איתי שונשיין, יו"ר ההתאחדות הארצית של הסטודנטים, סיפר בראיון לערוץ 7 על חדר המצב שנפתח במשרדו על מנת לשמור על הסדר בפתיחת הלימודים המחודשת באוניברסיטאות. לטעמו, השביתה אכן השיגה את מטרתה שכן רוב התגובות שהוא מקבל הן חיוביות, הרבה סטודנטים מציינים שהם מרוצים מהתוצאות של ההסכמים.



איתי סקר בקצרה את עיקרי ההישגים של שביתת הסטודנטים:

1) החזר של מיליארד שקלים בארבע שנים הקרובות.

2) החזר מיתווה וינוגרד על הפחתה של 26% במקום העלאה שרצו ליצור.

3) כסף לסטודנטים גם במוסדות שאינם מתוקצבים שהיו חלק ממתווה וינוגרד ונפלטו החוצה.

4) החזר של 22 מיליון ש"ח קיצוצים של הכשרת מורים.

5) השוואת התנאים של הסטודנטים לרפואה ורפואת שיניים ווטרינריה לסטודנטים לתואר ראשון.

6) השוואת שכר הלימוד של סטודנטים הלומדים במכינות לשכר הלימוד של סטודנטים לתואר ראשון.

7) הקמת סל שירותים של 180 מיליון ש"ח למעבדות, סיפריות, שעות תירגול ועוד.

8) הפיכת ועדת שוחט ל-לא רלוונטית מכיוון שהיא נמצאת ברמה מתחת להידברות עם ציבור הסטודנטים על שכר הלימוד, חייבת להיות הסכמה מלאה עם הסטודנטים בנושא זה.



איתי מרגיש שההצלחה במאבק כוללת את הישארות מסקנות ועדת וינוגרד חיות וקיימות לשימוש עתידי, וכן ישנה חתימה של ראש הממשלה על החזר של מיליארד השקלים למערכת ההשכלה הגבוהה, וכמובן העובדה שבעוד כשבוע וחצי, אשר ועדת שוחט תסיק את מסקנותיה- הן יגיעו בראש ובראשונה לציבור הסטודנטים לצורך אישור.



שונשיין הדגיש כי הדרך להסכמות היתה קשה מאוד וארוכה מאוד. הוא ציין כי למעלה מחצי שנה של הידברויות נגמרו בחודש וחצי של השבתות, מחאות והפגנות, מו"מ עם אנשי מקצוע ברמה גבוהה והרבה אנשי ציבור שעזרו, לדוגמא עופר עיני יו"ר ההסתדרות.



אתי שונשיין מדגיש שלמרות שאירגון המורים העל יסודיים לא סיים את השביתה, ולא הגיע להסדרים, ציבור הסטודנטים מרגיש חובה מוסרית לעזור למורים בהמשך מאבקם.



"אני רואה שיש ציבור גדול במדינת ישראל שמוכן למחות על עוולות, אני רואה שיש עוד הרבה מה לתקן בחברה הישראלית בצמצום פערים וצדק חברתי", מוסיף שונשיין "אני לוקח איתי הלאה את הראיה שניתן ליצור חברה טובה יותר, ואני רואה שיש הרבה חבר'ה צעירים במדינה שמוכנים להיאבק על דברים ערכיים, ולא עושים רק לעצמם".



היו מטרות למאבק, הוא אומר, לא כל הציבור מסכים עם התוצאות, אבל- בתור מנהיג, הוא היה צריך לעצור בנקודה מסויימת ולהחליט האם הוא נסחף עם הזרם של המאבק או עוצר ומגיע להישגים ברמות שונות. הוא חושב שגם אם בטווח הקצר לא הכל נראה מספיק , בטווח הארוך הדברים יפלו למקום הנכון וייראו יותר מתוכננים. כמו כן, מציין איתי שונשיין "זו טיבה של דמוקרטיה"- לא כולם צריכים להסכים עם כל מה שקורה, תמיד יהיו דיעות לכאן ולכאן.



"אני מרוצה מהתגובות, גם השליליות" אומר איתי, "אני מרגיש שיצרנו תגובה בתקופה שהציבור מאוד אדיש". איתי ציין בסיפוק שהוא מקווה שמאבק זה יהיה סימן להתחלות של מאבקים ציבוריים נוספים על ידי הסטודנטים, למשל בנושא האלימות בבתי הספר וקבלת החלש.



איתי מסכם שכיום 66% מציבור הסטודנטים מרוצים מההסכמים שהגיעו אליהם, והוא אומר שעם הזמן סטודנטים נוספים יראו את התועלות של ההסכמים ויצטרפו לציבור המרוצה. "העבודה הקשה היא לשמור על ההסכמים ולרוץ איתם קדימה ולא רק להשיג אותם" חותם איתי במבט לעתיד.