אנשי הוועד להשבת פולארד פנו אתמול, עם היוודע דבר התמודדותו של שמעון פרס לנשיאות, לחברי הכנסת בבקשה שלא לתמוך במועמדות זו כיוון שלדבריהם פרס הפליל את פולארד והביא לכליאתו בארצות הברית.
במכתבם לח"כים נכתבים עיקרי תחקירו של עורך הדין לארי דאב, פרקליטו של פולארד: "מר שמעון פרס, שכיהן כראש הממשלה בעת תפיסתו של הסוכן הישראלי יהונתן פולארד בשנת 1985 היה האחראי והמבצע של המגעים עם האמריקנים שהתקיימו בעקבות הפרשה.
ע"פ דו"ח וועדת החקירה שקמה בעקבות פרשת פולארד, פרס סיכם וביצע מסירה של המסמכים שהעביר פולארד לישראל בחזרה לידיהם של האמריקנים. פרס ננזף על כך קשות בדו"ח מכיוון שמסמכים אלו היוו את הבסיס להרשעה ולגזר דין מאסר העולם שהוטל על פולארד. להגנתו של פרס נטען בדו"ח כי היה סיכום (שהופר ע"י האמריקנים) ולפיו המסמכים הללו לא ישמשו נגד פולארד במשפטו.
אך לאחרונה חל מפנה בעל משמעות חמורה ביותר ביחס למעשיו של מר פרס: בבירור שערכה פרקליטות המדינה לצורך הכנת תשובה לבג"צ שהגיש פולארד התברר כי איש (כולל מר פרס עצמו) איננו יכול להעיד כי אכן היה סיכום כזה.
אי אפשר למעט בחומרת משמעותם של המסקנות. משמעות הדברים היא שמר פרס הפליל ביודעין ובמתכוון את פולארד בכך שמסר לאמריקנים את המסמכים ששימשו אותם לצורך הרשעתו וההחמרה בגזר דינו וכל זאת מבלי שיהיה כל סיכום לפיו מסמכים אלו לא ישמשו נגד פולארד במשפט. מדובר במקרה היחיד בכל ההיסטוריה של הריגול המודרני שבו ראש ממשלה מסייע באופן ישיר ומודע להפללת סוכן שפעל למען אותה מדינה ובשליחותה".
לטענת אנשי הוועד "לא יעלה על הדעת שמי שהפליל את פולארד ביודעין ובמתכוון יישב על כסא הנשיאות בשעה שפולארד טרם שוחרר מהכלא".
במכתבם מזכירים אנשי הוועד כי בישיבת הסיעה בה הכריזה 'קדימה' על פרס כמועמדה לנשיאות אמר ראש הממשלה כי בחירתו "תחזיר את הכהונה למעמד ולכבוד שהיא ראויה לה ושמדינת ישראל מאחלת להם". לדבריהם "לאחר שתעיינו בנתונים הנחשפים בתחקיר זה אין ספק כי תגיעו גם אתם למסקנה כי פני הדברים הם בדיוק להיפך".
במקביל למכתבו של הוועד קיבלו הח"כים גם את מלוא תחקירו המדובר של עו"ד דאב. אנו מביאים את הדברים כלשונם, לעיון הגולשים:
תחקיר: פרס הפליל את פולארד
רקע
א. בשנת 1985 נעצר יהונתן פולארד ע"י שלטונות ארה"ב והואשם בריגול למען מדינת ישראל. בשנת 1998 הודתה ישראל באופן רשמי בכך שיהונתן אכן פעל כסוכן רשמי שלה והצהירה כי היא מקבלת על עצמה את האחריות הנובעת מכך.
ב. באותם ימים כיהן מר שמעון פרס בתפקיד ראש הממשלה ובמסגרת תפקידו ניהל את המגעים עם מזכיר המדינה האמריקני, ג'ורג' שולץ, בעקבות התפוצצות הפרשה. במסגרת מגעים אלה היה פרס אחראי לסיכום על העברתם של המסמכים שהביא פולארד למדינת ישראל – בחזרה לידיהם של האמריקנים.
