צפורה לוי, מנהלת אולם "ארמונות קאזבלן" שבשדרות מספרת ביומן ערוץ 7 על מציאות כלכלית מושבתת וקשה מנשוא.
במהלך כל השנה האחרונה האולם של צפורה לוי היה די פעיל, אבל בעקבות מתקפת הקסאמים בשלושת השבועות האחרונים- היו הרבה ביטולים להזמנות של האולם. צפורה מציינת שבמשך שבע השנים האחרונות בגלל המצב הביטחוני באיזור, האולם שלה נמצא במצב של "לשרוד" ולא "להצליח"- אבל עד לתקופה האחרונה היתה הצלחה יחסית בהשרדות.
צפורה מוסיפה שישנה תחושה שהאנשים בשדרות נכנסו לפאניקה, כהגדרתה, וביטלו אירועים שהיו מוזמנים כבר מזמן. היא מציינת שגם בשנה שעברה בתקופת הקיץ, שזהו זמן האירועים, האולם היה סגור עקב המלחמה שתפסה חלק פעיל גם בשדרות. כיום לאחר שהיא הזמינה מוצרים לקישוט האולם היא מרגישה ש"הכל קרס בין רגע"- מכיוון שכדבריה, אין חשיבות יותר ליופי של האולם כאשר הוא אינו בשימוש.
לוי מספרת שלפי תחושתה אין גם למי לפנות- "לאן שאני פונה זה רק בגדר דיבורים ואני לא רואה תוצאות".
מתוך הרישומים, צפורה יכולה לספר לנו שעד אמצע החודש עוד היו לה אירועים, עוד ב- 17/05 היה אירוע שהגיעו אליו הרבה אנשים והיה צורך לפתוח שולחנות רזרביים. לאחר האירוע הזה צפורה המשיכה לקוות שאולי בכל זאת הכל יסתדר ויהיה טוב, אבל מיד לאחר מכן התחילו לבטל אירועים בהתראה של יום ואפילו באותו היום.
למרות המצב הביטחוני הקשה צפורה מספרת על לקוחה שקבעה אירוע לסוף החודש ואינה מתכוונת לבטלו. "היא התקשרה להגיד שהיא תהיה הגיבורה שלנו, שאנשים יראו שאני כן עושה אירוע", היא משחזרת שיחת טלפון שהיתה לה בימים האחרונים עם הלקוחה.
לפני יומיים, בכניסה לעירייה, כאשר שר התעשייה והמסחר, אלי ישי, הגיע הייתה שם גם צפורה. "פניתי אליו כדי שיעזור לי" נזכרת צפורה "לאן לא הגעתי? לכל האנשים שיושבים בכנסת פניתי, ואמרו לי שיהיה בסדר".
אבל צפורה יכולה רק להתפלל לשיפור המצב מכיוון שהיא אינה בעלת חנות או עסק שניתן להזיז- במצב של היום היא מושבתת לחלוטין. היא מבקשת שהממשלה תכיר באובדן הפרנסה שלה עקב המצב הביטחוני ושתפצה אותה.
האולם של צפורה רכש מוניטין רב בשנים בהן הוא פעיל, אבל בתקופה הנוכחית אין אפשרות להפעילו מכיוון שהוא אינו ממוגן, וגם אם היה ממוגן היה החשש שמא אנשים לא יגיעו אליו. צפורה מספרת שאין שום אולם בשדרות שהוא ממוגן ולכן כל האולמות נמצאים כרגע בשביתה כפויה.
צפורה היא ילידת שדרות, היא גדלה במקום, בנתה את ביתה וגידלה את ילדיה. היום היא מרגישה ש"חבל שאנחנו בכלל פה- במדינה הזו". היא מוכנה להתוודות שלא פעם שקלה לעזוב את המקום, אבל עכשיו היא עסוקה בניסיונות לשקם את העסק שלה.
צפורה מספרת ששר התמ"ת הבטיח לה הרבה הבטחות, אבל היא כבר שבעת הבטחות. נותר לה רק לקוות שמשהוא יצא מכל ההבטחות הללו.
צפורה דורשת בראש ובראשונה שיעזרו לה לשפץ את המקום, אבל היא גם רוצה שיעזרו לכל התושבים שלא יעזבו את המקום על מנת שהחיים יוכלו להמשיך באיזושהיא שיגרה. היא מספרת שבעלת אירוע התקשרה להגיד לה שלא תוכל לקיים את האירוע מפני שכל המוזמנים אינם נמצאים בשדרות- הם יצאו לבתי מלון ולא יהיו לה אורחים לאירוע שהוזמן. צפורה מתנגדת לעזיבה ההמונית של שדרות, בעיניה המעשה מראה לחמאס שהם ניצחו.
משיחות שקיימה צפורה עם בעלי אולמות מאיזור הצפון היא קיבלה אינפומציה לגבי מה שהיה שם בזמן המלחמה, לכן היא מצפה שפיקוד העורף יפנה אליה על מנת להסביר לה מהן זכויותיה ואפשרויותיה. היא מספרת שאין לה את הכלים הנכונים לדעת מה לדרוש וממי לדרוש על מנת להמשיך להתקיים בכבוד, וזאת האחריות של הממשלה ופיקוד העורף. היא מסכמת בתחושה שאת תושבי שדרות מפלים וזונחים בצד, ולא דואגים כמו לאיזור הצפון למרות שהמצב מאוד דומה.
