים לדבריו של המלך, שהוא עצמו עבד לקב"ה.
http://www.yeshiva.org.il/midrash/print_shiur.asp?id=1952
יוני גולדלבט