ג. בדו"ח וועדת החקירה בראשות אבא אבן שהוקמה בעקבות הפרשה נמתחה ביקורת קשה על מעשיו של פרס: "הסכמתו של ראש הממשלה שמעון פרס להחזיר את המסמכים שהובאו על ידי פולארד הייתה מוטעית מיסודה וגרמה נזק חמור ביותר. מסמכים אלו היוו את הבסיס שהביא להרשעתו של פולארד ולגזר דין מאסר העולם שהוטל עליו... ראש הממשלה לא שעה לעצת הגורמים שטיפלו מטעמו בפרשה שסברו שאין אפשרות להחזרת מסכים אלה." (עמ' 22 בדו"ח).
ד. באותו עמוד בדו"ח הופיעה טענה שיש בה בכדי להגן על פרס ולפיה "הייתה הבטחה אמריקנית לא להשתמש בהם [במסמכים] נגד פולארד".
ה. אך ההבטחה המדוברת לא קוימה. מסמכים אלו הוצגו בפני פולארד עם טביעות אצבעותיו עליהם בעת חקירתו על מנת לשבור אותו בחקירה. ללא מסמכים אלו לא הייתה יכולה ארה"ב להציג ראיות מספיקות כדי להרשיע את פולארד ועד להצגתם סירב פולארד לשתף פעולה בחקירה. רק כשהציגו בפניו את המסמכים הבין פולארד כי נבגד והופלל על ידי מדינת ישראל ועל כן לא נותרה לו ברירה אלא לשתף פעולה עם החוקרים. כמו כן, הופיעו המסמכים הללו במסגרת הטיעונים לעונש והיוו גורם מכריע נוסף שאפשר את מתן גזר הדין האכזרי וחסר התקדים – מאסר עולם בלתי קצוב.
ו. לנוכח האמור ניתן להבין עד כמה עובדת קיומו של סיכום הכולל "הבטחה אמריקנית לא להשתמש בהם [במסמכים] נגד פולארד" היא בעלת משמעות קריטית הן עבור פרס והן עבור פולארד.
עבור פולארד מדובר במידע שמשמעותו הוא כי גזר דינו הושג תוך שימוש בראיות אסורות ובלתי קבילות ומכאן נובעת זכותו וזכותה של מדינת ישראל לטעון כי גזר הדין והעונש שהוטל עליו איננו חוקי ויש לבטלו.
אלא שעבור פרס משמעות הדברים קריטית לא פחות. אכן, גם אם היה הסכם הרי שהוא לא כובד ע"י האמריקנים. אבל לו יצויר שהמסמכים הועברו ללא שום סיכום לפיו לא ישמשו נגד פולארד – הרי שמשמעות הדברים הייתה שפרס הפליל במודע סוכן ישראלי וגרם בכך באופן ישיר לגזר הדין ולעונש החמור שהוטל עליו.
ז. אחת התעלומות הגדולות סביב פרשת פולארד עד היום הייתה "מדוע לא טרחה מדינת ישראל והעומד בראשה להודיע לפולארד על קיומו של סיכום לפיו המסמכים לא ישמשו נגדו ועל מנת להביא להרשעתו?" – הרי משמעות קיומו של סיכום כזה הינה שהרשעתו של פולארד היתה בלתי חוקית בהיותה נשענת על ראיות בלתי קבילות. ידיעה זו הייתה מאפשרת לפולארד להגן על עצמו משפטית מפני גזר הדין האכזרי שהוטל עליו.
ח. ממצאים המביאים לפתרונה של תעלומה זו נחשפו לאחרונה כבדרך אגב בתשובה של המדינה לבג"צ שהגיש פולארד בעניין. אלא שהגילויים החדשים מביאים למסקנות חמורות ביותר בנוגע למעשיו של מר פרס.
הממצאים החדשים:
ט. בעתירה של פולארד לבג"צ שנידונה בשלהי 2005, דרש פולארד כי המדינה תפעל כמתבקש לאור הטענה המופיעה בדו"ח אבן ולפיה, כאמור, הרשעת פולארד הושגה תוך שימוש אמריקני במסמכים שהעביר פרס לארה"ב תוך סיכום כי לא ישמשו נגד פולארד.