במהלך כל השנה האחרונה האולם של צפורה לוי היה די פעיל, אבל בעקבות מתקפת הקסאמים בשלושת השבועות האחרונים- היו הרבה ביטולים להזמנות של האולם. צפורה מציינת שבמשך שבע השנים האחרונות בגלל המצב הביטחוני באיזור, האולם שלה נמצא במצב של "לשרוד" ולא "להצליח"- אבל עד לתקופה האחרונה היתה הצלחה יחסית בהשרדות.
צפורה מוסיפה שישנה תחושה שהאנשים בשדרות נכנסו לפאניקה, כהגדרתה, וביטלו אירועים שהיו מוזמנים כבר מזמן. היא מציינת שגם בשנה שעברה בתקופת הקיץ, שזהו זמן האירועים, האולם היה סגור עקב המלחמה שתפסה חלק פעיל גם בשדרות. כיום לאחר שהיא הזמינה מוצרים לקישוט האולם היא מרגישה ש"הכל קרס בין רגע"- מכיוון שכדבריה, אין חשיבות יותר ליופי של האולם כאשר הוא אינו בשימוש.
לוי מספרת שלפי תחושתה אין גם למי לפנות- "לאן שאני פונה זה רק בגדר דיבורים ואני לא רואה תוצאות".
מתוך הרישומים, צפורה יכולה לספר לנו שעד אמצע החודש עוד היו לה אירועים, עוד ב- 17/05 היה אירוע שהגיעו אליו הרבה אנשים והיה צורך לפתוח שולחנות רזרביים. לאחר האירוע הזה צפורה המשיכה לקוות שאולי בכל זאת הכל יסתדר ויהיה טוב, אבל מיד לאחר מכן התחילו לבטל אירועים בהתראה של יום ואפילו באותו היום.
למרות המצב הביטחוני הקשה צפורה מספרת על לקוחה שקבעה אירוע לסוף החודש ואינה מתכוונת לבטלו. "היא התקשרה להגיד שהיא תהיה הגיבורה שלנו, שאנשים יראו שאני כן עושה אירוע", היא משחזרת שיחת טלפון שהיתה לה בימים האחרונים עם הלקוחה.
לפני יומיים, בכניסה לעירייה, כאשר שר התעשייה והמסחר, אלי ישי, הגיע הייתה שם גם צפורה. "פניתי אליו כדי שיעזור לי" נזכרת צפורה "לאן לא הגעתי? לכל האנשים שיושבים בכנסת פניתי, ואמרו לי שיהיה בסדר".
אבל צפורה יכולה רק להתפלל לשיפור המצב מכיוון שהיא אינה בעלת חנות או עסק שניתן להזיז- במצב של היום היא מושבתת לחלוטין. היא מבקשת שהממשלה תכיר באובדן הפרנסה שלה עקב המצב הביטחוני ושתפצה אותה.
האולם של צפורה רכש מוניטין רב בשנים בהן הוא פעיל, אבל בתקופה הנוכחית אין אפשרות להפעילו מכיוון שהוא אינו ממוגן, וגם אם היה ממוגן היה החשש שמא אנשים לא יגיעו אליו. צפורה מספרת שאין שום אולם בשדרות שהוא ממוגן ולכן כל האולמות נמצאים כרגע בשביתה כפויה.
צפורה היא ילידת שדרות, היא גדלה במקום, בנתה את ביתה וגידלה את ילדיה. היום היא מרגישה ש"חבל שאנחנו בכלל פה- במדינה הזו". היא מוכנה להתוודות שלא פעם שקלה לעזוב את המקום, אבל עכשיו היא עסוקה בניסיונות לשקם את העסק שלה.
צפורה מספרת ששר התמ"ת הבטיח לה הרבה הבטחות, אבל היא כבר שבעת הבטחות. נותר לה רק לקוות שמשהוא יצא מכל ההבטחות הללו.
צפורה דורשת בראש ובראשונה שיעזרו לה לשפץ את המקום, אבל היא גם רוצה שיעזרו לכל התושבים שלא יעזבו את המקום על מנת שהחיים יוכלו להמשיך באיזושהיא שיגרה. היא מספרת שבעלת אירוע התקשרה להגיד לה שלא תוכל לקיים את האירוע מפני שכל המוזמנים אינם נמצאים בשדרות- הם יצאו לבתי מלון ולא יהיו לה אורחים לאירוע שהוזמן. צפורה מתנגדת לעזיבה ההמונית של שדרות, בעיניה המעשה מראה לחמאס שהם ניצחו.
משיחות שקיימה צפורה עם בעלי אולמות מאיזור הצפון היא קיבלה אינפומציה לגבי מה שהיה שם בזמן המלחמה, לכן היא מצפה שפיקוד העורף יפנה אליה על מנת להסביר לה מהן זכויותיה ואפשרויותיה. היא מספרת שאין לה את הכלים הנכונים לדעת מה לדרוש וממי לדרוש על מנת להמשיך להתקיים בכבוד, וזאת האחריות של הממשלה ופיקוד העורף. היא מסכמת בתחושה שאת תושבי שדרות מפלים וזונחים בצד, ולא דואגים כמו לאיזור הצפון למרות שהמצב מאוד דומה.