בג"ץ קיבל את העתירות שתבעו מהמדינה למגן את בתי ספר בשדרות ובעוטף עזה, והורה למדינה למגן עד תחילת שנת הלימודים הבאה את כל כיתות האם בבתי הספר בעוטף עזה. בכך פסלו השופטים את שיטת המרחב המוגן, לפיו ממגנים מספר כיתות ועל התלמידים להתפנות עם שמיעת האזעקה.

"השאלה העומדת כיום במוקד המחלוקת בין העותרים למשיבים, הינה האם יש לחייב את המדינה למגן את כיתות האם של תלמידי כיתות ד'-י"ב בשדרות וביתר יישובי "עוטף עזה" בשיטת המיגון המלא, או שמא ניתן להסתפק במיגונן של כיתות אלה בשיטת "המרחבים המוגנים". שאלה דומה מתעוררת גם בנוגע למיגונן של כיתות הספח בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים בעוטף עזה", כותבת בייניש.



היא מציינת כי מיגון כיתות האם של תלמידי כיתות ד'-י"ב ושל כיתות הספח במיגון מלא עומד על כ-192 מיליון ש"ח. "סכום זה אינו סכום מבוטל... מנגד, בנסיבות המקרה שבפנינו הקצאתו של הסכום המצוין נדרשת על מנת להגן על חיי אדם מפני איום ביטחוני שאינו איום פוטנציאלי או ערטילאי בלבד, שקיים ספק אם יתממש. מדובר באיום יומיומי, ממשי וקונקרטי, שחשופים לו אלפי תלמידי בתי ספר ביישובי "עוטף עזה" ושדרות. איום זה, המרחף מעל ראשיהם של קטינים בבתי ספר המצויים לא הרחק ממרכז הארץ, הוא איום המתמשך תקופה ארוכה על תלמידים, רק בשל כך שמשפחותיהם מתגוררות באזור שהפך לאזור שתושביו נתונים תקופה ארוכה בסיכון לחייהם ובמתח בלתי פוסק, והוא אינו ניצב בפני תלמידי בתי ספר אחרים בישראל. החובה ללמוד בבית הספר החלה על רובם המכריע של התלמידים על-פי חוק לימוד חובה, וזכותם ללמוד במוסדות החינוך הרשמיים, על-פי חוק לימוד חובה ועל-פי חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000, מצדיקות בנסיבות המקרה דנן הטלת חובה על המדינה לספק הגנה על חייהם ושלומם; גם אם אין מדובר בחובה מוחלטת זוהי ללא ספק חובה מוגברת בנסיבות שנוצרו", כתבה.

"אין זה סביר להעמיד הורים בפני הדילמה של מימוש זכות ילדיהם לחינוך אל מול ההגנה על חיי הילדים. מיגון כיתות האם של תלמידי כיתות ד'-י"ב וכיתות הספח בבתי הספר ב"עוטף עזה" במיגון מלא ולא בשיטת "המרחבים המוגנים" יספק הגנה טובה יותר מפני הסיכון הנשקף לחייהם ולשלמות גופם של אותם תלמידים".



"איננו קובעים היום כי קיימת חובה למגן במיגון מלא את כל הכיתות בכל בית ספר בישראל, הניצב בפני איום בטחוני כלשהו שמיגון מלא של הכיתות בו הוא רלוונטי להתמודדות מולו; או כי שיטת "המרחבים המוגנים" הינה שיטה שאין להשתמש בה למיגונם של בתי ספר או מוסדות ציבור אחרים בישראל. החשש שהעלה המשיב בתצהיר התשובה כאילו ההחלטה למגן את בתי הספר בשדרות ובנגב המערבי תגרור אחריה מיגון בתי ספר ברחבי הארץ, אינו טעם מספיק להימנעות ממיגון כשחיי התלמידים בסכנה כה חמורה. המסקנה אליה הגענו בעניין שלפנינו מבוססת כל כולה על העובדות הקונקרטיות הנוגעות לסיכונים שבתי הספר בשדרות וביתר יישובי "עוטף עזה" נתונים בהם מחד, ולאיומים הנשקפים לתלמידי אותם בתי ספר מאידך".



"אשר על כן, אציע לחבריי ליתן צו מוחלט המורה למשיבים למגן את כל כיתות האם בבתי הספר בשדרות וביתר יישובי "עוטף עזה" במיגון מלא ולא בשיטת "המרחבים המוגנים". על המשיבים להשלים את עבודות המיגון של כיתות אלה עד לתחילת שנת הלימודים תשס"ח. אף את כיתות הספח בבתי הספר הללו נדרשים המשיבים למגן במיגון מלא ולא בשיטת "המרחבים המוגנים". כיתות הספח שימוגנו הן אלה שעל מיגונן הוחלט, בהתאם לסדרי העדיפויות הפדגוגיים שקבע משרד החינוך, כמפורט במכתבו של מנכ"ל משרד החינוך מיום 13.3.07. מיגונן של כיתות ספח אלה יושלם עד לתום חגי תשרי תשס"ח. באשר לגני הילדים ב"עוטף עזה", לא מצאנו לנכון ליתן צו מוחלט, רק משום שאין מחלוקת כי יש למגנם במיגון מלא והעבודות למיגונם מתבצעות בקצב סביר".



השופטת דליה ברלינר הוסיפה בדיון "נראה לי כי לתוך מתחם הסבירות בנסיבות הקיימות בעת הזו ביישובי עוטף עזה והעיר שדרות במיוחד, ניתן להכניס גם שיקולים שעניינם מתן עידוד, השתתפות בגורל ותחושת ביטחון מקסימלית עד כמה שהדבר ניתן לתושבי המקום, במיוחד כאשר מדובר בילדים. זאת, לצד השיקולים שפירטה חברתי שעניינם מידת הביטחון שמעניקה שיטת המיגון המוצעת.



מקובל עלי – כי ככלל, אין אלו השיקולים שיכללו במתחם הסבירות לבדיקתה של שיטת מיגון כזו או אחרת. אלא שהזמנים חריגים, הסבל שעוברת העיר שדרות והישובים הנוספים חריג במימדיו, הן בהתייחס לתקופה שבה נתונים התושבים לאיום ה"קסאמים" והן באשר לריבוי הפגיעות והיקפן. זמנים חריגים – מצדיקים אמצעים חריגים, ומתחם הסבירות צריך לשקף כאמור גם היבט זה".

יו"ר המטה בשדרות: מברכים על ההחלטה

בתגובה להחלטת בג"צ לקבל את עתירת המטה לביטחון שדרות וועד ההורים אומר יו"ר המטה, אלון דוידי: "אנו מברכים על ההחלטה אשר תשים סוף פסוק לרעיונות ההבל של המדינה, כי ניתן לשמור על ביטחון ילדינו באמצעות שיטת המרחב המוגן".

"המחשבה שילד יכול להספיק לרוץ למרחב המוגן בפחות מ-15 שניות היא איוולת מסוכנת. בזמן שיקח למגן את כיתות הלימוד, הממשלה תישא באחריות לכל פגיעה בילדי שדרות החשופים לקסאמים", אומר דוידי.