י. ע"פ תשובת המדינה נערך בעקבות העתירה בירור ובמסגרתו נבדקו כלל המסמכים והתקיימו שיחות עם הגורמים שהיו מעורבים בנושא. לאחר כל זאת טענה המדינה בתשובתה כי בכל השיחות הללו "לא נמצאה אמירה חותכת לפיה אכן היה סיכום כזה." ואף לא מסמך המעיד על התחייבות כזו.
יא. משמעותם של הדברים היא נוראה אך איננה משתמעת לשתי פנים – מדינת ישראל מצהירה רשמית כי בבירור המקיף והיסודי שנערך לא נמצא שום גורם המסוגל לאשר את קיומו של סיכום לפיו המסמכים שהעביר פרס לא ישמשו נגד פולארד בכדי להביא להרשעתו!
יב. כמעט בלתי אפשרי להאמין כי במסגרת ה"שיחות עם הגורמים שהיו מעורבים בנושא" לא נשאל בעניין מר פרס עצמו (שהיה כאמור האחראי הישיר על הטיפול בפרשה כולה ובמסירת המסמכים בפרט(
יג. אך גם אם נניח כי מר פרס לא נשאל בעניין במסגרת הבירורים שערכה המדינה: הרי שהעובדה שמר פרס נמנע מלהגיב על דברי המדינה בתשובתה לבג"צ ובכך לנקות את עצמו מההאשמה החמורה המשתמעת מהם כלפיו היא בבחינת הודאה שבשתיקה.
יד. אך אם אין די בכך ומעבר לכל זאת: מר פרס המשיך להתעלם ונמנע לחלוטין מלהגיב לפניותיהם של כל הגורמים שפנו אליו בעקבות האמור בעתירה ובקשו הבהרות בנושא.
ממצאים אלו מובילים אל המסקנה הבלתי נמנעת לפיה פרס אכן הפליל ביודעין את פולארד ע"י העברת המסמכים לאמריקנים, וזאת תוך ידיעה כי הם ישמשו באופן וודאי להרשעתו ולהחמרה בעונשו של סוכן ישראלי שפעל למען המדינה ובשליחותה. מדובר במעשה חמור שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה של הריגול המודרני.
לארי דאב
עו"ד
במכתבם לח"כים נכתבים עיקרי תחקירו של עורך הדין לארי דאב, פרקליטו של פולארד: "מר שמעון פרס, שכיהן כראש הממשלה בעת תפיסתו של הסוכן הישראלי יהונתן פולארד בשנת 1985 היה האחראי והמבצע של המגעים עם האמריקנים שהתקיימו בעקבות הפרשה.
ע"פ דו"ח וועדת החקירה שקמה בעקבות פרשת פולארד, פרס סיכם וביצע מסירה של המסמכים שהעביר פולארד לישראל בחזרה לידיהם של האמריקנים. פרס ננזף על כך קשות בדו"ח מכיוון שמסמכים אלו היוו את הבסיס להרשעה ולגזר דין מאסר העולם שהוטל על פולארד. להגנתו של פרס נטען בדו"ח כי היה סיכום (שהופר ע"י האמריקנים) ולפיו המסמכים הללו לא ישמשו נגד פולארד במשפטו.
אך לאחרונה חל מפנה בעל משמעות חמורה ביותר ביחס למעשיו של מר פרס: בבירור שערכה פרקליטות המדינה לצורך הכנת תשובה לבג"צ שהגיש פולארד התברר כי איש (כולל מר פרס עצמו) איננו יכול להעיד כי אכן היה סיכום כזה.
אי אפשר למעט בחומרת משמעותם של המסקנות. משמעות הדברים היא שמר פרס הפליל ביודעין ובמתכוון את פולארד בכך שמסר לאמריקנים את המסמכים ששימשו אותם לצורך הרשעתו וההחמרה בגזר דינו וכל זאת מבלי שיהיה כל סיכום לפיו מסמכים אלו לא ישמשו נגד פולארד במשפט. מדובר במקרה היחיד בכל ההיסטוריה של הריגול המודרני שבו ראש ממשלה מסייע באופן ישיר ומודע להפללת סוכן שפעל למען אותה מדינה ובשליחותה".
