משלחת של 20 חברות פארמה, ביוטק וציוד רפואי מקוריאה תגיע בשבוע הבא לישראל להשתתף בשבוע ILSI-ביומד ישראל 2007. החברות הקוריאניות יגיעו לבחינת אפשרויות שיתוף פעולה עם חברות ישראליות, כמו גם לבחינת השקעות בשוק מדעי החיים הישראלי ובמיוחד בתחום התרופות.
בין החברות, המגיעות בסיוע מכון היצוא הישראלי, ניתן למצוא כמה מהחברות הגדולות בקוריאה כיום בתחום מדעי החיים, דוגמת Green Cross, SK, LG Life Science, C-Tri, Biotronic, ו-Kolon.
שוק הפארמה הקוריאני גדל בשיעור גידול שנתי דו-ספרתי מאז 2004. גידול זה נובע בעיקר מהזדקנות האוכלוסיה ואימוץ אורח חיים מערבי. כתוצאה מכך גדלה ההוצאה הרפואית, בעיקר בשל גידול חד במחלות כרוניות. בעוד שב-1980 רק 23.1% מהאוכלוסיה היתה מעל גיל 40, כיום למעלה מ-40% מהאוכלוסיה, המונה 49 מיליון תושבים בדרום קוריאה בלבד, נמצאת בקבוצת גיל זאת.
עם הכנסות של 7.8$ מיליארד ב-2005, קוריאה ממוקמת במקום ה-11 בשוק הבריאות העולמי (לפי נתוני IMS מ-2006). בהנחה שהמשך קצב גידול שנתי יהיה בשעור ממוצע של 15%, גודל השוק יכפיל את עצמו בתוך 5 שנים. לפי נתוני ה-OECD מ-2003, בעוד שההוצאה הממוצעת של אדם במדינות OECD על תרופות עמדה על 308$, ההוצאה המקבילה בקוריאה עמדה על 183$ לאדם. זוהי אינדיקציה נוספת לפוטנציאל הגידול של השוק הקוריאני.
לדברי יוסי בורנשטיין, מנכ"ל חברת שיזים, המייצגת בישראל חברות פארמה קוריאניות, למרות מגמת הגידול, שעור ההשקעה במו"פ ע"י החברות הקוריאניות הינו נמוך מאוד ועומד על כ-5% בלבד מהמכירות – לעומת השקעה של כ-17% בממוצע ע"י כל אחת מ-10 חברות התרופות הבינלאומיות המובילות. "למרות הגידול המורגש בהשקעה במו"פ, חברות התרופות הקוריאניות עדיין מסתמכות בעיקר על רישוי טכנולוגיות מחו"ל לצורך שילוב מהיר של תרופות לתוך הצנרת של החברות המקומיות. חברות ישראליות יכולות לנצל מצב זה למכירת רישיון לחברות קוריאניות לייצור ושיווק התרופות בשוק הקוריאני. מצב כזה הינו אטרקטיבי במיוחד מאחר שמדובר באיזור צומח ומוגדר, אשר לא יפריע לחברה הישראלית בחתימת הסכמים עתידיים עם ענקיות תרופות המעוניינות בזכויות הפצה בכל אירופה, או ארה"ב".
לדברי בורנשטיין, מרבית החברות הקוריאניות מחפשות תרופות הנמצאות בפיתוח בשלבים קליניים בתחומי האונקולוגיה, קרדיו-וסקולר, מערכת העצבים המרכזית (CNS) והגסטרואנטרולוגיה (GI); "עם זאת, גם פיתוחים מוקדמים (השלב הפרה-קליני) של תרופות לטיפול במחלות הקשורות במערכת העצבים המרכזית מעניינים חברות קוריאניות גדולות".
בין החברות, המגיעות בסיוע מכון היצוא הישראלי, ניתן למצוא כמה מהחברות הגדולות בקוריאה כיום בתחום מדעי החיים, דוגמת Green Cross, SK, LG Life Science, C-Tri, Biotronic, ו-Kolon.
שוק הפארמה הקוריאני גדל בשיעור גידול שנתי דו-ספרתי מאז 2004. גידול זה נובע בעיקר מהזדקנות האוכלוסיה ואימוץ אורח חיים מערבי. כתוצאה מכך גדלה ההוצאה הרפואית, בעיקר בשל גידול חד במחלות כרוניות. בעוד שב-1980 רק 23.1% מהאוכלוסיה היתה מעל גיל 40, כיום למעלה מ-40% מהאוכלוסיה, המונה 49 מיליון תושבים בדרום קוריאה בלבד, נמצאת בקבוצת גיל זאת.
עם הכנסות של 7.8$ מיליארד ב-2005, קוריאה ממוקמת במקום ה-11 בשוק הבריאות העולמי (לפי נתוני IMS מ-2006). בהנחה שהמשך קצב גידול שנתי יהיה בשעור ממוצע של 15%, גודל השוק יכפיל את עצמו בתוך 5 שנים. לפי נתוני ה-OECD מ-2003, בעוד שההוצאה הממוצעת של אדם במדינות OECD על תרופות עמדה על 308$, ההוצאה המקבילה בקוריאה עמדה על 183$ לאדם. זוהי אינדיקציה נוספת לפוטנציאל הגידול של השוק הקוריאני.
לדברי יוסי בורנשטיין, מנכ"ל חברת שיזים, המייצגת בישראל חברות פארמה קוריאניות, למרות מגמת הגידול, שעור ההשקעה במו"פ ע"י החברות הקוריאניות הינו נמוך מאוד ועומד על כ-5% בלבד מהמכירות – לעומת השקעה של כ-17% בממוצע ע"י כל אחת מ-10 חברות התרופות הבינלאומיות המובילות. "למרות הגידול המורגש בהשקעה במו"פ, חברות התרופות הקוריאניות עדיין מסתמכות בעיקר על רישוי טכנולוגיות מחו"ל לצורך שילוב מהיר של תרופות לתוך הצנרת של החברות המקומיות. חברות ישראליות יכולות לנצל מצב זה למכירת רישיון לחברות קוריאניות לייצור ושיווק התרופות בשוק הקוריאני. מצב כזה הינו אטרקטיבי במיוחד מאחר שמדובר באיזור צומח ומוגדר, אשר לא יפריע לחברה הישראלית בחתימת הסכמים עתידיים עם ענקיות תרופות המעוניינות בזכויות הפצה בכל אירופה, או ארה"ב".
לדברי בורנשטיין, מרבית החברות הקוריאניות מחפשות תרופות הנמצאות בפיתוח בשלבים קליניים בתחומי האונקולוגיה, קרדיו-וסקולר, מערכת העצבים המרכזית (CNS) והגסטרואנטרולוגיה (GI); "עם זאת, גם פיתוחים מוקדמים (השלב הפרה-קליני) של תרופות לטיפול במחלות הקשורות במערכת העצבים המרכזית מעניינים חברות קוריאניות גדולות".