לטענת אנשי הוועד "לא יעלה על הדעת שמי שהפליל את פולארד ביודעין ובמתכוון יישב על כסא הנשיאות בשעה שפולארד טרם שוחרר מהכלא".
במכתבם מזכירים אנשי הוועד כי בישיבת הסיעה בה הכריזה 'קדימה' על פרס כמועמדה לנשיאות אמר ראש הממשלה כי בחירתו "תחזיר את הכהונה למעמד ולכבוד שהיא ראויה לה ושמדינת ישראל מאחלת להם". לדבריהם "לאחר שתעיינו בנתונים הנחשפים בתחקיר זה אין ספק כי תגיעו גם אתם למסקנה כי פני הדברים הם בדיוק להיפך".
במקביל למכתבו של הוועד קיבלו הח"כים גם את מלוא תחקירו המדובר של עו"ד דאב. אנו מביאים את הדברים כלשונם, לעיון הגולשים:
תחקיר: פרס הפליל את פולארד
רקע
א. בשנת 1985 נעצר יהונתן פולארד ע"י שלטונות ארה"ב והואשם בריגול למען מדינת ישראל. בשנת 1998 הודתה ישראל באופן רשמי בכך שיהונתן אכן פעל כסוכן רשמי שלה והצהירה כי היא מקבלת על עצמה את האחריות הנובעת מכך.
ב. באותם ימים כיהן מר שמעון פרס בתפקיד ראש הממשלה ובמסגרת תפקידו ניהל את המגעים עם מזכיר המדינה האמריקני, ג'ורג' שולץ, בעקבות התפוצצות הפרשה. במסגרת מגעים אלה היה פרס אחראי לסיכום על העברתם של המסמכים שהביא פולארד למדינת ישראל – בחזרה לידיהם של האמריקנים.
ג. בדו"ח וועדת החקירה בראשות אבא אבן שהוקמה בעקבות הפרשה נמתחה ביקורת קשה על מעשיו של פרס: "הסכמתו של ראש הממשלה שמעון פרס להחזיר את המסמכים שהובאו על ידי פולארד הייתה מוטעית מיסודה וגרמה נזק חמור ביותר. מסמכים אלו היוו את הבסיס שהביא להרשעתו של פולארד ולגזר דין מאסר העולם שהוטל עליו... ראש הממשלה לא שעה לעצת הגורמים שטיפלו מטעמו בפרשה שסברו שאין אפשרות להחזרת מסכים אלה." (עמ' 22 בדו"ח).
ד. באותו עמוד בדו"ח הופיעה טענה שיש בה בכדי להגן על פרס ולפיה "הייתה הבטחה אמריקנית לא להשתמש בהם [במסמכים] נגד פולארד".
ה. אך ההבטחה המדוברת לא קוימה. מסמכים אלו הוצגו בפני פולארד עם טביעות אצבעותיו עליהם בעת חקירתו על מנת לשבור אותו בחקירה. ללא מסמכים אלו לא הייתה יכולה ארה"ב להציג ראיות מספיקות כדי להרשיע את פולארד ועד להצגתם סירב פולארד לשתף פעולה בחקירה. רק כשהציגו בפניו את המסמכים הבין פולארד כי נבגד והופלל על ידי מדינת ישראל ועל כן לא נותרה לו ברירה אלא לשתף פעולה עם החוקרים. כמו כן, הופיעו המסמכים הללו במסגרת הטיעונים לעונש והיוו גורם מכריע נוסף שאפשר את מתן גזר הדין האכזרי וחסר התקדים – מאסר עולם בלתי קצוב.
ו. לנוכח האמור ניתן להבין עד כמה עובדת קיומו של סיכום הכולל "הבטחה אמריקנית לא להשתמש בהם [במסמכים] נגד פולארד" היא בעלת משמעות קריטית הן עבור פרס והן עבור פולארד.
עבור פולארד מדובר במידע שמשמעותו הוא כי גזר דינו הושג תוך שימוש בראיות אסורות ובלתי קבילות ומכאן נובעת זכותו וזכותה של מדינת ישראל לטעון כי גזר הדין והעונש שהוטל עליו איננו חוקי ויש לבטלו.
אלא שעבור פרס משמעות הדברים קריטית לא פחות. אכן, גם אם היה הסכם הרי שהוא לא כובד ע"י האמריקנים. אבל לו יצויר שהמסמכים הועברו ללא שום סיכום לפיו לא ישמשו נגד פולארד – הרי שמשמעות הדברים הייתה שפרס הפליל במודע סוכן ישראלי וגרם בכך באופן ישיר לגזר הדין ולעונש החמור שהוטל עליו.
ז. אחת התעלומות הגדולות סביב פרשת פולארד עד היום הייתה "מדוע לא טרחה מדינת ישראל והעומד בראשה להודיע לפולארד על קיומו של סיכום לפיו המסמכים לא ישמשו נגדו ועל מנת להביא להרשעתו?" – הרי משמעות קיומו של סיכום כזה הינה שהרשעתו של פולארד היתה בלתי חוקית בהיותה נשענת על ראיות בלתי קבילות. ידיעה זו הייתה מאפשרת לפולארד להגן על עצמו משפטית מפני גזר הדין האכזרי שהוטל עליו.
ח. ממצאים המביאים לפתרונה של תעלומה זו נחשפו לאחרונה כבדרך אגב בתשובה של המדינה לבג"צ שהגיש פולארד בעניין. אלא שהגילויים החדשים מביאים למסקנות חמורות ביותר בנוגע למעשיו של מר פרס.
הממצאים החדשים:
ט. בעתירה של פולארד לבג"צ שנידונה בשלהי 2005, דרש פולארד כי המדינה תפעל כמתבקש לאור הטענה המופיעה בדו"ח אבן ולפיה, כאמור, הרשעת פולארד הושגה תוך שימוש אמריקני במסמכים שהעביר פרס לארה"ב תוך סיכום כי לא ישמשו נגד פולארד.
י. ע"פ תשובת המדינה נערך בעקבות העתירה בירור ובמסגרתו נבדקו כלל המסמכים והתקיימו שיחות עם הגורמים שהיו מעורבים בנושא. לאחר כל זאת טענה המדינה בתשובתה כי בכל השיחות הללו "לא נמצאה אמירה חותכת לפיה אכן היה סיכום כזה." ואף לא מסמך המעיד על התחייבות כזו.
יא. משמעותם של הדברים היא נוראה אך איננה משתמעת לשתי פנים – מדינת ישראל מצהירה רשמית כי בבירור המקיף והיסודי שנערך לא נמצא שום גורם המסוגל לאשר את קיומו של סיכום לפיו המסמכים שהעביר פרס לא ישמשו נגד פולארד בכדי להביא להרשעתו!
יב. כמעט בלתי אפשרי להאמין כי במסגרת ה"שיחות עם הגורמים שהיו מעורבים בנושא" לא נשאל בעניין מר פרס עצמו (שהיה כאמור האחראי הישיר על הטיפול בפרשה כולה ובמסירת המסמכים בפרט(
יג. אך גם אם נניח כי מר פרס לא נשאל בעניין במסגרת הבירורים שערכה המדינה: הרי שהעובדה שמר פרס נמנע מלהגיב על דברי המדינה בתשובתה לבג"צ ובכך לנקות את עצמו מההאשמה החמורה המשתמעת מהם כלפיו היא בבחינת הודאה שבשתיקה.
יד. אך אם אין די בכך ומעבר לכל זאת: מר פרס המשיך להתעלם ונמנע לחלוטין מלהגיב לפניותיהם של כל הגורמים שפנו אליו בעקבות האמור בעתירה ובקשו הבהרות בנושא.
ממצאים אלו מובילים אל המסקנה הבלתי נמנעת לפיה פרס אכן הפליל ביודעין את פולארד ע"י העברת המסמכים לאמריקנים, וזאת תוך ידיעה כי הם ישמשו באופן וודאי להרשעתו ולהחמרה בעונשו של סוכן ישראלי שפעל למען המדינה ובשליחותה. מדובר במעשה חמור שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה של הריגול המודרני.
לארי דאב
עו"ד